בית הכנסת בלנצוט

בית הכנסת בלנצוט
	בית הכנסת בלנצוט. 2007
מידע כללי
שימוש	בית כנסת
כתובת	רחוב plac Sobieskiego 16, לנצוט
מדינה	פולין
הקמה ובנייה
סגנון אדריכלי	אדריכלות הבארוק
קואורדינטות	50°4′3.2″N 22°13′54.6″E / 50.067556°N 22.231833°E
	(למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי בית הכנסת בלנצוט

בית הכנסת בלנצוט הוא בית כנסת בארוקי עתיק הנמצא בלנצוט ומבתי הכנסת המרשימים ביותר ברחבי פולין בכלל. מבנה בית הכנסת הוא ייחודי בשל הסגנון הדומה למבצר, בו הוא עוצב, ובשל שלל הציורים והתבליטים המקשטים את כתליו. מסורת עמומה מצביעה על כך שרבי יעקב יצחק הורוביץ, המכונה "החוזה מלובלין", התפלל בבית כנסת זה בתקופה מסוימת ששהה בעיר.

היסטוריה

כחלק מהחיים היהודיים של לנצוט, שראשיתם עוד בימי הביניים, עמד בתוך העיר בית הכנסת ששירת את תושבי המקום היהודיים. בית הכנסת היה עשוי עץ, ובמהלך שרֵפה שפרצה במקום נשרף ונחרב בית הכנסת. בסביבות ראשית המאה ה-18 או מעט קודם בנו על מקומו מחדש את בית הכנסת המפואר שקיים כיום.^[1] בית הכנסת הוקם בשנת 1761 במימונו של סטניסלב לובומירסקי (אנ') ממשפחת לובומירסקי (אנ').

במהלך מלחמת העולם השנייה הציתו הנאצים את בית הכנסת, אך לאור התערבותו של בעל הטירה כובתה האש שכבר הספיקה לאכול את העץ. המבנה שרד, אך ניזוק קשות. לאחר מכן שימש המבנה כמחסן תבואה, עד לשנת 1956. באותה השנה החליטה העירייה לפרק את הבניין ולהשתמש בחומרים שבו לצורכי בנייה. התערבותו של הד"ר ולדיסלב בליצקי, שהיה חובב עתיקות, הצילה את המבנה מפירוקו, ובמהלך שנות ה-60 השיג מממשלת פולין ומהמועצה המקומית מימון לשיפוץ בית הכנסת והקמת מוזיאון יהודי בו. כך אף נקראו תושבי המקום להשיב חפצים ותשמישי קדושה שבזזו מבית הכנסת במהלך המלחמה.^[2]

בשנת 1970 (ה'תש"ל) עבר בית הכנסת שיפוץ מקיף והפך לחלק מהמוזיאון הלאומי "טירת לנצוט". בין השנים 1983–1990 עבר המבנה שיפוץ מקיף, בו שוחזרו הציורים והתבליטים שעיטרו אותו מבפנים. בשנת 2008 (סוף ה'תשס"ח) עבר בית הכנסת לבעלותה של הקרן לשימור מורשת יהדות פולין.

ב-2015 (ה'תשע"ה) המקום עבר התנכלות אנטישמית בה נופצו חלונותיו.^[3]^[4]

ארכיטקטורה ועיצוב

מבנהו של בית הכנסת הוא בסגנון הבארוק והוא תוכנן בעיצוב דומה לשל מבצר, כדי לשמש כמקום מקלט והגנה על יהודי העיר בעת פוגרום.

במרכז בית הכנסת נבנתה הבימה בתוך שטח שבין ארבעת עמודי תמך המחזיקים את התקרה באמצעות קשתות מקומרות. סגנון בנייה זה הושפע מהאדריכלות גותית שרווחה באירופה באותם ימים.^[1] הבימה גבוהה מבית הכנסת וניתן לעלות אליה מגרמי מדרגות שמשני עבריה.

הבית כנסת שופע משלל תבליטים, ציורים וקטעי תפילה מעוטרים שצוירו על קירותיו בסטוקו צבעוני. בשלב המקודם צוירו בו קשתות לגובה הקירות, וביניהן נכתבו קטעי תפילות עבור אלו מהקהל שאין בידם סידורים וכדומה. מאוחר יותר החלו הקישוטים כוללים גם מוטיבים תנ"כיים, וחז"ליים, קטעי תפילה ומגוון נושאי יהדות, ואף שלל צמחים, פרחים, בעלי חיים, וכן מזלות. אלו האחרונים צוירו במחצית השנייה של המאה ה-20 על ידי שמואל בק.^[5]