בית הספר להגנה אווירית
 | |
| סמל בית הספר להגנה אווירית | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | יחידת הדרכה |
| בסיס האם | בית הספר להגנה אווירית |
| פיקוד | |
| יחידת אם | מערך ההגנה האווירית |
בית הספר להגנה אווירית 883 (ר"ת: ביסל"א, לשעבר: ביסנ"מ 883 - בית הספר לנ"מ), הנקרא גם מחנה משאבים הוא בסיס הדרכה להגנה אווירית של חיל האוויר הישראלי. בית הספר ממוקם בצפון הנגב המערבי, בסמוך לקיבוצים טללים ומשאבי שדה.
עד לאמצע שנות ה-90, שכן הבסיס במרכז הארץ, סמוך לשדה התעופה הרצליה. הוא הועבר לנגב כחלק ממדיניות צה"ל ובשל מחסור בשטחי אש לאימונים.
היסטוריה
ראשית ביסנ"מ
ראשיתו של בית הספר להגנ"א (הגנה אווירית) הייתה בבית חרושת לספירט בחולות הרצליה. לפני הקמת המדינה וחודשים ספורים לפני הכרזת המדינה הגיעו ארצה תותחי הנ"מ הראשונים, ובמקום נפתח מחנה אימונים ראשי לתותחנות נ"מ. המחנה הוקם ופעל בתנאי מחתרת מלאים, בשל החשש משלטונות המנדט הבריטי. בשנת 1953 פורסם צו הקמה לבית הספר לנ"מ בהרצליה ובתחילת ימיו נקרא בית הספר לנ"מ (ר"ת:ביסנ"מ). הגדוד הראשון החל את דרכו כגדוד תותחי נ"מ כבד 3.7 אינץ' מכווני מכ"ם, כאשר הוא כפוף פיקודית לחיל האוויר ומקצועית לחיל התותחנים. סוללה סדירה ראשונה הוקמה בשנת 1955 והוצבה במחנה יונה במטרה להגן על אזור תל אביב. בעת מבצע קדש התווספה לה סוללת חיילי מילואים. ובשנת 1957 הוקמה סוללה שלישית, אף היא סוללת מילואים. באוגוסט 1964 החלה הסבת גדודי הנ"מ של החיל לתותחי 70-L בקוטר 40 מ"מ, אשר נקלטו בסוף שנת 1962. הגדוד היה הראשון שהחל בהסבה. במקביל הוטל על הגדוד להסב סוללות ותיקות של גדודים אחרים לתותח החדש, להקים עבורם סוללות L-70 חדשות ולבצע קורסי הכשרה החל משלב הטירונות ועד קורס הקצינים המתקדם (קורס מפקדי סוללות). הכשרת הצוותים התבצעה עד לשלב זה בבסיס ההדרכה של חיל התותחנים. ביולי 1976 ניתן תוקף רשמי לפעילות העיקרית של הגדוד ושמו שונה לביסנ"מ (בית-הספר לנ"מ). תקן מפקד ביסנ"מ הועלה לדרגת אל"ם. בסיס הקבע של הגדוד הוקם בסמוך לשדה התעופה הרצליה.
ב-1 בדצמבר 1970 צורף הנ"מ הקני לחיל-האוויר מחיל התותחנים. ההיטמעות ההדרגתית נתנה את אותותיה בלבושם של חיילי הנ"מ שכבר חבשו כומתות חיל-אוויר, אך המשיכו ללבוש מדים בצבא ירוק. בפברואר 1971 התמזג מערך הנ"מ כולו בחיל האוויר.
אגד 170
בשנת 1974 הוקם אגד 170 (אחד מאגדי הנ"מ) בבסיס רפידים. בשנת 1979 עבר אגד 170 מרפידים לבסיס איתם. שני הבסיסים נסגרו ושכנו בחצי האי סיני. בשנת 1981 אגד 170 עבר למשאבי שדה.
מהרצליה למשאבים
תוכניות להעברת בית הספר לנ"מ לנגב הוצעו עוד בשנות ה-60. תוכנן כי בשנת 1967 יועבר הבסיס לשטח אש בסמוך לבסיס חצרים זאת על פי החלטת הרמטכ"ל יצחק רבין, בהמלצת מפקד חיל האוויר מוטי הוד. החלטה זו בוטלה לאחר שהתברר שאין אפשרות, מבחינה ביטחונית, להגדיר שטחי אש חדשים בקרבת המיקום המוצע לבית הספר לנ"מ. תוכנית העברת בית הספר לנ"מ מומשה רק בשנות ה-90. ב-28 באוגוסט 1992 הורה מפקד חיל האוויר, הרצל בודינגר, לבחון את האפשרות לאיחוד ביסנ"מ עם אחד מאגדי הנ"מ, זאת בעקבות השינויים בסדר כוחות הנ"מ. ב-31 באוגוסט 1993 הועבר ביסנ"מ מהרצליה לטללים (בשטח שהתפנה בהרצליה נוסד באותה שנה "המרכז הבינתחומי הרצליה") ,ואוחד אגד 170 עם ביסנ"מ.
ביסל"א
ב-11 בינואר 2011 כחלק משינוי שמו של מערך הנ"מ למערך ההגנה האווירית (בראשי תיבות: הגנ"א), שונה שמו של בית הספר לנ"מ לבית הספר להגנה אווירית (בראשי תיבות: ביסל"א). בביסל"א מתקיימות מספר הכשרות: טירונות בסיסית לטירוני מערך ההגנה האווירית, הכוללת הכשרה רובאית (03) הנמשכת כחודשיים ולאחר מכן עוד חודשיים של הכשרה מקצועית למערכת הנשק של החייל: פטריוט (יהלום), חץ, קלע דוד (שרביט קסמים), גילוי להתראה וכיפת ברזל. מגמת מקצועות בביסל"א אחראית על הכשרה בסיסית. בתוך המגמה ישנו מסלול אימונים והכשרות האחראי להכשיר את החיילים למיירטים לאחר תקופה של כשמונה חודשים בסוללות בכל רחבי הארץ. מגמה נוספת בבית הספר נקראת מגמת פיקוד ותפקידה להכשיר את הלוחמים לתפקיד פיקודי. הקורסים השייכים לאותה מגמה הם קורס מפקדי כיתות (מ"כים), השלמה חילית לאחר קורס קצינים בבה"ד 1 וקורס מפקדי סוללות. בביסל"א פועלות כיום עוד טייסות רבות ומגוונות התומכות בהדרכה ובלוחמים בהן טייסת תחזוקה ותקשוב, הדרכה ותעופה, מנהלה, מגמת פיקוד והטייסת החדשה שנפתחה בינואר 2017 מלה"מ 820.
ב-2012 זכתה היחידה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.
ב-18 בספטמבר 2017 הוקם בביסל"א מחנה קבע של צבא ארצות הברית. זו פעם ראשונה שנחנך בסיס אמריקאי בשטחי בסיס צה"לי[1]. בבסיס משרתים כ-40 חיילים אמריקנים, המסונפים לפיקוד אירופה של ארצות הברית[2][3][4]
גדוד 137
גדוד 137 הוקם בשנת 1966, הפעיל את מערכת הנשק "הוק" ונסגר בשנת 1976. הוא הוקם מחדש בשנת 1999 כגדוד ההדרכה של בית הספר להגנה אווירית (ביסל"א).
ב-24 באפריל 2017 עזב גדוד 137 את ביסל"א ובספטמבר 2017 נפתח הגדוד מחדש כגדוד "כיפת ברזל" בצפון.
ביסל"ח 314
בשנת 2001 ביסל"ח 314 נקלט בביסנ"מ. ביסל"ח 314 (בית הספר למקצועות החי"ר של חיל האוויר) הוא בסיס צבאי בנגב ליד חצרים המסונף לביסל"א. בבסיס זה מתבצעת תקופת הטירונות של פרחי הטיס ותקופת הטירונות של לוחמי הלוחמה אלקטרונית, בנוסף נערכים בו קורס המ"כים של חיל האוויר, הכשרת לוחמי הגנ"ק (קורס מגן אסטרטגי), הכשרת לוחמי "פלגת הנגב" החרדים, גיבוש והכנה לקצונה וכן גיבושים ומיונים ליחידות השדה השונות של חיל האוויר. בחודש אוגוסט 2014 עבר לפיקוד מביסל״א לבסיס עובדה (בח״א 10).בנוסף הבסיס אחראי גם על מרכז הכלבנות של חיל האוויר אף על פי שהמרכז עצמו נמצא בבסיס חצור
גדוד קשר 533
בשנת 2008 נקלט גדוד קשר 533 בביסנ"מ מבסיס בח"א 27 בלוד. מינואר 2010, ממוקם גדוד קשר 533 שהוא תחת פיקודו של "מערך ההגנה האווירית" בבסיס של בית הספר להגנה אווירית[5].
מפקדי ביסל"א החל משנת 1966
- סא"ל איתן שלום 1966 - 1971
- סא"ל אברהם אורן 1971 - 1974
- סא"ל אפרים רונן 1974 - 1977
- אל"ם אליהו ברוך 1977 - 1981
- אל"ם אבי שגיב 1981 - 1984
- אל"ם צבי מאור 1984 - 1987
- אל"ם אורי רם 1987 - 1988
- אל"ם יצחק בירן 1988 - 1990
- אל"ם בני כהן 1990 - 1992
- אל"ם גלעד רמות 1992 - 1993
- אל"ם יוסי הורביץ 1993 - 1995
- אל"ם יאיר דורי 1995 - 1997
- אל"ם שמואל קרא 1997 - 1998
- אל"ם מתתיהו סמימי גולן 1998 - 2000
- אל"ם אודי כהן 2000 - 2003
- אל"ם חיים מוריה 2003 - 2006
- אל"ם דורון גביש 2006 - 2008
- אל"ם יריב שנפ 2008 - 2010
- אל"ם יוני סיידה מרום 2010 - 2013
- אל"ם רן כוכב 2013 - 2015
- אל"ם חמי בראל 2015 - 2017
- אל"ם לירן כהן 2017 - 2019
- אל"ם גלעד בירן 2019 - 2021
- אל"ם קובי רגב 2021 -
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מחנה קבע אמריקאי ראשון בבסיס חיל האוויר וגדוד כיפת ברזל חדש
- ^ U.S. Bases in the Middle East (באנגלית)
- ^
US establishes first official military base in Israel, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:13)
- ^ In first, US establishes permanent military base in Israel, באתר טיימס אוף ישראל (באנגלית)
- ^ קליה בן עמרם, גדוד י"ק מחליף פיקוד, באתר חיל האוויר הישראלי, 05.02.2009
32487255בית הספר להגנה אווירית