ביטס אוף גולד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

ביטס אוף גולד בע״מ
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
תקופת הפעילות 2013–הווה (כ־11 שנים)
ענפי תעשייה שירותים פיננסיים, מטבעות וירטואליים
מוצרים עיקריים המרת מטבעות וירטואליים, שירותי נזילות, שירותי תשלומים, המרת מט״ח
מנכ"ל יובל רואש
אנשי מפתח יונתן רואש, יובל רואש, מני רוזנפלד, עופר רותם
עובדים 22
 
http://www.bitsofgold.co.il

ביטס אוף גולד בע״מ היא חברה למסחר במטבעות וירטואליים המאוגדת בישראל ופועלת תחת רישיון נותן שירותי מטבע (עד מאי 2018) ואישור המשך עיסוק זמני לפי רישיון נותן שירותים פיננסיים, אשר ייכנס לתוקף באוקטובר 2018.[1][2]

היסטוריה

ביטס אוף גולד נוסדה בינואר 2013. מייסדי החברה נפגשו ביולי 2013 עם עו״ד פול לנדס, יו״ר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור דאז, והוציאו רישיון נותן שירותי מטבע על מנת לסחור בביטקוין באופן מפוקח ולדווח על כך לרשויות. בפברואר 2013 פתחה החברה חשבון עסקי בבנק לאומי אשר באמצעותו היא פועלת עד היום, וביולי 2013 קיבלה רישיון נותן שירותי מטבע מטעם משרד האוצר.

באוקטובר 2013 השיקה ביטס אוף גולד שיתוף פעולה עם חברת GMT, שאיפשר ללקוחות ישראליים לקנות ולמכור ביטקוין באמצעות מזומן בסניפים של צ׳יינג׳ים, ובשנת 2014 השלימה החברה סבב גיוס של כחצי מיליון דולר ממשקיעים פרטיים מהמגזר הפיננסי וקהילת הביטקוין הישראלית.

בשנת 2015 הייתה ביטס אוף גולד שותפה לעיצוב שירות הסליקה של חברת סימפלקס (Simplex) המנוהלת על ידי נמרוד להבי.

בשנת 2016 הוסיפה את האפשרות לקנות את'ריום באמצעות העברה בנקאית, מזומן וכרטיס אשראי.

בסוף שנת 2017 עמדה ביטס אוף גולד בעומסים כבדים בעקבות עליית שער הביטקוין והאת'ריום, ונאלצה לסגור את המסחר למשך כשבועיים.[3]

במהלך 2018 השיקה ביטס אוף גולד שירותים לחברות שמבצעות ICO.[4]

רגולציה

ביטס אוף גולד היא החברה הראשונה בישראל שהוציאה רישיון נותן שירותי מטבע עבור מסחר במטבעות וירטואליים.

החברה לוקחת חלק פעיל בקידום הרגולציה בישראל על מנת להסדיר את תחום המטבעות הווירטואליים באמצעות הרגולטורים הפיננסיים השונים,[5] ובכללם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר; חטיבת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל; רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור; רשות ניירות ערך; רשות המסים ועוד. ביולי 2018 פורסם כי החברה שיתפה פעולה עם רשות המסים על מנת להעביר מידע על משקיעי קריפטו בסכומים גבוהים.[6]

בראש מערך הציות של החברה עומדת קצינת הציות לשעבר של בנק ירושלים. לחברה מסמך מדיניות איסור הלבנת הון הכפוף לדין הישראלי, על פיו היא פועלת בסטנדרטים המחמירים ביותר לזיהוי לקוחותיה. החברה מפעילה מערכות אוטומטיות לאימות תעודות מזהות ובדיקה מול רשימות שחורות, וכמו כן, פיתחה באופן עצמאי מערכת דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון המותאמת להנחיות הרשות.

שירותים

ביטס אוף גולד מציעה לקהל הישראלי קנייה ומכירה של ביטקוין ואת'ריום תמורת שקלים, דולרים ואירו באמצעות העברה בנקאית, מזומן וכרטיס אשראי, ומפעילה את כספומט הביטקוין הראשון בישראל בשגרירות הביטקוין בתל אביב.[7][8]

בנוסף, החברה מפעילה חדר מסחר עבור עסקאות OTC בסכומים גבוהים, הכולל שיתופי פעולה עם חברות, משקיעים פרטיים ובתי השקעות, ומפתחת מוצרים פיננסיים לעסקים, כגון מערכות לסליקה וביצוע תשלומים.

המשפט מול בנק לאומי

ביטס אוף גולד הפסידה בשנת 2017 לבנק לאומי לאחר שנקבע בפסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב,[9] כי לא ניתן להכריח את בנק לאומי לקבל את כספי החברה שמקורם בפעילות מסחר בביטקוין, לאור העובדה כי בנק ישראל הצביע בהודעתו משנת 2014 על הסכנות הכרוכות במסחר בביטקוין, וכי הוא מתקשה להגיע להכרעה בצעדים שיש לנקוט כדי למנוע סיכון זה, ובמסגרת נסיבות אלו, סירובו של בנק לאומי הינו סירוב סביר.[10][11]

ביטס אוף גולד הגישה ערעור לבית המשפט העליון,[12] במסגרתו העניקה השופטת ענת ברון סעד זמני שפירושו כי עד להכרעה סופית שתתקבל ביחס לתביעה של ביטס אוף גולד נגד בנק לאומי, לא יוכל בנק לאומי להגביל ולחסום באופן גורף פעולות בחשבון הבנק של החברה, אלא רק במקרים נקודתיים. השופטת ברון נימקה החלטתה בכך שהנזקים שעלולים להיגרם לבנק לאומי בהתממשות החששות הם בגדר ספקולציה:

"דומה כי הנזקים שעלולים להיגרם לבנק ככל שהבקשה תתקבל הם בגדר ספקולציה לעת הזו. החלטת הבנק מבוססת על ההנחה שפעילות החברה אכן נושאת בחובה סיכונים שעולים כדי הפרה של הוראות הדין, ועל כן הבנק עלול לשלם מחיר בגין התממשותם של אותם הסיכונים. אולם עד היום, במשך למעלה מחמש שנים שבהן החשבון פועל, חששות אלה לא התממשו – כפי שמלמדת אף קביעת בית המשפט המחוזי שלפיה החברה פעלה בשקיפות ולא הפרה כל הוראת חוק".[13]

הדיון בבית המשפט העליון קבוע ליום 3 ביוני 2019.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תומר ניב, הרגולציה סביב המטבעות הקריפוטגרפיים בישראל עוד רגע פה – בואו נעשה קצת סדר, באתר גיקטיים, (תוכן פרסומי), ‏22 במאי 2018
  2. ^ תומר ניב, הרישיון למסחר במטבעות וירטואליים כבר ממש מעבר לפינה, באתר גיקטיים, (תוכן פרסומי), ‏11 ביולי 2018
  3. ^ "החדשות - טירוף הביטקוין: המתעשרים החדשים | רשת 13". רשת 13. נבדק ב-2018-08-28.
  4. ^ רועי קצירי, ‏חוגג הוא לא היחיד שסוגר עסקאות גדולות עם ביטקוין בישראל, באתר גלובס, 20 ביוני 2018
  5. ^ הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות לאיסור הלבנת הון תקיים "שולחן עגול" עם חברות בתחום המטבעות הווירטואליים (Virtual Currency), באתר משרד המשפטים, ‏29.4.2018 (הקישור אינו פעיל, 28 באוגוסט 2018)
  6. ^ עמרי מילמן, בלעדי לכלכליסט רשות המסים תקבל מידע על משקיעי קריפטו כבדים, באתר כלכליסט, 4 ביולי 2018
  7. ^ רועי קצירי, ‏"לשגרירים לא חסרה עבודה": יום בחיי קהילת הביטקוין בישראל, באתר גלובס, 12 בינואר 2018
  8. ^ יניב אביטל, ביטס אוף גולד תאפשר קנייה של ביטקוין ואת’ר בכרטיס אשראי, באתר גיקטיים, ‏30 באפריל 2018
  9. ^ ע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ב-25 בפברואר 2018
  10. ^ בנק ישראל, הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין), ‏19/02/2014
  11. ^ חנן שטיינהרט, ‏האם מלחמת הבנקים בביטקוין צריכה להדאיג אותנו?, באתר גלובס, 14 בפברואר 2018
  12. ^ ע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם ניתן).
  13. ^ רעות שפיגלמן, ניצחון לקהילת הקריפטו: העליון אסר על לאומי להגביל שימוש בחשבון בנק, באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2018
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0