בזיכי הלבונה
בזיכי הלבונה היו שני כלי שרת מלאים בלבונה, שהיו מניחים מדי שבת על שולחן הפנים לצד לחם הפנים במשכן ובבית המקדש, כחלק ממצוות סידור הלחם. לאחר מכן, הבזיכים הוקטרו על מזבח הזהב.
מקור המצווה
במקרא מוזכרים לראשונה בזיכי הלבונה כחלק מתיאור מצוות לחם הפנים:
וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת.
וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת, שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת, עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי ה'.
וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה, וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה, אִשֶּׁה לַה.
בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה' תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּרִית עוֹלָם.
וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ, כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי ה', חָק עוֹלָם.
לפי אבא שאול שתי הלבונה הונחו על השולחן בין שני המערכות של לחם הפנים[1], וכן נפסק להלכה[2], ולדבריו "על המערכת" הכוונה סמוך, והיינו בין שני המערכות.
בלשון המקרא מכונים הבזיכים "כפיות", והם "כפיותיו" של השולחן המתוארות בפרשת עשייתו”וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם. ”[3].
מקור הלבונה
סממן הלבונה המקראי מופק מהמין Boswellia thurifera (הידוע גם כ-Boswellia sacra או Boswellia carteri)[4].
את הלבונה הפקידו יחד עם שאר אוצרות המקדש בלשכה מיוחדת[5], והופקדה בידי ממונים מיוחדים[6]. מאגר אשר שימש לצורך עבודת הקורבנות במשכן ובמקדש, לקרבן מנחה[7] והן לבזיכי הלבונה, וכן לקטורת התמיד[8].
בזיכי הלבונה
לצורך הלבונה היו בזיכים מיוחדים, שהיו שונים מכל הבזיכים שהיו במקדש, והם המוזכרים בפסוק "וכפותיו"[9]. בעוד שלכל הבזיכים הייתה תחתית כדי להניחם במקרה הצורך, לבזיכי הלבונה היתה תחתית משופעת, שמנעה את הנחתם על מקום כל שהוא לפני הקטרת הלבונה על המזבח, וזאת מחשש שמא בזיכי הלבונה יונחו וישכחו ואז יפרס לחם הפנים לפני ההקטרה ויפסל[10]. יש המתארים את בזיכי הלבונה שהיו בעלי שני ידות, יד אחת מצד זה ויד אחת מצד שני והכף באמצע, ואורך כל אחת מהידות היה מגיע עד הלחם העליון ונשען עליו וכך לא נפלו הכפות מהשולחן[11].
הקטרת הלבונה
בשבת, לאחר שסיימו את כל העבודות במקדש, לפני הקרבת קרבן תמיד של בין הערבים[12], נכנסו להיכל שמונה כהנים. ארבעה, מהם שנים להוציא את הלחם ושנים להוצאת שני בזיכי הלבונה של השבוע שעבר, וארבעה נוספים, שנים כדי להכניס את הלחם ושניים כדי להכניס את הלבונה של השבוע הבא. את בזיכי הלבונה היו מקטירים על גבי המזבח ולאחר מכן היו מחלקים את הלחם להמשמר.
בעבודת סילוק הבזיכים ישנם שלושה שלבים: 1. סילוק הבזיכים מעל המזבח, פעולה השווה לקמיצה. 2. הולכת הבזיכים למזבח השווה להולכת הקומץ. 3. הקטרת הבזיכים על המזבח, השווה להקטרת הקומץ[13].
מחשבת פיגול
אם בשעת הקטרת הבזיכים על המזבח חשבו הכהנים מחשבת פיגול, נפסלים חלות לחם הפנים הנתרים על ידי הקרבת הלבונה. הוא הדין אם המחשבת היתה בשעת ההולכה.
חריגה היא דעתו של רבי שמעון הסובר שהולכה אינה נחשבת לעבודה באופן ש"אפשר לבטלה", אם כן רק ההולכה של הבזיכים החל מהמקום שבו ניתן להניח את השולחן על פי ההלכה - היא הולכה שמחשבה בה משפיעה על כשרות הלחם. מכיון שכך, אם נאמר שרבי שמעון סובר כרבי יהודה שסובר[14] שניתן להקריב קורבנות בכל שטח העזרה אפילו על רצפת העזרה אם כן ההולכה מפגלת רק מפתח ההיכל עד תחילת העזרה, שהרי כל ההיכל כשר להניח שם שולחן עם לחם הפנים ושני הבזיכים, ובתחילת העזרה כבר ניתן להקטיר את שני הבזיכים. ואם דעתו שקדושת ההיכל והאולם שווה[15] וממילא ניתן גם להניח את השולחן באולם, נמצא שהמקום היחיד שבו ניתן לפגל עם ההולכה הוא בחמשת האמות מפתח האולם עד סיום הפתח. ואם נאמר שדעתו היא שקדושת פתח האולם היא כלפנים, נמצא שאין ההולכה מפגלת אפילו פסיעה אחת, שהרי יכול היה להניח את שני הבזיכים על שולחן לחם הפנים שבפתח האולם, ורק בהושטת ידו מתפגלת המנחה. ואם הוא סובר שהולכה שלא ברגל אינה הולכה, אין אפשרות כלל לפגל במנחה בשעת ההולכה[16]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מסכת מנחות, פרק י"א, משנה א'
- ^ כמובא בפירוש רבי עובדיה מברטנורא שם
- ^ ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק כ"ט.
- ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 100-99
- ^ ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוקים ה'-ט'
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק כ"ט
- ^ ספר ויקרא, פרק ב', פסוק א' ועוד
- ^ ספר שמות, פרק ל', פסוק ל"ד
- ^ ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק כ"ט.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ד עמוד ב'.
- ^ תוספות על התורה שם
- ^ כמבואר בברייתא "אביי הוה מסדר" שאומרים מדי יום בתפילת שחרית.
- ^ תוספות, מסכת מעילה, דף ח' עמוד א', ד"ה קרבו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ט עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ח עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף י"ד עמוד א'.