בורשטין
 | |
| תחנת הכוח בבורשטין, המונעת בדלק מאובנים | |
| אובלסט |
 איוונו-פרנקיבסק |
|---|---|
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 15,348 (2011) |
| קואורדינטות | 49°15′N 24°37′E / 49.250°N 24.617°E |
בורשטין (באוקראינית: Бурштин, בפולנית: Bursztyn) היא עיר באוקראינה, כ-60 ק"מ מדרום מזרח ללבוב. פירוש שמה של העיר באוקראינית הוא "ענבר".
תולדות היישוב
אזכורה הראשון של העיר הוא משנת 1596, במסמכי תיעוד של העיר הסמוכה האליץ', בהם כונתה "Nove Selo", כלומר "כפר חדש", ובהם מצוין שתאריך ייסודה של העיר הוא 1554.
במהלך התקופה הסובייטית התפתחה העיר במהירות, בפרט בין השנים 1962-1944, והייתה לעיר הגדולה ביותר במחוז, ובה אוכלוסייה כפולה בגודלה מאוכלוסיית עיר המחוז האליץ'. עם זאת, רק לאחר התקופה הקומוניסטית, בשנת 1993, זכה היישוב למעמד של עיר.
בעיר עוברת מסילת רכבת ובה קיימת כנסייה קתולית עתיקה, ששופצה בתחילת המאה ה-21. אחד ממאפייני ההיכר הבולטים של העיר הוא תחנת הכוח שלה, המונעת בדלק מאובנים. העיר שוכנת לחופי אגם, ובה חוות דגים.
פרנץ קסאפר וולפגנג מוצרט, בנו של וולפגנג אמדאוס מוצרט, התגורר בבורשטין ב-1809, כשהעיר הייתה חלק מהאימפריה האוסטרית.
יהודי בורשטין
.JPG)
תולדות הקהילה
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בבורשטין הוא מהמחצית הראשונה של המאה ה-17. בראשית המאה ה-18 התארגנה בעיר קהילה עצמאית, וקודש בה בית עלמין, וכעבור מספר שנים נבנה במקום בית כנסת.
מאמצע המאה ה-19 ישבו בעיירה אדמו"רים מחסידות סטרטין, וכן ישבו בה חסידי בלז וחסידי צ'ורטקוב.
בשנת 1898 הוקם בעיר בית ספר יהודי מיסוד קרן הברון הירש, ובשנת 1909 הוקם בה בית ספר עברי. בסוף המאה ה-19 הוקם בעיר איגוד חובבי ציון.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נמלטו מהעיר רבים מיהודיה, בשל חשש מגייסות הרוסים, ויהודי העיר הנותרים נפגעו מפרעות החיילים הרוסים, ולאחר מכן הקוזקים. כמו כן, רבים מבתי העיר נשרפו, ובשנת 1918 פרצו בה מגיפות שהפילו חללים רבים. לאחר תום המלחמה, נרצחו בעיר 11 יהודים בידי כנופיותיו של סימון פטליורה. בעקבות מאורעות אלו עזבו את העיר רבים מיהודיה.
בסיוע יוצאי העיר בארצות הברית ומוסדות עזרה הדדית, השתקמה הקהילה בעיר. בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 הוקמו בעיר סניפי המזרחי והרוויזיוניסטים, ופעלו בה תנועות הנוער גורדוניה, בית"ר והנוער הציוני.
בין מלחמות העולם נמנו בבורשטין כ-1,800 יהודים, למעלה ממחצית מסך תושביה באותה עת[1].
בשואה
עם כיבוש האזור בידי הצבא האדום בספטמבר 1939, הולאמו עסקי היהודים בעיר, והוגלו ממנה פעילי המפלגות ותנועות הנוער הציוניות. לאחר פלישת הגרמנים ובעלות בריתם לברית המועצות במבצע ברברוסה ביוני 1941, כבשו את העיר כוחות של צבא הונגריה. באוגוסט 1941 עברה העיר לשלטון גרמני. בתקופת הביניים ערכו תושבי המקום האוקראינים פרעות ביהודי העיר.
באוגוסט 1941 הוקם בעיר יודנרט, בראשות ליפא שומר, אשר נדרש להעביר לגרמנים תשלום כופר גבוה וחפצי ערך. בספטמבר 1941 צוו יהודי העיר לעבור לגטו, תוך שנאסר עליהם ללכת על מדרכות העיר, והם חויבו בענידת סרט עם מגן דוד על זרועם. כמו כן, יהודי העיר נלקחו לעבודות כפייה, שבמהלכן מתו עשרות. בחורף 1942-1941 מתו רבים מיהודי העיר כתוצאה מרעב. קבוצות צעירים מהעיר שניסו להימלט לרומניה נתפסו ברובן, ונרצחו.
בסתיו 1942 הועברו יהודי העיר לגטו רוהטין ולבוקאצ'יבצי, שם נרצחו במקום או הועברו למחנה ההשמדה בלז'ץ. שוטרים גרמנים ואוקראינים, בסיוע איכרים מקומיים, ערכו מצוד אחר יהודים שניסו להימלט ליערות הסביבה.
ביער סמוך לעיר פעלה קבוצת פרטיזנים, שחלקם היו יהודים מהעיר, אשר אחת מפעולותיה הייתה מתקפה על תחנת המשטרה בבורשטין והוצאת נשק מהמקום.
לאחר שחרור העיר בידי הצבא האדום ב- 27 ביולי 1944 נמצאו בה 13 יהודים שהסתתרו. בתי הכנסת של העיר הוסבו בשנות החמישים למחסני תבואה.
בבורשטין קיים בית עלמין יהודי שנוסד במאה ה-18, והוא השריד האחרון לקיומה של הקהילה היהודית בעיר. ככל הידוע, הקבורה האחרונה בו הייתה ב-1940.
לקריאה נוספת
- רבי צבי הלוי הורוויץ, "בורשטין", בתוך: לתולדות הקהילות בפולין, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ח.
קישורים חיצוניים
- ספר יזכור לקהילת בורשטין, בספריית העיר ניו יורק
- בורשטין (Bursztyn), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- בורשטין ב אתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "בורשטין", באתר השטעטל הווירטואלי
- "בורשטין", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ראו באתר מרכז מורשת יהדות פולין המצורף בקישור.