בארה (רומניה)
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | ניאמץ |
|
כולל את היישובים: בארה ראדיאו נגריסטי | |
| גובה | 268 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בקומונה | 1,680 (2011) |
| אזור זמן | UTC +2 |
בארה (ברומנית Bâra, נקראת גם בערא, בורא) הוא כפר גדול ("קומונה") במחוז ניאמץ[1], בחבל מולדובה ברומניה. הכפר מורכב משלושה יישובים כפריים: ראדיאו, נגריסטי, ובארה[2] - שהוא גם מושב מועצת הכפר הגדול כולו.
כפר בארה
הכפר 'בארה' שוכן במרחק 16 ק"מ מהעיר הגדולה רומאן, בגובה 272 מטר מעל פני הים.
אוכלוסיית הכפר בשנת 2011 מנתה 636 תושבים[3].
יהודי הכפר
| שנה | מס' יהודים | אחוז היהודים בכלל האוכלוסיה |
|---|---|---|
| 1859 | 245 | 60.6% |
| 1899 | 308 | 14.9% |
| 1910 | 136 | -- |
| 1930 | 86 | 10.7% |
| 1941 | 60 | 7.0% |
התיעוד הראשון לקהילה יהודית בכפר הוא בשו"ת מהר"ם מלובלין[4], אודות התרת עגונות מהיישוב על פי העדות שהובא לבית הדין של הקהילה, לאחר פוגרום שהתרחש שם, כנראה שאז נחרבה הקהילה, בערך בשנת 1850 הקהילה נוסדה מחדש ו-60 אחוז מתושבי הכפר היו יהודים, ב-1881 בוטל הרשיון ליהודים למכור משקאות חריפים, ב-1893 נגזר גזירת גירוש על יהודי הכפר אבל הגזירה לא יצאה לפועל, עם זאת עד שנת 1910 היגרו יותר ממחצית מיהודי הכפר לרומאן הסמוכה, ב-1899 נוסד בכפר סניף של "חובבי ציון".
במשך שנים רבות היה הכפר המרכז המסחרי השלישי בחשיבותו במחוז רומאן, אך עם סלילת פסי הרכבת במרחק רב מהכפר, נפגעה כלכלתה והסוחרים עזבו אותה.
בשואה
ב-21 ביוני 1941 גורשו יהודי הכפר לרומאן, בהמשך הוגלו רבים מהם לטרנסניסטריה, אחרי השואה לא חזרו היהודים לבארה.
רבני הכפר
- רבי משה בריז"ל (תקצ"ה - כ' באדר תרע"ח) מח"ס 'טעמי זבחים' על ה'שמלה חדשה', בסוף ימיו עלה לארץ וקבור בהר הזיתים.
- רבי מנחם מנלי סג"ל, בטרם עלותו לכהן כרבה של וואסלוי.
- רבי טוביה אריה לייב טוביאס נפטר בכ"ד בתשרי תר"צ ונקבר בבית העלמין בבערא[5].
לקריאה נוספת
- ד"ר תיאודור לביא, אביבה ברושי (בן-אז"ר) וצבי שאל; פנקס הקהילות - רומניה, הוצאת יד ושם, ירושלים תש"ל, חלק א' עמוד 17.
הערות שוליים
- ^ בעבר נקראה מחוז רומאן.
- ^ הערך Bâra בויקיפדיה האנגלית.
- ^ http://www.kia.hu/konyvtar/erdely/erd2002/etnii2002.zip
- ^ שו"ת מהר"ם מלובלין, סימן קלב, באתר היברובוקס.
- ^ ברוך טרקטין, רבי טוביה אריה לייב טוביאס, אנציקלופדיה לחכמי רומניה, עמוד 491, באתר אוצר החכמה.