אביבה ברושי
אביבה ברושי (נולדה ב-11 ביולי 1934) היא מתרגמת, עורכת וסופרת ישראלית.
ביוגרפיה
ילידת תל אביב להורים מבני העלייה השנייה. לאחר סיום לימודיה התיכוניים שירתה בצה"ל כסמלת מודיעין, השלימה תואר ראשון ושני (פילוסופיה וספרות) באוניברסיטה העברית בירושלים, והשתלמה באוניברסיטה של מקסיקו, שם כתבה את עבודת הדוקטורט שלה בנושא "מושג המרכז - טבור הארץ וציר העולם בתרבויות אמריקה הלטינית".
ספרה הראשון, "איש ומעגלו" (פרס ברש תשי"ז), ראה אור בהיותה בת עשרים וזכה לביקורת אוהדת כיצירת נעורים מבטיחה. סמוך לאחריו זכה קובץ שיריה בפרס אנה פרנק מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בה למדה. בשנת 1958 נישאה לפסנתרן שאול בן-אז"ר, וילדה את בתה הבכורה, דפנה. המשפחה חיה זמן-מה בקיבוץ נען ולאחר מכן עברה לירושלים, שם עבדה אביבה כעורכת לשון באנציקלופדיה החינוכית (מוסד ביאליק); וכעורכת ב"פנקס הקהילות" (הוצאת יד ושם; פרס ישראל תשל"ג, 1973); עם תום לימודיה הועסקה כמרצה במכינה האקדמית של אוניברסיטת תל אביב וכעוזרת מחקר במכון כץ לחקר הספרות (1971-1961). באותן שנים נולדו שני בנים נוספים: ניב, מוזיקאי, ונועם, שחקן ובמאי תיאטרון.
בשנת 1971 יצאה אביבה עם משפחתה לשליחות באורוגוואי מטעם הסוכנות היהודית. שם עסקה בפעילות ציבורית ענפה, הרצתה על תרבות ישראלית וערכה "פינה עברית" בעיתונות המקומית וברדיו. היא השתלמה בשפה הספרדית והחלה ללקט מיתוסים ולתרגם סיפורים מהמורשת האינדיאנית. באורוגוואי ובארגנטינה ראו אור שני ספרים נוספים פרי עטה: "שירים פשוטים" (פרס אנה פרנק לשירה, 1973) ולקט הסיפורים "המבוך" (1974) וכמה מסיפוריה תורגמו לספרדית ופורסמו בכתבי עת מקומיים. באותה שנה נולד בן הזקונים תומר, כיום במאי סרטים ואיש יחסי ציבור.
עם חזרתם ארצה ב-1976 עבדה ברושי כעורכת, מביאה לדפוס ומתרגמת בהוצאות ספרים שונות; כמעצבת חוברות לימוד לאוניברסיטה הפתוחה (1984-1977); וכעורכת כתב-העת "מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים" מטעם מכון דייוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים (עד 1990). מאוחר יותר עברה לגור בצפת, בגפה.
בשנים 1991-1990 זכתה לחופשת יצירה, ככלת פרס ראש הממשלה למתרגמים, ובפרס אקו"ם בעילום שם על ספרה קצה החוט (ליידי X). בשנים 1997-1996 השתלמה באוניברסיטה של מקסיקו (במסגרת חילופי תרבות מקסיקו-ישראל) והעמיקה את מחקרה בתרבות האינדיאנית, בהשוואה עם מוטיבים מסוימים בתרבויות ישראל והעמים. על עבודתה זו הוענק לה התואר ד"ר לפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
מאז חזרתה ממקסיקו היא מרצה לספרות ולתרבות משווה במכללת צפת ומכללת עמק יזרעאל.
ברושי היא אם לארבעה.
כתבים עיקריים
- איש ומעגלו (רומן), מסדה, רמת גן 1954. פרס ברש תשי"ז
- שירים פשוטים, זריעה, מונטוידאו, 1973. פרס אנה פרנק
- המבוך (קובץ סיפורים), זריעה, מונטוידאו, 1974
- קצה החוט (רומן), שוקן, תל אביב 1991. פרס אקו"ם בעילום שם 1990
- רגע של חסד (רומן), הוצאת גוונים, 2009. זכה בפרס אקו"ם בעילום שם 2007
- המבוך וסיפורים אחרים, בדפוס.
תרגומים
- פול תרו, תיק הקונסול (מאנגלית), זמורה-ביתן, 1987;
- פול תרו, יריד הרכבות הגדול (מאנגלית), זמורה-ביתן, 1988;
- איזבל איינדה, בית הרוחות (מספרדית), שוקן 1989;
- איזבל איינדה, על אהבה וצללים (מספרדית), שוקן 1990;
- גרהאם סויפט, ארצמים (מאנגלית), זמורה-ביתן, 1991;
- וירג'יניה וולף, המסע אל החוץ (מאנגלית), זמורה-ביתן, 1991;
- וירג'יניה וולף, לילה ויום (מאנגלית), זמורה-ביתן, 1993;
- איזבל איינדה, אוה לונה (מספרדית), שוקן 1992;
- איזבל איינדה, סיפורי אוה לונה (מספרדית), שוקן 1993;
- אדוארדו מנדוסה, עיר הפלאות (מספרדית), שוקן 1993;
- סידני רוזן, קולו של מילטון אריקסון (מאנגלית), נורד 1996;
- איזבל איינדה, הסדר האינסופי (מספרדית), שוקן 1996;
- איזבל איינדה, פאולה (מספרדית), שוקן 1997;
- אדוארדו מנדוסה, האי הנעלם (מספרדית), שוקן 1998;
- פול סלומון, בית ספר לחלומות (מאנגלית, על פי המקור ההונגרי), שוקן 1998
- קרלוס פואנטס, המחברות של דון ריגוברטו (מספרדית), כנרת-זב"מ-דביר 2002
- איזבל איינדה, בת המזל (מספרדית), שוקן 2002;
- חואן מרסה, זנב הלטאה (מספרדית), שוקן 2003;
- איזבל איינדה, דיוקן חום אדמדם (מספרדית), שוקן 2004;
- איזבל איינדה, זורו (מספרדית), כנרת-זב"ם-דביר 2005;
- האלדור לקסנס, פעמון איסלנד (מאנגלית, על פי המקור האיסלנדי) שוקן, בדפוס
- חיימה ביילי, ולפתע, מלאך (מספרדית) שוקן, 2007;
- כריס אבני, להיות אביגיל (מאנגלית), שוקן, בדפוס;
פרסים
- פרס אשר ברש תשי"ז על רומן הביכורים 'איש ומעגלו';
- פרס אנה פרנק מטעם האוניברסיטה העברית, על 'שירים פשוטים';
- ציון לשבח מטעם המועצה לעידוד הסרט הטוב, על תסריט;
- ציון לשבח מטעם ועדת פרס הארי הרישון, על שלושה תרגומים;
- פרס תחרות הסיפור הקצר 1989, מטעם 'את' ו'מעריב';
- פרס אקו"ם בעילום שם לספרות 1990, על 'ליידי איקס' (קצה החוט);
- פרס ראש הממשלה למתרגמים, 1993;
- פרס אקו"ם בעילום שם לספרות 2007, על 'רגע של חסד'.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של אביבה ברושי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אביבה ברושי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אביבה ברושי, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- הספרים של אביבה ברושי, באתר "סימניה"
29700501אביבה ברושי