אשמן זנב-נדן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאשמן זנב-נדן
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: עטלפים
תת־סדרה: דמויי נשפון
משפחה: אשמניים
סוג: אשמן זנב-נדן
מינים

3

שם מדעי
Coleura

אשמן זנב-נדן (שם מדעי: Coleura) הוא סוג של עטלף קטן-בינוני במשפחת האשמניים ובו 3 מינים שחיים ביבשת אפריקה. הסוג הוקם בשנת 1867 על ידי הזואולוג הגרמני וילהלם פיטרס, והוא קרוי על שם זנבו המחודד. הסוג קרוב מבחינה אנטומית ומורפולוגית לסוג אשמן זנב-נדן זקוף שחי באסיה ואוקיאניה.

תיאור ואנטומיה

אשמן זנב-נדן סיישלי. ניתן להבחין בזנב הנדן.

אשמן זנב הנדן מבנה גוף קומפקטי וגוצי, ראש עדין, צר ומחודד וכנפיים ארוכות. החרטום החרוטי דמוי המקור פונה מעט כלפי מעלה. העיניים חרוזיות ובולטות, השפתיים גדולות והאף זעיר. האוזניים גדולות, קמורות ועגולות עם רכסים בולטים וצפירים קטנטנים. לאשמן 32 שיניים, כאשר בלסת העליונה יש לו 2 חותכות בלבד ובלסת התחתונה לא פחות מ-6 חותכות. כנף הזנב של האשמן רחבה ומכסה את מרבית הזנב, וקצהו מזדקף כלפי מעלה ומזכיר נדן של חרב. אורך הראש והגוף של מיני האשמן 52–66 מ״מ, אורך הזרוע 43–57 מ״מ, אורך האוזן 13–18 מ״מ ואורך הזנב 10–20 מ״מ; משקלם 12.5-8.4 גרם. הנקבות גדולות במעט מהזכרים.

הפרווה של אשמן זנב הנדן רכה ושעירה. צבעה הכללי אפור בהיר, חום אפרורי, קפה עמוק, אוכרה, ערמוני או חום שחרחר, והגחון חיוור יותר. הפנים החשופות בצבע בורדו, ורוד או חום. האוזניים שחורות בקצה וורודות בבסיס. הזרועות והשוקיים ורודים והכנפיים שחרחרות.

תפוצה ואקולוגיה

אשמן זנב הנדן מצוי ביבשת אפריקה. טווח התפוצה של הסוג משתרע על איי סיישל, מדגסקר, מוזמביק, אנגולה, טנזניה, אוגנדה, קניה, סומליה, ג׳יבוטי, אתיופיה, קונגו הדמוקרטית, דרום סודאן, סודאן, הרפובליקה המרכז אפריקאית, אריתריאה, ניגריה, בנין, טוגו, גאנה, חוף השנהב, גיאנה, גינאה ביסאו ואולי גם ברוואנדה ובורונדי. בית הגידול של המין מגוון למדי וכלל יער גשם טרופי, יער סובטרופי יבש, סוואנה טרופית, צחיחה למחצה או דוקרנית, בתה חופית ואפילו אזורים מדבריים.

מושבה של אשמנים זנבות-נדן

המינים בסוג מבלים את שעות היום במערות פתוחות, נקיקים ובקתות נטושים וחיים בקבוצות קטנות או במושבות ענקיות עד 50,000 פרטים. שעות היום מנוצלות בעיקר לטיפוח, שינה והחלפת מיקום, ופחות לאינטראקציות חברתיות. האשמנים אינם נתלים בדרך כלל על תקרת המערה, אלא נשכבים על משטח אנכי כשראשם כלפי מטה.

בתוך הקבוצות או המושבות, כל זכר מנסה להקים לעצמו טריטוריה קטנה עם הרמון של עד 20 נקבות (לעיתים עם זכר כפוף) עליו הוא מגן פני זכרים אחרים. הרמונות כאלה מזוהים בקלות בשל הנטייה של הפרטים בתוכם להתקבץ באשכול צפוף זה על זה. האשכולות מתפרקים בהתאם לטמפרטורת הסביבה: במזג אוויר קר, האשמנים זונחים את האשכולות ומתקבצים בהמונים כדי לשמור על חום גופם, ומאידך, במזג אוויר חם מדי האשכולות מתפרקים לתת-קבוצות קטנטנות. האשמנים יוצאים לפעילות בערב וניזונים כיתר בני המשפחה מחרקים. הטורפת העיקרית של הסוג היא התנשמת.

מחזור הרבייה של הנקבה מורכב משתי עונות המלטה מדי שנה שמקבילות לשתי עונות גשם. הרבייה מתרחשת בסוף עונת הגשמים, והזכרים עולים במשקל לפני כן. ההיריון נמשך כ-114 ימים, וכ-50% מהנקבות ממליטות בטווח של 3–4 ימים. הנקבה ממליטה גור יחיד שאותו היא נושאת על גופה מספר שבועות. נקבות עשויות לטפח גם גורים של נקבות אחרות. הגורים מגיעים לבגרות בגיל שנה, והזכרים הצעירים עוזבים ראשונים את המושבה שבה נולדו ולאחר מכן הנקבות הצעירות.

מינים

בסוג זה 3 מינים:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשמן זנב-נדן בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32787406אשמן זנב-נדן