ארתור סי. קלארק
ארתור סי. קלארק, 1982 | |
לידה |
16 בדצמבר 1917 סאמרסט, אנגליה |
---|---|
פטירה | 19 במרץ 2008 (בגיל 90) |
לאום | בריטי |
עיסוק | פיזיקאי, מתמטיקאי, ממציא וסופר |
שפות היצירה | אנגלית |
סוגה | מדע בדיוני |
יצירות בולטות | אודיסיאה בחלל |
תקופת הפעילות | 1937–2008 (כ־71 שנים) |
פרסים והוקרה | תואר אבירות, פרסי נבולה והוגו |
סר ארתור צ'ארלס קלארק (באנגלית: Arthur Charles Clarke; 16 בדצמבר 1917 – 19 במרץ 2008) היה פיזיקאי, מתמטיקאי, ממציא וסופר מדע בדיוני אנגלי. כתב עשרות ספרים שתורגמו לשפות רבות ונמכרו במיליוני עותקים. זכה בפרסי הוגו ונבולה. ב-1986 היה הסופר השביעי שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה.[1]
בשנת 1945, בזמן שעבד בחיל האוויר המלכותי, העלה קלארק לראשונה את רעיון לווין התקשורת, והקרדיט על המצאתו נתון לו[2].
קורות חייו
קלארק נולד במיינהד (Minehead) במחוז סאמרסט שבאנגליה.[3] כילד היה קורא נלהב של מגזיני מדע בדיוני אמריקאיים. לאחר שסיים את בית הספר התיכון, יכולתו הכספית לא אפשרה לו ללמוד באוניברסיטה, והוא החל לעבוד כפקיד. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר המלכותי כמומחה ראדאר; ספרו "Glide Path" מבוסס על חוויותיו מתקופה זו. לאחר המלחמה למד מתמטיקה ופיזיקה בקינגס קולג' לונדון.
בשנים שלאחר המלחמה היה חבר פעיל בחברה הבריטית הבין-כוכבית (British Interplanetary Society) ואף שימש כיושב הראש שלה. על אף שלא היה מעורב ביישום רעיון לווייני התקשורת, הגה קלארק את הרעיון במאמר שפרסם בביטאון החברה בשנת 1945, ומאוחר יותר פורסם גם במגזין "Wireless World"[2]. הוא הוסיף וטען כי העצם המלאכותי יוכל לחוג סביב כדור הארץ בגובה קבוע, אשר בו המהירות הזוויתית שלו תתאים למהירות הזוויתית של כדור הארץ, וכך למעשה יישאר מעל נקודה אחת. מסלול זה נקרא "מסלול גיאוסטציונרי". קלארק זכה לראות את הגשמתו של הרעיון הנועז הזה בשיגורו של לוויין ראשון מסוג זה לחלל ב-26 ביולי 1963.[4] כמו כן פרסם ספרים עיוניים העוסקים בפרטים טכניים וההשלכות של שיגור וטיסה בחלל (הבולטים שבהם: The Exploration of Space, 1951, Promise of Space, 1968).
את הקריירה כסופר מדע בדיוני התחיל בשנת 1937 ופרסם מספר סיפורים בפנזינים, מגזינים חובבניים למדע בדיוני. סיפורו המקצועי הראשון, "Loophole" פורסם באפריל 1946 במגזין "Astounding Science Fiction" וחודש לאחר מכן יצא ספרו הראשון, "Rescue Party". בתחילת קריירת הכתיבה עבד כעורך-משנה במגזין שפרסם תגליות מדעיות, וכן השתתף בכתיבת מגזין קומיקס מדע בדיוני לילדים, אך החל מ-1951 הקדיש עצמו לכתיבת מדע בדיוני.
ב-1948 כתב את הסיפור הקצר "The Sentinel" (בתרגום חופשי: הזקיף) בעבור תחרות של ה-BBC. על אף שנדחה, סיפור זה שינה את הקריירה של קלארק. בנוסף להיותו הבסיס לספר "2001: אודיסיאה בחלל", ספרו המפורסם ביותר, הוא הציג פן מיסטי וקוסמי לעבודתו של קלארק. רבים מספריו המאוחרים יותר עסקו אף הם בנושא של אנושות מתקדמת מבחינה טכנולוגית, אך בעלת דעות קדומות, המתעמתת עם גזע חייזרים תבוני נעלה. בספריו העיר והכוכבים, קץ הילדות וסדרת אודיסיאה, עימות זה אף מוביל לפריצת דרך המאיצה את האנושות לשלב הבא בהתפתחותה. בתקופה זו פנה אליו הבמאי סטנלי קובריק והציע שיתוף פעולה ביצירת "סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר שנעשה אי-פעם". קלארק השתתף בכתיבת התסריט המבוסס על טיוטת הספר. התוצאה הייתה הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". הסרט, והספר שהוציא קלארק אחר כך, זכו להצלחה כבירה.
ב-1953 נישא למרילין מייפילד. הזוג נפרד לאחר שישה חודשים אך הגירושים נכנסו לתוקפם רק ב-1964. בשנת 1956 עבר קלארק להתגורר בסרי לנקה (אז ציילון), בתחילה בעיר אונואטונה ולאחר מכן בבירה קולומבו. הוא החזיק באזרחות כפולה, סרי-לנקית ובריטית. אחת הסיבות למעבר, לטענתו, הייתה האפשרות לצלול לאורך כל השנה. מגוריו במדינה היוו את ההשראה לספרו "מזרקות גן העדן". בראשית שנות ה-2000 נתפרסמו בצהובון בריטי מספר כתבות בהן הואשם בהתנהגות שאינה הולמת, האשמות אשר העיבו על שמו ודמותו. ההאשמות הוזמו על ידי משטרת סרי-לנקה והצהובון אף פרסם התנצלות.
בתחילת שנות השבעים חתם על חוזה לכתיבת סדרה של שלושה ספרים, שיא לסופר מדע בדיוני בזמן ההוא. הראשון מבין שלושת הספרים, "מפגש עם ראמה", פורסם בשנת 1973 וזכה בשני פרסי המדע הבדיוני החשובים לאותה שנה, פרס הוגו ופרס נבולה. פרט להיותו מגדולי הספרות הבדיונית, לקלארק מיוחסות גם כמה נבואות שהתממשו, ובפרט: רשת האינטרנט, והמחשב האישי שאת המצאתו ניבא ב-1974.[5]
בשנים שלאחר מכן היה שותף בפרויקטים רבים מטעם NASA, ובהפקות של סדרות טלוויזיה שנקראו "העולם המסתורי של ארתור סי. קלארק" ו"עולם הכוח המוזר של ארתור סי. קלארק". בשנת 1988 אובחן כסובל מתסמונת פוסט-פוליו. עקב הלקות נאלץ לנוע בכסא גלגלים במשך שני העשורים האחרונים בחייו.
ב-19 במרץ 2008 נפטר בקולומבו, סרי לנקה, לאחר שסבל מקשיי נשימה. הוא נקבר בטקס חילוני, על פי בקשתו, לצלילי הפואמה הסימפונית "כה אמר זרתוסטרא" לריכרד שטראוס, ששימשה כנעימת הפתיחה של הסרט "2001: אודיסיאה בחלל", בכתיבתו והפקתו היה שותף. על מצבתו נכתב, בהתאם לצוואתו, "כאן מונח ארתור סי. קלארק. הוא מעולם לא התבגר, אבל לא הפסיק לגדול."
שלושת החוקים של קלארק
שלושת החוקים של קלארק הם שלוש מימרות חיזוי שנטבעו על ידי קלארק, והם מוזכרים פעמים רבות בספרות ובתרבות, גם בהומור וגם כדי לתאר מציאות:
- כאשר מדען בכיר אך ותיק מציין שמשהו הוא אפשרי, הוא צודק כמעט בוודאות; כאשר הוא מציין שמשהו הוא בלתי אפשרי – הוא כנראה טועה.
- הדרך היחידה לחשוף את גבולות האפשרי היא להעז קצת מעבר אליהם לתוך הבלתי אפשרי.
- כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק – אי אפשר להבחין בינה לבין קסם.
מחוות ופרסים
- החגורה המקיפה את כדור הארץ בגובה המאפשר ללוויינים להישאר מעל נקודה אחת (36,000 ק"מ מעל פני כדור הארץ) נקראת "חגורת קלארק", על שמו.
- הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". זכה בפרס אוסקר בקטגוריה של אפקטים חזותיים בשנת 1968.
- ספרו "מפגש עם ראמה" משנת 1973 זכה בפרס נבולה ובפרס הוגו.
- ב-1986 הוענק לו את התואר "גרנד מאסטר", פרס על מפעל חיים, מטעם איגוד סופרי המדע הבדיוני.
- בשנת 1988 זכה בפרס רוברט היינליין.
- בשנת 1998 היה מועמד לקבלת תואר אבירות מן המלכה אליזבת השנייה, אך ביקש כי הענקת התואר תדחה, שכן עיתון אנגלי האשים אותו בהתעללות בילדים. לאחר בדיקה, שכללה אף חקירה משטרתית, נראה כי ההאשמות לא היו מבוססות, ולפיכך במאי 2000 קיבל קלארק את תואר האבירות Knight Bachelor בעת ששהה בקולומבו, מפני שבריאותו לא איפשרה לו לנסוע לאנגליה ולקבל באופן אישי את התואר מהמלכה.
- פרס ארתור סי. קלארק הוא פרס המוענק מאז שנת 1987 לספרי מדע בדיוני שיצאו בבריטניה, בזכות מענק מאת קלארק.[6]
- פרס קלינגה לשנת 1961
רשימה חלקית של ספריו
סדרת האודיסיאה
- 2001: אודיסיאה בחלל (1968), יצא בעברית בשנת 1969, בתרגומה של ציפורה חן, בהוצאת ביתן.
- אודיסיאה 2: 2010 (1982) יצא בעברית בשנת 1984, בתרגומה של חניתה רוזנבליט, בהוצאת מסדה.
- אודיסיאה 3: 2061 (1988)
- האודיסיאה האחרונה: 3001 (1997) יצא בעברית בשנת 1997, בתרגומו של בועז וויס, בהוצאת אופוס.
סדרת ראמה
- מפגש עם ראמה (1973 ) תורגם לעברית פעמיים: על ידי שלמה פרנקל (1979) בהוצאת מסדה, ועל ידי עירית מילר (1997) בהוצאת אסטרולוג.
- ראמה 2 (1989) יצא בעברית ב-1998, בתרגומה של עירית מילר, בהוצאת אסטרולוג.
- גן העדן של ראמה (1991) יצא בעברית ב-1998, בתרגומה של עירית מילר, בהוצאת אסטרולוג.
- הסוד של ראמה (1993) יצא בעברית ב-1998, בתרגומה של עירית מילר, בהוצאת אסטרולוג.
ספרים אחרים
- קץ הילדות (1953 ,Childhood's End), יצא בעברית בשנת 1976, בתרגומה של ע. שם, בהוצאת עם עובד. מהדורה נוספת בהוצאת ינשוף בשנת 2005 בתרגומו של דוד חנוך.
- העיר והכוכבים (The City and the Stars, 1956), יצא בעברית בשנת 2002, בתרגומו של רני גרף, הוצאת אודיסיאה.
- סיפורים מן "האייל הלבן" (Tales from the "White Hart", 1957), יצא בעברית בשנת 1998, בתרגומו של עמנואל לוטם, הוצאת זמורה-ביתן.
- אבק ירח (The Fall of Moondust, 1961), יצא בעברית בשנת 1982, בתרגומו של יותם ראובני, בהוצאת מסדה.
- סיפורי עשרת העולמות (Tales of Ten Worlds, 1963), יצא בעברית בשנת 1982, בתרגומו של יותם ראובני, הוצאת מסדה.
- חדירת זמן (Time Probe, 1966), אנתולוגיה בעריכת קלארק, יצאה בעברית בשנת 1981, בתרגומו של יורם רפפורט, הוצאת מסדה.
- הרוח הנושבת מן השמש (The Wind From The Sun, 1972), יצא בעברית בשנת 1978, בתרגומו של יורם רפפורט, הוצאת מסדה.
- קיסרות האדמה (Imperial Earth, 1975), יצא בעברית בשנת 1979, בתרגומו של עמוס גפן, בהוצאת הוצאת מסדה.
- מזרקות גן העדן (The Fountains of Paradise, 1979), יצא בעברית בשנת 2005, בתרגומו של עומר נבו, הוצאת אודיסיאה.
- שירת ארץ הרחוקה (Songs of Distant Earth, 1986), יצא בעברית בשנת 1991, בתרגומו של דן שליט, הוצאת מסדה.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
|
---|
- אתר האינטרנט הרשמי של ארתור סי. קלארק
- "אודיסאה בחלל: האם תעלומת הסרט נפתרה?": פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת
- אבי בליזובסקי, חקר העתיד – ריאיון עם ארתור צ'ארלס קלארק, באתר "הידען", 25 באוקטובר 2004
- The Arthur C. Clarke Foundation
- ידיעות וכתבות על מותו:
- תובנותיו האחרונות של ארתור סי. קלארק - דבריו האחרונים שהוקלטו לפני מותו ב-5 בדצמבר 2007, תרגום מהווידאו ביוטיוב, תפוז
- מרב יודילוביץ' וסוכנויות הידיעות, מת הסופר ארתור ס. קלארק, באתר ynet, 19 במרץ 2008
- כתבה על מותו, באתר לוס אנג'לס טיימס (באנגלית)
- אבי בליזובסקי, ארתור סי. קלארק נפטר, באתר "הידען", 19 במרץ 2008
- אריאנה מלמד, קץ הבגרות, באתר ynet, 19 במרץ 2008
- אלי אשד, השטן הוא חייזר. סקירה מקיפה על רעיונותיו המיסטיים של ארתור סי קלארק ועל תרגומיו לעברית
- הספרים של ארתור סי. קלארק, באתר "סימניה"
- ארתור סי. קלארק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ארתור סי. קלארק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ רשימת זוכי פרס נבולה החל מ-1975
- ^ 2.0 2.1 Arthur C. Clarke, "Extra terrestrial relays - can rocket stations give world wide radio coverage?" Wireless World, October 1945
- ^ פרופ' עלי לוין, על ארתור ס. קלארק ממציא התקשורת הלווינית, באתר מכללת אפקה להנדסה תל אביב, 19 במרץ 2008 (הקישור אינו פעיל)
- ^ ארתור ס. קלארק – הסנדק של לוויני התקשורת
- ^ Watch Arthur C. Clarke Predict the Internet and Personal Computers… In 1974, באתר Gizmodo (באנגלית)
- ^ אתר פרס ארתור סי. קלארק
זוכי פרס גפן | ||
---|---|---|
ספר המדע הבדיוני המתורגם | תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017) • מסע אל לב האדמה, ז'ול ורן (2018) • ארטמיס, אנדי ויר (2019) • בלדה לנחשים וציפורי שיר, סוזן קולינס (2021) • פרויקט הייל מרי, אנדי ויר (2023) • העונה החמישית, נ. ק. ג'מיסין (2024) | |
ספר הפנטסיה המתורגם | חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017) • המסע של הליצן, רובין הוב (2018) • חוק ומסג, ברנדון סנדרסון (2019) • חוט של כסף, נעמי נוביק (2020) • עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי, אליקס הארו (2021) • מכשפות מאז ומעולם, אליקס הארו (2022) • סדרת "מדריך העצלה לקסם", הלן הרפר (2023) • סדרת "המורשת הנסתרת": "להבות ספיר", "בוהק אזמרגד", "להט אודם", אילונה אנדרוז (2024) | |
סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי | אני וסבתא הולכות לקניות, חמוטל לוין (2002) • אניTM, גיא חסון (2003) • ביקורת דרקונים, רמי שלהבת (2004) • הנערה המושלמת, גיא חסון (2005) • קדמת עדן, חגי אברבוך (2006) • במראה, רותם ברוכין (2007) • במקום בו מאבדים ספרים, לילי דאי (2008) • כוכב ציפור האש, יעל מיכאלי (2009) • דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון, ורד טוכטרמן (2010) • הגורגונה של הייזנברג, קרן לנדסמן (2011) • ואז היה חורף בעולם, הדס משגב + לבד, בחושך, קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • וויסקי בקנקן, רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017) • מכשפה, עדי לויה (2018) • הדרקון האחרון שלי, רותם ברוכין (2019) • בירה אייסברג כחולה, רותם ברוכין (2020) • לפתוח (או: האור שבחור המנעול), הילה בניוביץ'-הופמן (2021) • אבק, קרן לנדסמן (2022) • "ברד כחול מסטיק", רותם ברוכין (2023) • המקום שבו ספרים נמצאים, בר פישביין (2024) | |
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי | לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה: שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017) • המסע אל לב התהום, הגר ינאי (2018) • לב המעגל, קרן לנדסמן (2019) • להשביע את הדרקון, מאשה צור-גולזמן (2020) • העולם שמתחת לשטיח, לי עברון (2021) • מה שאחרים חושבים בי, יואב בלום (2022) • שומרי הערים, רותם ברוכין (2023) • שער הצללים, נעמה בר שירה (2024) | |
תרגום | גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008) | |
ספר המדע בדיוני או הפנטסיה המתורגם לנוער | הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008) • משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017) • הנבואה האפלה, ריק ריירדן (2018) • ספינת המתים, ריק ריירדן (2019) • שירת הקוקייה, פרנסס הרדינג (2020) • ילדי דם ועצם, טומי אדיימי (2021) • קול הצללים, פרנסס הרדינג (2022) • מוכרי הספרים השמאליים של לונדון, גארת' ניקס (2023) • פרסי ג'קסון וגביע האלים, ריק ריירדן (2024) |
34860541ארתור סי. קלארק
- אמנים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- סופרי מדע בדיוני בריטים
- עתידנים בריטים
- ספקנים
- סופרים ויוצרים זוכי פרס הוגו
- סופרים ויוצרים זוכי פרס נבולה
- זוכי פרס פון קארמן
- אבירות בריטית
- מפקדים במסדר האימפריה הבריטית
- נכות: בריטים
- סופרים ויוצרים זוכי פרס גפן
- זוכי פרס דיימון נייט
- בוגרי קינגס קולג' לונדון
- בריטים שנולדו ב-1917
- אנגלים שנפטרו ב-2008