ארנסט רמאק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אֶרְנְסְט יוליוס רֶמַאק (בגרמנית: Ernst Julius Remak; 26 במאי 1849 – 24 במאי 1911) היה נוירולוג יהודי-גרמני, בנו של הרופא, הזואולוג, הפיזיולוג והנוירולוג רוברט רמאק ואביו של המתמטיקאי רוברט רמאק.
חייו
רמאק, יליד ברלין, למד משנת 1867 באוניברסיטאות ברסלאו, ברלין, וירצבורג, שטרסבורג והיידלברג – שבהּ היה תלמידו של הנוירולוג וילהלם היינריך אֵרְבּ (Erb). ב-1870–1871 נטל חלק במלחמה הצרפתית-פרוסית. רמאק קיבל תואר דוקטור לרפואה, ועבד כאסיסטנט במחלקה למחלות עצבים בבית החולים שָׁרִיטֵה (Charité) בברלין מ-1873 עד 1875. רמאק ביסס את מעמדו כנוירופתולוג בבירת הקיסרות המתהווה; ב-1877 התמנה שם לפריבטדוצנט (privatdocent), וב-1893 לפרופסור.
יחד עם הנוירולוג היהודי-פולני אדווארד פלטאו (Flatau) פרסם רמאק מחקר חשוב על נויריטיס ופולינויריטיס, אשר נבחר על ידי קארל נותנאגל (Nothnagel) להיכלל ב"המדריך לפתולוגיה ותרפיה מיוחדות" (Handbuch der speziellen Pathologie und Therapie). על שמו נקרא "רפלקס רמאק" – כפיפה כפית של שלוש הבהונות הראשונות, ולעיתים של כף הרגל, עם פשיטה של הברך, הנגרמת כתוצאה מליטוף השטח הקדמי העליון של הירך; רפלקס זה הוא סימן לפגיעה בחוט השדרה.
רמאק נפטר ב-1911 בויסבאדן.
פרסומיו
- Grundriss der Elektrodiagnostik und Elektrotherapie für Praktische Aerzte, Vienna, 1895.
- "Neuritis und Polyneuritis", in: Carl Nothnagel, Handbuch der Speziellen Pathologic und Therapie, Vienna. 1900.
בנוסף, תרם רמאק יותר מ-50 מאמרים לכתבי עת מדעיים.
קישורים חיצוניים
- איסידור זינגר, פרדריק ט' הנמאן, "ארנסט יוליוס רמאק", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
27737631ארנסט רמאק