ארמון תוצרת הארץ
ארמון "תוצרת הארץ" הוא מבנה גדול בלב מגרשי התערוכה הישנים בסמוך לנמל תל אביב. המבנה הוקם בשנת 1934, בתכנונו של ריכרד קאופמן, כמבנה העיקרי ביריד המזרח, בסגנון הבינלאומי.
המבנה הוקם במימון הסוכנות היהודית, קק"ל ובעלי מניות נוספים, ושטחו הכולל הוא 3,400 מ"ר ואורכו 80 מטר.
המבנה המרכזי של יריד המזרח, שנבנה על שטח של 3,400 מ"ר, עוצב בצורת ספינה שחזיתה פנתה מזרחה. חלל הפנים התנשא לגובה שלוש קומות, בצדו האחד ניצב מגדל תצפית ובצדו השני נבנה מעין אפסיס. בהמשך לחזיתו הבוהקת מלובן נמתחה כיכר ציבורית גדולה, כיכר פלומר, שבאחד מקצותיה הוצב פסל "הפועל העברי".
רקע
ערך מורחב – יריד המזרח
פתיחתו החגיגית של יריד המזרח של שנת 1934 הייתה ב־26 באפריל 1934 במגרשי התערוכה שבקצהו הצפוני של רחוב דיזנגוף בתל אביב. בפתיחה נכח הנציב העליון ארתור ווקופ. היריד שולב בחגיגות חצי היובל לייסוד תל אביב. היריד היה אירוע רב-חשיבות בחיי הכלכלה של היישוב. השתתפו בו 30 מדינות וביקרו בו כ־600,000 מבקרים במשך שישה שבועות.
היריד השתרע על פני שטח של עשרה דונם ובהם ביתני התצוגה של המדינות המשתתפות, פיתוח סביבתי, גינון, דרכים, לונה פארק ופסלים. רוב ביתני היריד הוקמו בסגנון הבינלאומי. ליריד הייתה חשיבות רבה בתולדות האדריכלות המקומית ולטובתו נבנו כמה ביתנים על ידי האדריכלים היהודים הבולטים ביותר של אז, בהם אריה אלחנני, ריכרד קאופמן ואריה שרון. סמל היריד, שעוצב על ידי אריה אלחנני, היה גמל בעל כנפיים שניתן לו הכינוי "הגמל המעופף". כיכר הכניסה ליריד נקראה "כיכר פלומר" על שם הנציב העליון הרברט פלומר שגילה אף הוא אהדה ליישוב. בכיכר זו ניצב על ראש תורן פסל הגמל המעופף שהוקם על ידי האדריכל אריה אלחנני. בסמוך לשפך הירקון הוקם אצטדיון המכביה הראשונה בשנת 1932. בסמוך לכיכר פלומר בכניסה הראשית הוקמה רחבה בצורת אמפיתיאטרון.
הביתן המרכזי ביריד היה ביתן תוצרת הארץ שתוכנן על ידי האדריכל ריכרד קאופמן בצורת ספינה. פסל "הפועל העברי" שנבנה על ידי אריה אלחנני ניצב באתר גם היום. פסלים נוספים שעמדו ביריד היו "פסל אשת לוט", "פסל הזורע", "פסל הצבי" ו"פסל האישה".
שימור
כיום, מן המבנה המקורי שרד רק ה"חרטום" או האפסיס המעוגל, שנהפך לבית עסק למרצפות וקרמיקה. שרידים של הארמון מפוזרים בשטח ועל הכיכר הוקם בשלב מאוחר יותר מבנה שחוסם את המבט ואת התנועה מהכניסה אל היריד.
"תל אביב תמיד רצתה ארמון, גם בשנות ה-30, כשבזירה האדריכלית שלט המודרניזם", טוען האדריכל ירמי הופמן, ראש מחלקת השימור בעיריית תל אביב. "אנשי העלייה השנייה והשלישית שהגיעו לארץ ישראל לא התנתקו מעולם מהמסורת האירופית. ארמון תמיד מייצג את הערכים של אותה חברה. במקרה של היריד, מדובר בארמון מודרניסטי שמייצג את הערכים של החברה שנבנתה כאן". הופמן תולה את חשיבותו של הארמון גם בהיבט האורבני: "אם מסתכלים על העיר במבט-על, כפי שהייתה בשנות ה-30, אפשר לראות איך הצירים האנכיים המרכזיים שלה - רחוב בן יהודה ורחוב דיזנגוף - מתנקזים אל יריד המזרח. בסיום שלהם נבנתה כיכר גדולה עם ארמון עברי. זה מחזיר אותי לתכנון של ערים כמו ניו דלהי, שכל הקונצפט שלה זה ציר עם ארמון בסופו, או מגדל אייפל והשדרה שלמרגלותיו בפאריס. לטעמי, תל אביב רוצה לחזור לארמון. עד היום נשאר שם החור הזה ודיזנגוף ובן יהודה מגיעים לשום מקום". "זה מבנה מאוד מורכב ואפילו מתעתע", הוא אומר. "הוא מתרחק במודע מכל העקרונות הקלאסיים של תכנון ארמון. את הפנים שלו הוא מפנה לעבר המזרח, ולא מערבה לעבר הים. יש בכך אמירה מאוד חזקה על אופי היחסים שדימיינו אנשי היישוב העברי עם ארצות ערב ובאמת יש שם תפישה של עיר אוטופית אידיאלית, איחוד של כל העולם, ממש בהתאם לתפישה האוניוורסלית המודרניסטית. לא במקרה בתמונות ההיסטוריות מופיע תמיד איזה איש עם כפייה".
ראו גם
 |
עיינו גם בפורטל תל אביב-יפו |
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון: המאבק על פנינה שנהרסה: מי יציל את ארמון תוצרת הארץ בנמל ת"א, 04.01.17, xnet
- נועם דביר, בעלת הארמון, באתר וואלה!, 19 במאי 2009
- ארמון תוצרת הארץ, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2004
- על הארמון, באתר ישראל נגלית לעין
- ארמון תוצרת הארץ//תבע, באתר מסטר גל, אדריכלים
- נמרוד בוסו, הכירו: מתחם הבילויים הבא של תל אביב - אם רק תיפתר בעיית החניה, באתר TheMarker, 24 ביולי 2012
1. רדינג 3;
2. כיכר פלומר; |
26759921ארמון תוצרת הארץ