אריה טרנסוואל

אריה טרנסוואל
מצב שימור
מצב שימור: לא הוגדר
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
משפחה:	חתוליים
סוג:	פנתר
מין:	אריה
תת־מין:	אריה טרנסוואל
שם מדעי
Panthera leo krugeri

אריה טרנסוואל (שם מדעי: Panthera leo krugeri; קרוי גם אריה קרוגר, אריה קלהארי או אריה דרום-מזרח אפריקני) הוא אחד מתת-המינים של האריה החי בעיקר באפריקה הדרומית. הוא תואר לראשונה בשנת 1929 על ידי הזואולוג הדרום-אפריקני אוסטין רוברטס. אחרי האריה הברברי, זהו תת-המין הגדול ביותר של האריה, והוא חופף עם אריה מסאי ועם אריה קטאנגה. שמו הרשמי ניתן לו על שם כינויה האנגלי של מדינת הבורים הרפובליקה הדרום אפריקאית שבה הוא היה מצוי. שמו המדעי - "krugeri", הוא על שמו של פול קרוגר מדינאי בורי וראש ממשלת טרנסוואל. מניתוח גנטי עולה, כי תת-המין הנכחד אריה הכף שהיה מצוי באזור הכף המערבי אינו שונה באופן משמעותי מאריות דרום-אפריקנים אחרים, ולמעשה ייצג את האוכלוסייה הדרומית ביותר של אריה טרנסוואל.

מאפיינים פיזיים

בתור אחד מהחתולים הגדולים, אריה טרנסוואל כקרוביו מותאם במיוחד לטרוף בעלי חיים גדולים, ולסתותיו החזקות יחד עם טפריו הגדולים ורגליו וכתפיו השריריות מעניקות לו כוח אדיר. לזכרי תת-מין זה, יש רעמה מפותחת גסה וגדולה המקיפה את כל אזור הצוואר, הראש והחזה. צבע הרעמה הוא כתמתם-צהבהב או זהב חיוור, והיא מתכהה עם הגיל לצבע חום-שוקולד או שחור בעיקר באזור החזה, הגרון ומקצת מן העורף. הנקבות נעדרות רעמה. הפרווה של האריה קצרה וחלקה, וצבעה הוא כתמתם-אפרפר חולי. הגחון, הכפות והצדדים הפנימיים של הרגליים בצבע לבן-צהבהב קרמי. בגני חיות צבע הפרווה נוטה להיות כהה יותר. מתחת ובצידי העיניים יש חצאי משקפיים בהירים בצבע לבן קרמי, ומעל העיניים יש כתמי "סריטות" בצבע חום כהה עם עיגול בהיר יותר מסביבם; ה"סריטות" גדולות ובולטות במיוחד אצל תת-מין זה. השפתיים והסנטר בצבע לבן אפרפר או לבן בוהק, ובסנטר בדרך כלל יש זקנקן קצר. הלוע והנחיריים שחורים, האף אדמדם והעיניים זהובות. בצידי האף נקודות שחורות שמהם יוצאים זיפים לבנים. הלחיים והחרטום של אריה טרנסוואל כהים יחסית.
מבנה גופו של אריה טרנסוואל רחב, מאסיבי ומוצק, ויש לו שדרה גמישה, רגליים עבות וחזקות, צוואר עבה ורחב התומך בראש גדול. החרטום רחב והאף משולש עם נחיריים רחבים. הלוע גדול והניבים ארוכים וחזקים. החוליות של הזנב והשדרה בולטות מעט על רגע הגב. האוזניים גדולות, רחבות ומעוגלות בקצותיהן, והזנב ארוך ובעל ציצה עגלגלה וכהה בסופו. כפות הרגליים גדולות והבהונות שלו בצבע שחור או אפור כהה.
גובה הכתפיים של אריה טרנסוואל הוא 92 ס"מ, עד 1.23 מטר (123 ס"מ). אורך ראשם וגופם של הזכרים סביבות 3.20-2.6 מטרים - כולל הזנב; אורך ראשן וגופן של הלביאות 2.75-2.35 מטרים. המשקל של זכרים הוא בדרך כלל 250-150 קילוגרם, ואילו הנקבות במשקל של 182-110 קילוגרם.
האריה בעל המשקל הגדול ביותר שתועד עד היום, היה זכר מתת-מין זה שניצוד במזרח טרנסוואל בשנת 1936; משקלו היה 313 קילוגרם.

אריה לבן

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

אריה לבן בגן חיות.

האריה הלבן הוא מוטציה גנטית נדירה המתרחשת רק אצל אריה טרנסוואל; המוטציה נובעת ממחסור בפיגמנטים מסוימים בדומה לטיגריס לבן (בניגוד ללבקנות). צבע הגוף הוא לבן בוהק או לבן-אפרפר ולעיתים קרובות גם צהבהב חיוור. אריות אלה נדירים מאוד בטבע, אך בגני חיות מצויים מאות פרטים שלהם. בדרום אפריקה האריות הלבנים נחשבים ל"קדושים", והשבטים רואים בהם כמתנה מהאלילים המבטיחה שלום ושגשוג. השבטים מאמינים כי הריגת אריה לבן על ידי בן השבט עלולה להביא להם קללה חמורה.
האריות הלבנים מבוקשים מאוד על ידי ציידים ברחבי העולם, ומחירם גבוה ביחס לאריה רגיל.

תפוצה ואקולוגיה

אריה טרנסוואל בפארק הלאומי קרוגר.

התפוצה ההיסטורית הוודאית של אריה טרנסוואל השתרעה לאורך שטחה של דרום אפריקה, סווזילנד, לסוטו, חלקה הדרומי והמרכזי של בוצוואנה, דרום זימבבואה ומוזמביק, ודרום מזרח נמיביה. התפוצה הנוכחית מוגבלת בעיקר לאוכלוסיות גדולות בבוצוואנה ודרום אפריקה ולכיסים מבודדים בזימבבואה ומוזמביק.

בית הגידול של אריה טרנסוואל הוא בעיקר סוואנות צחיחות, סוואנות גשומות, סוואנות שיחים-דוקרניות, אזורים מדבריים למחצה כדרום מדבר קלהרי, חורשות דלילות ואזורי סבך, ואזורים הרריים בעיקר בדרום אפריקה. הוא מצוי גם באזורים מוצפים בדרום דלתת האוקבנגו בבוצוואנה בעוד שהאזורים הצפוניים של הדלתא מאוכלסים על ידי אריה קטאנגה. הטמפרטורות בתחומי מחייתו 30-20 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת היא 500-250 מילימטר לשנה.

אריה טרנסוואל כקרוביו הוא בעל חיים חברתי, והמערכת החברתית מורכבת מלהקת נקבות בעלות קשר חזק המתגוררות יחד וזכרים המנסים להשתלט על הלהקה ושטח הפעילות שלה. אריות מצליחים להדיח את השליט המכהן לרוב על ידי חבירה לזכר אחר (נפוץ בעיקר בין אחים). החלפת השליטה מתבצעת על ידי קרבות עזים ולעיתים קטלניים עם הזכר המכהן, ולאחר מכן בעצימות נמוכה יותר עם הנקבות. למרות שהלביאות מגנות על צאצאיהם, הריגת הגורים על ידי הזכרים השליטים החדשים נפוצה מאוד. הנקבות יכולות להתרבות בגיל 4 שנים, וזכרים בגיל בחמש. בסביבות 5 גורים נולדים לאחר תקופת הריון של כ-110 ימים. הנקבות מטפלות בגורים עד גיל 16 חודשים. הגורים לאחר מכן מגורשים בדרך כלל, ויחפשו להקה חדשה.

את הציד מנהלות בעיקר הלביאות - לרוב בלילה, על מנת להקשות על הטרף לזהותם. ההמתה מתבצעת על ידי חניקה עם השיניים, שבירת מפרקת או על ידי הצמדת נחיריו ופיו של הקרבן בחוזקה בעזרת לסתות האריה.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

זוג אריות טרנסוואל ניזונים מגופת ג'ירף.

בין פריטי הטרף הפוטנציאלים של אריה טרנסוואל ניתן למנות את בעלי החיים הבאים: גנו שחור, גנו כחול, דאמאליסק הצבי, בובאל הכף, זברה מצויה, זברת הרים, דלגן, קודו גמלוני, אילנד מצוי, אנטילופה איילית, אימפלה, ראם הצבי, חזיר יבלות, אוריבי, דוקרן שארפי, תאו אפריקני, צבי סוף ההרים, דלקרן המושק, ועוד. עם גם עלולים לטרוף בעלי חיים גדולים יותר כקרנף רחב-שפה, ג'ירף דרום אפריקני ויענים. בקלהארי אריות טרנסוואל ידועים כטורפי בבונים.

שימור

מצבו של אריה טרנסוואל לא הוגדר על ידי IUCN, אך סביר להניח שמצבו הוא מהטובים שבתת-מינים, בהתחשב בכך שמגמת אוכלוסייתו יציבה בחלק מהאזורים ואף נמצאת בעלייה בדרום אפריקה. אריה טרנסוואל מצוי במספר אזורים מוגנים; להלן הבולטים שבהם: הפארק הלאומי קרוגר (2,000 פרטים), פארק הפילים אדו, הפארק הלאומי זברת ההרים, הפארק הלאומי מפונגובווה, והפארק הלאומי לימפופו.
ישנם בשבי 100 אריות רשומים תחת השם של אריה טרנסוואל על ידי המערכת הבינלאומית למידע על מיני בעלי חיים - רובם מדרום אפריקה. ביוני 2015, רשות השימור של רואנדה העבירה פרטים של אריה טרנסוואל לפארק הלאומי אקגרה שבמדינה, לאחר שהאוכלוסייה המקורית הוכחדה; למרות שתת-המין המקורי באזור זה היה האריה המסאי, קשיים ביריוקרטים בקבלת אריות מטנזניה גרמה לרשויות השימור בפארק להביא אריות מדרום אפריקה.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26349790אריה טרנסוואל