הרפובליקה הדרום-אפריקאית
| |||
 | |||
| המנון לאומי | ההמנון הלאומי של טרנסוואל | ||
|---|---|---|---|
| ממשל | |||
| משטר | רפובליקה דמוקרטית נשיאותית | ||
| ראש המדינה | נשיא | ||
| שפה נפוצה | הולנדית, אפריקאנס | ||
| עיר בירה | פרטוריה 25°44′42″S 28°11′25″E / 25.74500°S 28.19028°E | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אפריקה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | עצמאות | ||
| תאריך | 17 בינואר 1852 | ||
| פירוק | מלחמת הבורים השנייה | ||
| תאריך | 31 במאי 1902 | ||
| ישות קודמת |
 הרפובליקה החדשה  הרפובליקה הקטנה | ||
| ישות יורשת |
 מושבת טרנסוואל | ||
| שליטים בולטים |
מרטינוס פרטוריוס פול קרוגר | ||
| שטח בעבר | 1870 – כ-192,000[1] קמ"ר | ||
| אוכלוסייה בעבר | 1870 – כ-120,000[1] לבנים | ||
| דמוגרפיה | |||
| דת | הכנסייה הרפורמית ההולנדית | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | פאונד הרפובליקה הדרום-אפריקאית (£) | ||
הרפובליקה הדרום-אפריקאית (בהולנדית: Zuid-Afrikaansche Republiek, או בקיצור ה-ZAR), הידועה בכינויה רפובליקת טרנסוואל (באנגלית: Republic of Transvaal), הייתה מדינה עצמאית שהתקיימה במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 בשטחי דרום אפריקה של ימינו.
היא השתרעה על פני קרוב למאתיים אלף קילומטרים בחלקה הצפוני של דרום אפריקה המודרנית, מעברו הצפוני של נהר נהר הוואל, כאשר מעבר לו מדרום שכנה מדינת אורנג' החופשית. ממזרח היא קיימה גבול ארוך עם מוזמביק הפורטוגזית, ומצפון וממערב עם מושבת רודזיה הבריטית. בנוסף היה לרפובליקה הדרום-אפריקאית גבולות מצומצים יחסית עם שתי מושבות בריטיות נוספות: בדרום מערב עם מושבת הכף ובדרום מזרח עם מושבת נטאל. בירת המדינה והעיר הגדולה ביותר בה הייתה פרטוריה, הממוקמת בדרום המדינה המדינה, על אם הדרך לכיוון בלומפונטיין. בנוסף לפרטוריה הבירה, במהלך יובל שנות קיומה הקימו בה תושביה למעלה משמונים עיירות וכפרים, כשהגדולה מכולם הייתה העיר יוהנסבורג, אשר בשנותיה המאוחרות של הרפובליקה אף האפילה על פרטוריה. בשיאה, לקראת סוף המאה ה-19, התגוררו ברפובליקה הדרום-אפריקאית קרוב ל-300 אלף תושבים. אוכלוסיית הרפובליקה כללה בעיקר חברת איכרים כפרית, דוברת הולנדית ואפריקאנס, שמרנית ונוצרית פרוטסטנטית. הרפובליקה הדרום-אפריקאית קיימה פוליטיקה פנימית המבוססת על משטר רפובליקני דמוקרטי, לרבות מערכות בחירות סדירות ומערכת משפט מרובדת. היה לה מטבע משלה, צבא עצמאי ומוסדות תרבות; מערכות חינוך ובריאות; רשת מסילות רכבת וכיוצא באלו.
למרות התפתחותה המהירה בעשורים הראשונים לקיומה, היא הייתה רחוקה מלהוות תחרות לעושרה ועוצמתה של האימפריה הבריטית, אשר שלטה ברודזיה הכף ונטאל הסמוכות. על רקע מאבקים טריטוריאליים שונים עם האימפריה ידעו היחסים בין המדינות מתיחות מתמדת, אשר הגיעה לשיאה עם פרוץ מלחמת הבורים. בסוף מלחמה זו, בשנת 1902, הרפובליקה הדרום-אפריקאית הובסה וחדלה מלהתקיים. בניגוד ליחסיה עם בריטניה, יחסיה עם מדינות כמו הולנד - מדינת האם שלה, מדינת אורנג' החופשית - מדינה אחות שלה, וגרמניה - היריבה הראשית של הבריטים באזור, היו טובים בדרך כלל והיוו כר פורה לשיתוף פעולה.
לאחר קיצה של המדינה, הקימה האימפריה הבריטית על חורבותיה את מושבת טרנסוואל, אשר התקיימה עד שנת 1910. באותה השנה, עם הקמת איחוד דרום אפריקה שטחי הרפובליקה הדרום-אפריקאית שולבו באיחוד תחת פרובינציית טרנסוואל. עם נפילת האפרטהייד בשנת 1994 שטחי פרובינציית טרנסוואל הפכו לפרובינציות לימפופו, מפומלנגה וחאוטנג, כמו גם לחלקים משטחי הפרובינציה הצפון-מערבית וקוואזולו-נטאל.
היסטוריה
רפובליקה בורית עצמאית
ערך מורחב – מלחמת הבורים
בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-19 החל גל נדודים גדול של משפחות מתיישבים בורים ממושבת הכף (בקצה הדרומי של יבשת אפריקה) צפונה לעומק היבשת, על רקע חיכוכים עם השלטון הבריטי במושבה. הבורים חיפשו אחר שטחים חופשיים משלטון בריטי, בהם יוכלו להתיישב ולקיים את אורח חייהם המסורתי של עבודת אדמה ואמונה בתנ"ך. עם מציאת השטחים המתאימים, הצליחו ללא קושי להביס את שרידי שבטי הילידים שישבו במקום, ולהתיישב בו. ב-1852 הגיעו כמה אלפי משפחות בוריות להסכם עם השלטון הבריטי על הכרה בעצמאותו של האזור שמצפון לנהר ואל, שטח שנקרא טרנסוואל (= מעבר לוואל). במקביל, הכירו הבריטים בעצמאות האזור שבין הנהרות ואל ואורנג', שם הוקמה מדינת אורנג' החופשית.
ב-1856 הכריזו הבורים על שטח טרנסוואל כרפובליקה, בשם הרפובליקה הדרום אפריקנית (בהולנדית: Zuid-Afrikaansche Republiek - ZAR, שם שאין לבלבל בינו לבין רפובליקת דרום אפריקה - היא מדינת דרום אפריקה המודרנית). כבירת המדינה הוכרזה העיר פרטוריה.
הרפובליקה הדרום אפריקנית נהנתה מעצמאות במשך שני עשורים, עד שב-1877 הכריזה האימפריה הבריטית על סיפוח טרנסוואל, בעילה הרשמית של הגנת הבורים מפני ממלכת הזולו ההולכת ומתעצמת, עם צבאה החזק באזור. הבורים סירבו לראות בסיפוח הבריטי ישועה, והתמרדו. ב-16 בדצמבר 1880 הכריז המנהיג הבורי פול קרוגר על עצמאותה המחודשת של הרפובליקה הדרום אפריקנית, דבר שנתן את האות לפרוץ "מלחמת העצמאות של טרנסוואל", הידועה גם כ"מלחמת הבורים הראשונה". לאחר מספר חודשי לחימה הצליחו כוחות הקומנדו של הבורים הנחושים להביס את הצבא הבריטי האימפריאלי. ב-1881 נחתמה "אמנת פרטוריה" המכירה בשלטונם העצמי של הבורים, וב-1884 אושררה עצמאותם ב"אמנת לונדון", המכירה בעצמאות הרפובליקה הדרום אפריקנית, עם הסדרים הנותנים לבריטים שליטה מסוימת בכלכלה וביחסי החוץ של המדינה.
ב-1886 התגלו מרבצי הזהב הגדולים והעשירים בעולם בשטח טרנסוואל, באזור אגן ויטווטרסרנד שמדרום לפרטוריה. הבהלה לזהב החלה, עם רבבות מהגרים הזורמים לאזור ביניהם מתיישבים בריטים ממושבת הכף, פועלים שחורים מבין ילידי האזור, וכן מהגרים רבים מאירופה. במרכז שונית הזהב פרצה וצמחה במהירות העיר יוהנסבורג, שאוכלסה בעיקר במהגרים זרים שבמהרה עברו במספרם את מספר הבורים המקומיים. חילוקי הדעות והחיכוכים בין השלטונות הבוריים ובין התושבים הזרים (ובעיקר הקבוצה הדומיננטית של בעלי זיכיונות הכריה הבריטים) לא איחרו לבוא, ושימשו עילה לבריטים לנסות שוב להשתלט על שטחי הבורים ולספחם לאימפריה בטרם יעשו זאת אימפריות אירופיות אחרות. לאחר שנכשלו כל המאמצים הדיפלומטים למנעה, פרצה ב-1899 מלחמת הבורים השנייה, בה נלחמו זו לצד זו טרנסוואל ומדינת אורנג' החופשית נגד האימפריה הבריטית.
הבריטים הגיעו הפעם מוכנים יותר למערכה, לאחר גיוס כוחות נרחב מכל רחבי האימפריה. לאחר חודשים אחדים של הצלחות צבאיות לבורים גברה העוצמה האימפריאלית, הבורים ניגפו ושטחיהם נכבשו על ידי הבריטים. מלחמת הגרילה שניסתה האוכלוסייה הכבושה לנהל כנגד הכובש הבריטי דוכאה ביד חזקה, תוך שימוש בטקטיקת אדמה חרוכה ומאסר אוכלוסייה אזרחית במחנות ריכוז. בתום המלחמה בשנת 1902 נותרה אדמת טרנסוואל חרוכה וחרבה, ואוכלוסייתה מובסת ומושפלת. הבריטים לקחו על עצמם את פיצוי האוכלוסייה ושיקום הכלכלה, בעיקר תעשיית המכרות.
מושבת הטרנסוואל
.svg){kind=spacer} | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | קולוניה בריטית |
| היסטוריה | |
| הקמה | מלחמת הבורים השנייה |
| תאריך | 31 במאי 1902 |
| פירוק | איחוד דרום אפריקה |
| תאריך | 31 במאי 1910 |
| ישות יורשת |
 איחוד דרום אפריקה(טרנסוואל) |
ראשי המושבה
| מושלי המושבה | |||
|---|---|---|---|
| מלך | שם | כהונה | |
| אלפרד מילנר Alfred Milner |
1902–1905 | ||
| ויליאם פאלמר William Palmer |
1905–1910 | ||
| ראשי ממשלת המושבה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תמונה | שם | כהונה | שנות חיים | מקום לידה | |
 |
לואי בותה Louis Botha |
1907–1910 (3 שנים) |
1862–1919 (מת בגיל 57) |
גרייטאון,  מושבת נטאל
| |
| השתייכות מפלגתית: מפלגת העם | |||||
אוכלוסייה
התפלגות גזעית
| קבוצות גזעיות באוכלוסיית הרפובליקה הדרום-אפריקאית (1904)[2] | |||
|---|---|---|---|
| שחורים | 937,127 | 73.79% | |
| לבנים | 297,277 | 23.40% | |
| צבעוניים | 24,226 | 1.907% | |
| אסייתים | 11,321 | 0.89% | |
| סה"כ | 1,269,951 | 100% | |
| הנתונים מתייחסים למפקד האוכלוסין הבריטי שנערך בשטח הרפובליקה כשנתיים לאחר קיצה. | |||
התפלגות דתית
| קבוצות דתיות ברפובליקה הדרום-אפריקאית (1904)[2] | |||
|---|---|---|---|
| דתות אפריקניות עממיות | 867,389 | 68.3% | |
| פרוטסטנטים | 374,676 | 29.5% | |
| הכנסייה הרפורמית ההולנדית | 157,540 | 12.4% | |
| הכנסייה האנגליקנית | 80,915 | 6.4% | |
| הכנסייה המתודיסטית | 58,460 | 4.6% | |
| הכנסייה הלותרנית | 29,945 | 2.6% | |
| הכנסייה הפרסביטריאנית | 21,015 | 1.7% | |
| קתולים | 18,458 | 1.5% | |
| אחר | 9,428 | 0.7% | |
ערים, עיירות וכפרים
| ערים, עיירות וכפרים ברפובליקה הדרום-אפריקאית | |||
|---|---|---|---|
| שם | בשפת המקור | שנת הקמה | מחוז |
| קלרקסדורפ | Klerksdorp |
1837 | פוצ'פסטרום |
| פוצ'פסטרום | Potchefstroom |
1838 | פוצ'פסטרום |
| ליידנבורג | Lydenburg |
1849 | ליידנבורג |
| חרוט מריקו | Groot Marico |
1850 | מריקו |
| רסטנבורג | Rustenburg |
1851 | רסטנבורג |
| מאפיקנג | Mahikeng |
1852 | מריקו |
| ורייהייד | Vryheid |
1853 | ורייהייד |
| לונבורג | Luneburg |
1854 | אוטרכט |
| פרטוריה | Pretoria |
1855 | פרטוריה |
| קרונדאל | Kroondal |
1858 | רסטנבורג |
| וואקרסטרום | Wakkerstroom |
1859 | וואקרסטרום |
| קריסיאסמיר | Chrissiesmeer |
1860 | ארמלו |
| בלומהוף | Bloemhof |
1864 | בלומהוף |
| מידלבורג | Middelburg |
1864 | מידלבורג |
| ביתאנייה | Bethanie |
1864 | רסטנבורג |
| מודימולה | Modimolle |
1866 | וואטרברג |
| זירוסט | Zeerust |
1867 | מריקו |
| הואדספרוט | Hoedspruit |
1869 | ליידנבורג |
| צ'ריסטינה | Christiania |
1870 | בלומהוף |
| מריקנה | Marikana |
1870 | רסטנבורג |
| ליכטנבורג | Lichtenburg |
1873 | ליכטנבורג |
| פילגרימס רסט | Pilgrim's Rest |
1873 | ליידנבורג |
| ווארמבאד | Warmbad |
1873 | וואטרברג |
| סוורטרוכנס | Swartruggens |
1875 | מריקו |
| אוטוסהופ | Ottoshoop |
1876 | מריקו |
| סטראנדרטון | Standerton |
1878 | סטראנדרטון |
| ארמלו | Ermelo |
1880 | ארמלו |
| פולקשרוסט | Volksrust |
1881 | וואקרסטרום |
| פיט רטיף | Piet Retief |
1882 | פיט רטיף |
| דולסטרום | Dullstroom |
1883 | מידלבורג |
| קרולינה | Carolina |
1883 | ארמלו |
| אוטרכט | Utrecht |
1884 | אוטרכט |
| ברברטון | Barberton |
1884 | ליידנבורג |
| בושבאקרידג' | Bushbuckridge |
1884 | ליידנבורג |
| יוריקה סיטי | Eureka City |
1885 | ליידנבורג |
| שטיינשדורפ | Steynsdorp |
1885 | ליידנבורג |
| פרדריקסטאד | Frederikstad |
1885 | פוצ'פסטרום |
| אמסטרדם | Amsterdam |
1886 | ארמלו |
| היידלברג | Heidelberg |
1886 | היידלברג |
| ונטרסדורפ | Ventersdorp |
1886 | פוצ'פסטרום |
| האנרסטבורג | Haenertsburg |
1886 | זאוטפאנסברג |
| פיטרסבורג | Pietersburg |
1886 | זאוטפאנסברג |
| יוהנסבורג | Johannesburg |
1886 | היידלברג |
| רוזנקאל | Roossenekal |
1886 | מידלבורג |
| בוקסבורג | Boksburg |
1887 | היידלברג |
| אלסבורג | Elsburg |
1887 | היידלברג |
| וונטרסקרון | Venterskroon |
1887 | פוצ'פסטרום |
| סמיתסדרופ החדשה | Nuwe Smitsdorp |
1887 | זאוטפאנסברג |
| קרוגרסדורפ | Krugersdorp |
1887 | היידלברג |
| פאולפיטרסבורג | Paulpietersburg |
1888 | ורייהייד |
| אמרספורט | Amersfoort |
1888 | וואקרסטרום |
| שווייצר-רנקה | Schweizer-Reneke |
1888 | בלומהוף |
| ללידסדורפ | Leydsdorp |
1890 | זאוטפאנסברג |
| בוכום | Bochum |
1890 | וואטרברג |
| בלפסט | Belfast |
1890 | מידלבורג |
| וויטבאנק | Witbank |
1890 | פרטוריה |
| ראנדפונטיין | Randfontein |
1890 | פוצ'פסטרום |
| מיירטון | Meyerton |
1891 | היידלברג |
| וולמאראנסטאד | Wolmaransstad |
1891 | ליכטנבורג |
| נלספרייט | Nelspruit |
1891 | ליידנבורג |
| פריניחינג | Vereeniging |
1892 | היידלברג |
| וואטרפאל בופן | Waterval Boven |
1894 | ליידנבורג |
| פיירוויו | FairView |
1895 | ליידנבורג |
| ביתאל | Bethal |
1898 | סטראנדרטון |
| טריקהארדט | Trichardt |
1899 | סטראנדרטון |
חלוקה מנהלית
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 חולקה הרפובליקה הדרום-אפריקאית ל-17 מחוזות מנהליים.
| מחוזות הרפובליקה הדרום-אפריקאית[3] | |||
|---|---|---|---|
| שם | בשפת המקור | בירה | |
| פרטוריה | Pretoria |
פרטוריה | |
| פוצ'פסטרום | Potchefstroom |
פוצ'פסטרום | |
| רסטנבורג | Rustenburg |
רסטנבורג | |
| וואטרברג | Waterberg |
ווארמבאד | |
| זאוטפאנסברג | Zoutpansberg |
פיטרסבורג | |
| ליידנבורג | Lydenburg |
ליידנבורג | |
| מידלבורג | Middelburg |
מידלבורג | |
| היידלברג | Heidelberg |
היידלברג | |
| וואקרסטרום | Wakkerstroom |
וואקרסטרום | |
| פיט רטיף | Piet Retief |
פיט רטיף | |
| אוטרכט | Utrecht |
אוטרכט | |
| בלומהוף | Bloemhof |
בלומהוף | |
| מריקו | Marico |
חרוט מריקו | |
| ליכטנבורג | Lichtenburg |
ליכטנבורג | |
| סטראנדרטון | Standerton |
סטראנדרטון | |
| ארמלו | Ermelo |
ארמלו | |
| ורייהייד | Vryheid |
ורייהייד | |
פוליטיקה
רשויות השלטון
במידה רבה המשטר ברפובליקה הדרום-אפריקאית היה נשיאותי, היות שנשיא הרפובליקה היה למוסד החשוב והסמכותי ביותר בפוליטיקה המקומית. אחת לחמש שנים נערכו בחירות ישירות לנשיאות וכך יכלו בעלי זכות ההצבעה ברפובליקה להשפיע על עיצוב עתידם. הנשיא היה ראש הרשות המבצעת. חברי ממשלתו, אשר נקראו חברי "הוועד המנהל" (Uitvoerende Raad), מונו על ידיו אך הם דרשו את אישור הפרלמנט, "מועצת העם" (Volksraad). מועצת העם נבחרה בתורה לתקופת כהונה של כארבע שנים בדרך כלל, באופן דומה לבחירות לנשיאות. מלבד תפקידה בבקרה על הממשלה, היא עסקה גם בחקיקה, כיאה לכל פרלמנט. בעלי זכות הבחירה בבחירות למועצה ולנשיאות היו אזרחים גברים מעל גיל 16, או מהגרים לבנים בעלי רכוש מעל גיל 30.[4]
מערכת המשפט של הרפובליקה כללה היררכיית ערכאות מסודרת כאשר בכל אחד מ-17 מחוזותיה עמד בית משפט מחוזי. בראשות כל בית משפט מחוזי עמדו בין ארבעה לשישה שופטים, כאשר שיטת השפיטה עשתה לרוב שימוש בחבר מושבעים. בראשות בתי המשפט המחוזיים, עמד בית המשפט העליון בפרטוריה, אשר כלל שלושה שופטים.[4]
נשיא הרפובליקה
| תמונה | שם | כהונה | שנות חיים | מקום לידה | |
|---|---|---|---|---|---|
 |
מרטינוס פרטוריוס Marthinus Wessel Pretorius |
1857–1860 (3 שנים) | 1819–1901 (מת בגיל 82) | גראף-ריינט,  מושבת הכף הבריטית
| |
 |
סטפנוס סקומן Stephanus Schoeman |
1860–1862 (שנתיים) | 1810–1890 (מת בגיל 80) | אוודטסהורן, מושבת הכף הבריטית
| |
| וילם קורנליס רנסבורג Willem Cornelis van Rensburg |
1862–1864 (שנתיים) | 1818–1865 (מת בגיל 47) | בופורט ווסט, מושבת הכף הבריטית
| ||
|
מרטינוס פרטוריוס (כהונה שנייה) Marthinus Wessel Pretorius |
1864–1871 (7 שנים) | 1819–1901 (מת בגיל 82) | גראף-ריינט, מושבת הכף הבריטית
| |
 |
תומאס פרנסיס בורחס Thomas François Burgers |
1872–1877 (5 שנים) | 1834–1881 (מת בגיל 47) | גראף-ריינט, מושבת הכף הבריטית
| |
| בין השנים 1877 ו-1881 הייתה הרפובליקה נתונה לכיבוש בריטי. בין השנים 1880 ו-1883 הנהיגו את המושבה במשותף על ידי טריומווירט שלושה נשיאים במקביל: פול קרוגר, מרטינוס פרטוריוס ופיט ג'וברט. | |||||
 |
פול קרוגר Paulus "Paul" Kruger |
1880–1883 (3 שנים) | 1825–1904 (מת בגיל 79) | וויטלסי, מושבת הכף הבריטית
| |
|
מרטינוס פרטוריוס (כהונה שלישית) Marthinus Wessel Pretorius |
1880–1883 (3 שנים) | 1819–1901 (מת בגיל 82) | גראף-ריינט, מושבת הכף הבריטית
| |
 |
פיט ג'וברט Petrus Jacobus Joubert |
1880–1883 (3 שנים) | 1834–1900 (מת בגיל 66) | אוודטסהורן, מושבת הכף הבריטית
| |
|
פול קרוגר Paulus "Paul" Kruger |
1883–1900 (19 שנים) | 1825–1904 (מת בגיל 79) | וויטלסי, מושבת הכף הבריטית
| |
 |
שאלק וילם בורגר Schalk Willem Burger |
1900–1902 (שנתיים) | 1852–1918 (מת בגיל 66) | ליידנבורג,  הרפובליקה הדרום-אפריקאית
| |
| השתייכות מפלגתית: עצמאי | |||||
מערכות בחירות
הבחירות בשנת 1857 לא היו בחירות כלליות בהשתתפות הציבור, והצביעו בהם רק חברי הפרלמנט כאשר ניתנה להם האפשרות להצביע בעד או נגד מינויו של מרטינוס פרטוריוס לתפקיד. הבחירות בשנת 1863 נועדו להיות הבחירות הכלליות הראשונות ברפובליקה, אך עקב שיעור השתתפות נמוך במיוחד הן בוטלו, ועקב כך אורגנו בחירות חדשות עוד באותה השנה. בשני מערכות הבחירות של שנת 1863 זכה וילם קורנליס רנסבורג, אך זה הספיק לכהן בתפקידו פחות משנה, עד שהוקדמו הבחירות הבאות לשנת 1864, אז חזר פרטוריוס לתפקידו.
| מערכות הבחירות לנשיאות הרפובליקה הדרום-אפריקאית | ||
|---|---|---|
| מועמד | קולות | % |
| בחירות 1857 (1) | ||
| בעד מרטינוס פרטוריוס | 22 | |
| נגד מרטינוס פרטוריוס | 3 | |
| סה"כ | 25 | |
| בחירות 1863 (2) | ||
| וילם קורנליס רנסבורג | 370 | |
| מרטינוס פרטוריוס | 247 | |
| סה"כ | 617 | |
| בחירות 1863 (3) | ||
| וילם קורנליס רנסבורג | 1,106 | |
| מרטינוס פרטוריוס | 1,065 | |
| סה"כ | 2,171 | |
| בחירות 1864 (4) | ||
| מרטינוס פרטוריוס | 1,519 | |
| וילם קורנליס רנסבורג | 1,118 | |
| סה"כ | 2,637 | |
| בחירות 1869 (5) | ||
| מרטינוס פרטוריוס | 1,493 | |
| מרטינוס יאקובס פיליון | 601 | |
| סה"כ | 2,094 | |
| בחירות 1872 (6) | ||
| תומאס פרנסיס בורחס | 2,964 | |
| ווילם רובינסון | 388 | |
| סה"כ | 3,352 | |
| בחירות 1883 (7) | ||
| פול קרוגר | 3,431 | |
| פיט ג'וברט | 1,171 | |
| סה"כ | 4,602 | |
| בחירות 1888 (8) | ||
| פול קרוגר | 4,483 | |
| פיט ג'וברט | 834 | |
| סה"כ | 5,317 | |
| בחירות 1893 (9) | ||
| פול קרוגר | 7,911 | |
| פיט ג'וברט | 7,246 | |
| סה"כ | 15,157 | |
| בחירות 1898 (10) | ||
| פול קרוגר | 12,858 | |
| פיט ג'וברט | 2,001 | |
| סה"כ | 14,859 | |
המפקד הכללי
| נשיא | שם | כהונה | |
|---|---|---|---|
| אנדריאס פרטוריוס Andries Wilhelmus Pretorius |
1851–1853 (שנתיים) | ||
| מרטינוס פרטוריוס Marthinus Wessel Pretorius |
1853–1857 (4 שנים) | ||
| סטפנוס סקומן Stephanus Schoeman |
1858–1860 (שנתיים) | ||
| וילם קורנליס רנסבורג Willem Cornelis van Rensburg |
1860–1862 (שנתיים) | ||
| מרטינוס סטיין Martinus Theunis Steyn |
1862–1863 (שנה) | ||
| פול קרוגר Paulus "Paul" Kruger |
1863–1873 (10 שנים) | ||
| בין השנים 1873 ו-1880 התפקיד בוטל, בין השאר עקב הכיבוש הבריטי של הרפובליקה. | |||
| פיט ג'וברט Petrus Jacobus Joubert |
1883–1900 (17 שנים) | ||
| לואי בותה Louis Botha |
1900–1902 (שנתיים) | ||
סמלים רשמיים
- ערכים מורחבים – דגל הרפובליקה הדרום-אפריקאית, סמל הטרנסוואל, המנון הטרנסוואל
| הדגל הלאומי | הסמל הלאומי | הסיכה הלאומית |
|---|---|---|
|
 |
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרפובליקה הדרום-אפריקאית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Alexander Mackay (1870). Manual of modern geography, mathematical, physical, and political. p. 484.
- ^ 2.0 2.1 מפקד האוכלוסין הבריטי משנת 1904 במושבת טרנסוואל, דרך אנציקלופדיה בריטניקה מהדורת 1911
- ^ De Villiers, John (1896). The Transvaal. London: Chatto & Windus. p. 14.
- ^ 4.0 4.1 MCE van Schoor en Jan J van Rooyen, Republieke en Republikeine, Nasionale Boekhandel Bpk, 1960
| מדינות היסטוריות בדרום אפריקה | ||
|---|---|---|
| ממלכות ילידיות | ממלכת מפונגובווה (1075–1220) • ממלכת הזולו (1816–1879) | |
| מושבות אירופאיות |  מושבת הכף ההולנדית (1652–1806) • מושבת הכף הבריטית (1795–1910) מושבת נטאל (1843–1910) • מושבת טרנסוואל (1902–1910) •  מושבת נהר האורנג' (1902–1910)
| |
| הרפובליקות האפריקאנריות | ||
| הרפובליקות העיקריות |  הרפובליקה הדרום אפריקאית (1852–1902) •  מדינת אורנג' החופשית (1854–1902)
| |
| רפובליקות המשנה |  רפובליקת פוצ'פסטרום (1838–1848) •  רפובליקת נטאליה (1839–1843) •  גריקואלנד מזרח (1861–1879) רפובליקת סטלאלנד (1882–1883) •  מדינת גושן (1882–1883) •  ארצות הברית של סטלאלנד (1883–1885) הרפובליקה הקטנה (1876–1891) •  הרפובליקה החדשה (1884–1888) •  רפובליקת אופינגטוניה (1885–1887)
| |
| דרום אפריקה העצמאית | ||
| מדינות כלל ארציות |  איחוד דרום אפריקה (1961–1910) • דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד (1994–1948) רפובליקת דרום אפריקה (החל מ-1961)
| |
29472392הרפובליקה הדרום-אפריקאית