ארח חיים מוסר תוכחת

הקטע הראשון בפיוט ה"מגן"
אֹרַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת, בְְּּתִתְּךָ לַנּוֹשָׁעִים בְּשׁוּבָה וָנָחַת, גָּעֲשׁוּ עַמּוּדֵי רוֹם וָתַחַת, דְּבֵקֶיךָ בְּבוֹאָם מַתָּנוֹת לָקַחַת. הִסַּעְתָּ עָם כַּצֹּאן לַנְחוֹת, וְנִהַגְתָּם כַּעֵדֶר בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת, זִכִּיתָם לַתּוֹרָה בְּאַהַב לְהֵאָחוֹת, חֹדֶשׁ שְׁלִישִׁי בְּצֵאתָם לִרְוָחוֹת

הקטע הראשון בפיוט ה"מחיה"
תָּמְכוּ כָבוֹד נֹחֲלֵי תְעוּדָה, שֻׁתְּפוּ בְּמַתָּן יְקָרָה וַח‎ֲמוּדָה, רְצוּיָה חֲשׁוּקָה מִכָּל-כְּלִי חֶמְדָּה, קְרוּאָה בַּת מֶלֶךְ כְּבוּדָה

הקטע הראשון בפיוט ה"משלש"
שְׁלֵמִים בַּחֲנֹתָם נֶגֶד הָהָרָה, שָׁוִים וּנְכוֹנִים בְרוּחַ נִשְׁבָּרָה, שִׁמַּעְתָּם חֻקֵּי עֲרוּכָה וּשְׁמֻרָה, שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה

אֹרַח חַיִּים מוּסַר תּוֹכַחַת היא מערכת קדושתא לחג השבועות, שהתחברה בידי רבי שמעון בן רבי יצחק, מגדולי הפייטנים האשכנזים. קדושתא זה נאמרת לפי מנהגי אשכנז בתפילת היום השני של חג השבועות. מערכת זו מושפעת מהמערכת הקדומה "ארץ מטה" הנהוגה במחזורי אשכנז ביום א' של חג השבועות ומיוחסת לרבי אלעזר בירבי קליר.

מלבד הדפסות רבות של הקדושתא במחזורי אשכנז, שני חלקי המערכת נדפסו במהדורה מדעית פעמיים: בידי אברהם מאיר הברמן במהדורתו לפיוטי רבי שמעון בר יצחק ובידי יונה פרנקל במהדורתו למחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, לפי שיטתו של דניאל גולדשמידט.

גוף הקדושתא

מגן

פיוט ה"מגן" מתחיל במילים "ארח חיים מוסר תוכחת", ובו מתאר הפייטן את גודל החרדה שאחזה בעולם בעת מתן תורה, ואת סירובם של אומות העולם לקבל את התורה למרות שהוצעה להם, והוא מסיים בכך שהתורה משולשת וניתנה בחודש השלישי, לעם שהוא משולש (כהנים לויים וישראלים) על ידי הבן השלישי (משה, שהוא השלישי במשפחה) לשבט השלישי (לוי).

הפיוט מיוסד על פי א"ב, בבתים בני ארבעה טורים, ארבע מילים בכל טור.

מחיה

פיוט ה"מחיה" מתחיל במילים "תמכו כבוד נוחלי תעודה", ובו מתאר הפייטן את ביאת ישראל להר סיני, ודיבור ה' עם ישראל כהכנה למתן תורה, עד שהקדים ה' לבוא לפניהם ביום השלישי כחתן היוצא לקראת כלה.

הפיוט מיוסד על פי תשר"ק, בבתים בני ארבעה טורים, ארבע מילים בכל טור.

משלש

פיוט ה"משלש" מתחיל במילים "שלמים בחנותם נגד ההרה", ובו חוזר הפייטן לתאר את ההכנה למתן תורה והצעת התורה לאומות, וכן חרדת הארץ, ישראל והאומות בעת שירד ה' על הר סיני.

המחבר חותם את שמו "שמעון בר יצחק" ארבע פעמים, בבתים בעלי ארבעה טורים. בטור הרביעי מובא קטע של פסוק, ואף הוא משתלב בסימן.

פיוטי מעבר לקדושה

אם לא אמריך הנעימים

הפיוט הרביעי מתחיל במילים "אם לא אמריך הנעימים", ובו מתאר הפייטן את רצונו וחשקו של ה' לתת לעמו את התורה שיילכו במשפטיה, ושמחתו בעת שאמרו נעשה ונשמע.

הפיוט הוא ללא סימן, וללא אורך קבוע, ובחרוז מבריח.

שבוית מרום

הבתים הראשונים בפיוט
שְׁבוּיַת מָרוֹם לֻקְּחָה כְהַיּוֹם, מִצְוֹתֶיהָ וְהוֹרָיוֹתֶיהָ מִפִּי אָיוֹם, מִמִּדְבָּר נְתוּנָה לְיוֹצְאֵי פִדְיוֹם. מַאֲמָר וְצִוּוּי וְעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה, חֹק וּמִשְׁפָּט בְּרִית וְתוֹרָה, נֹעַם הֶגֶא דִבְּרוֹת עֲשָׂרָה. עֲרוּכִים יַחַד זֶה אַחַר-זֶה, וּצְמוּדִים מַחֲזֶה אֶל מַחֲזֶה, לֻחֹת כְּתֻבִים מִזֶּה וּמִזֶּה וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וכו'

הפיוט החמישי הוא במבנה "קיקלר", בתים בני שלשה טורים, 4-5 מילים בכל טור. עם רפרן "קדוש" אחד, בן שלשה טורים: "ויקם עדות ביעקב", החוזר על עצמו כל 3 בתים. המנהג לחזור על הרפרן רק בסוף הפיוט. המחבר חתם שמו בראש הבתים: "שמעון בר יצחק בר אבון חזק".

הפיוט מתחיל במילים "שבוית מרום לקחה כהיום", ובו מבואר שעשרת הדברות מכוונות חמש דברות כנגד חמש דברות, והקשר בין כל שתי דברות מכוונות.

• "אנכי" נגד "לא תרצח" – כי ברציחה לוקחים כביכול את צלם אלוקים שבו נברא האדם.
• "לא יהיה לך" נגד "לא תנאף" – כי כאשה המנאפת תחת בעלה, כך העובד אלהים-אחרים תחת ה'.
• "לא תשא לשוא" נגד "לא תגנוב" – כי גניבה מביאה לידי שבועת שקר.
• זכור את יום השבת" נגד "לא תענה" – כי המחלל שבת במזיד כאילו מעיד עדות שקר בה' (שמכחיש את הבריאה בששת ימים).
• "כבד את אביך" נגד "לא תחמוד" – שהחומד אשת איש, סופו שיוליד בן המקללו, מאחר ולא ידע הבן מיהו אביו.

בסיום הפיוט מופיע באופן חריג רפרן "קדוש" נוסף, "כאשר נגלית לאבותינו". יש ששיערו שמקומו לאחר הרפרן הראשון, והם נועדו במקור להתחלף לסירוגין לאורך הפיוט, וככל הנראה אבד, וכאשר הוחזר – לא הוחזר למקומו הנכון. אחרים שיערו שהוא שריד ל"קיקלר" אחר שאבד

סדר עולם – שעשוע יום יום

הקטעים האחרונים בפיוט
אֲזַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּקָּרוֹ רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְּנֵי פְּאֵרוֹ וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ וְקוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ וְרוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ וְהַצּוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּרוֹ וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ מִתְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי הִנֵּה בָּא קִצִּי וְהִיגִיעָ עִתִּי לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְלַאכְתִּי צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹךְ נְתִיבָתִי עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי תִּקּוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרַב פְּעֻלָּתִי כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָחְתִּי צִיר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיֹּם קְצִירִים חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים וְיוֹרֵד עֹז מִבְטָחֶיהָ לַהֲדוּרִים אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים וְקִבְּלָם מִיְּמִין יוֹצֵר הָרִים וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְּצוּרִים ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים

"שעשוע יום יום" הוא פיוט מסוג "רהיט", המכונה "סדר" או "סדר עולם", בו הפייטן מתאר כמפי התורה עצמה בשורה של מחרוזות את קיומה של התורה לפני בריאת העולם, ובריאת העולם באמצעותה, ואת סירובה של התורה להינתן לאבות העולם: אדם, נח, האבות והשבטים, ונתינתה לבסוף למשה בשביל ישראל.

כמו ב"סדר עולם" של רבי אלעזר הקליר ליום הראשון, יש שהשמיטו את הקטעים בהם מפורטים חטאי האבות שבגללם לא ניתנה להם התורה. פירוט החטאים עוררו כנראה מורת רוח, ולכן נמנעו מאמירתם. אך בשונה מהקדושתא של הקלירי – כאן לא השמיטו הדפוסים השונים קטע כלשהו.

הקטעים האחרונים של הפיוט, החל מהקטע "אזי בשלישי בהיות בקרו", עוסקים ביום מתן תורה עצמו, התגלות ה' לעמו, התפארות התורה בנתינתה אחרי אלפיים דורות וגדלות משה רבנו. הסיומת "וישמחו כל העם" היא הוספה מאוחרת, ומקורה בקטע המסיים את פיוט "אלפיים שנה" של רבי אלעזר הקליר מתוך הקדושתא "ארץ מטה".

הרהיט בנוי ממחרוזות בנות שנים עשר טורים, כל טור בן ארבע מילים. המחבר חתם שמו בראשי המחרוזות "שמעון בר יצחק חזק ואמץ".

סדר דיברין

החלק השני של הסדר עולם הוא סדר דיברין – "אלוף מסובל", אף הוא מורכב ממחרוזות, והן מוקדשות לעשרת הדברות, בשבח כל דיבור והחיוב לשמור את המצווה, כפי סדר הדיברין של רבי אלעזר הקליר.

הפיוט בנוי ממחרוזות בנות עשרים ושנים טורים (כמספר הא"ב), כל טור בן ארבע מילים. בין המחרוזות קיים "בית מעבר" בן שני טורים המשורשר למחרוזת הקודמת, ואחריו ראש פסוק מעשרת הדברות. הבתים נוסדו לסירוגין, על סדר א"ב וסדר תשר"ק, ובסוף הדברות חתם שמו "שמעון בר יצחק חזק".

סילוק

הפיוט המסיים את הקדושתא הוא הסילוק "וכל העם רואים את את הנראה והנשמע", ובו מפורש סדר קבלת התורה בקולות וברקים, ומשה רבנו הרגיע את ישראל שלא יפחדו מהאש הגדולה, כי זה נעשה כדי שייכנס בליבם היראה מה' לבל יחטאו מכאן והלאה.

הסילוק בנוי ממחרוזות גדולות, עם מספר טורים ומילים לא קבוע, וללא חתימה או אקרוסטיכון.

מהדורות ופירושים

במחזורי אשכנז דפוס אמשטרדם ה'ת"ל, פראג תקמ"ה, אלטונה תקס"ד, נדפס פירוש ארוך לקדושתא זו ממחבר לא ידוע. המדפיסים הבאים קיצרו את הפירוש, כל אחד לפי דרכו. פירוש גדול נוסף הוא פירושו של רבי אברהם בן עזריאל בספרו "ערוגת הבושם", נדפס על ידי א"א אורבך (ירשלים תרצ"ג-תשכ"ג).

יעקב אדלר פרסם פירוש נוסף על הקרובה מכתב יד "מחזור נירנברג". בשונה מהפירושים האחרים, הפירוש מקצר מאוד, ומפרש רק קטעים מהפיוטים השונים. המפרש תומך את הסברי המליצות בפסוקי התורה.

ניגון אזי בשלישי

הקטע "אזי בשלישי" מתוך הרהיט "סדר עולם" משמש כבסיס ליצירה חסידית מפורסמת, המושרת במספר חצרות חסידיות.

לפי רבי שלמה מבאבוב, היצירה הולחנה על ידי החזן ר' בצלאל מאודסה, בעת ששהה אצל רבי משה טייטלבוים (הישמח משה). לגרסה אחרת היצירה הולחנה על ידי החזן אביש מאיר מצאנז.

בחסידות ויז'ניץ יש יצירה דומה אך שונה, בהלחנתו של החזן זיידל רובנר.

לקריאה נוספת

• יעקב אדלר, פירוש מחזור נירנברג לקרובה "אורח חיים מוסר תוכחת", בתוך: "סיני" - פב (ה-ז), עמ' רלז-רנה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• יונה פרנקל, מחזור <גולדשמידט>, שבועות, עמ' 230-272, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

קישורים חיצוניים

• אזי בשלישי באבוב, סרטון באתר יוטיוב
• אזי בשלישי ויז'ניץ, סרטון באתר יוטיוב
• אזי בשלישי- חזן יעקב האס באתר עתיקין