ארובות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארובות - (בתנ"ך- אֲרֻבּוֹת) היא עיר מקראית בנחלת שבט זבולון[1]. על שם העיר נקראה שמורת הטבע עין ארובות, בעקבות זיהוי מוטעה של העיר ארובות עם תל אסור הסמוך[2].

במקרא

העיר מוזכרת בספר מלכים כעיר בה גר בן חסד, נציב שלמה המלך הממונה על המס בארץ חפר וסביבותיה[3].

יש המפרשים כי מוצאו של פַּעֲרַי הָאַרְבִּי, מגיבורי דוד המוזכר בספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ה היה מארובות[4]. אך ישנן דעות[5] כי היה מהעיר ארב שבנחלת שבט יהודה.

זיהויה

בזיהוי המקום ישנן שתי הצעות עיקריות:

זיהוי נוסף ופחות מקובל במחקר הוא של בעל תבואות הארץ[15], המזהה את ארובות עם "כפר רבותייא אשר על ואדי רבותייא". על פי המיקום הגאוגרפי המובא שם,[16], כוונתו לחרבת רַבַּדִיֶּה[17] (סמוך לקיבוץ רביד) שעל נחל רַבַּדִיֶּה, שהוא שמו המקורי של נחל צלמון[18].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תבואות הארץ פרק ד' חלק "נציבי שלמה"
  2. ^ על "תל אסור" באתר הושבילים
  3. ^ בֶּן-חֶסֶד, בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה, וְכָל-אֶרֶץ חֵפֶר. ספר מלכים א', פרק ד', פסוק י'
  4. ^ רבי יהוסף שוורץ, תבואות הארץ, פרק ד' חלק 'נציבי שלמה'. וכן שאול הורנשטיין בספרו גבעת שאול, וינה, 1893.
  5. ^ שלמה מנדלקרן בקונקורדנציה "היכל הקודש" שלו, ערך ארב
  6. ^ מלחמות היהודים חלק ב’, יח, י
  7. ^ פרק ח'
  8. ^ שמואל קליין, ארץ יהודה מימי העלייה מבבל עד חתימת התלמוד, הוצאת דביר 1939, עמ' 220-226
  9. ^ אדם זרטל, 'מערכת המצור הרומית בח'ירבת אל חמאם (נרבתא) בשומרון'. קדמוניות י"ד, 1981. עמ' 112-118
  10. ^ יצחק גולדהר, אדמת קודש, ירושלים תרע"ג, עמוד כ, באתר היברובוקס
  11. ^ 6 קילומטר מנקודה הנמצאת 2 קילומטר צפונית מערבית לחורבת קנה הצמודה לכפר מנדא, ו2 קילומטר צפונה מבקעת בית נטופה
  12. ^ להבדיל מעראבה המוזכרת קודם שהיא עיירה בנפת ג'נין
  13. ^ ראו רבי ישראל זאב הלוי הורביץ, ארץ ישראל ושכנותיה, וינה תרפ"ג עמוד 75 ערך ארובות, באתר היברובוקס
  14. ^ כל מקום ואתר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא, 1980. עמוד 382
  15. ^ פרק ד' חלק 'נציבי שלמה'
  16. ^ וראו גם יצחק גולדהאר אדמת קודש, ירושלים תרע"ג, עמוד נא, שממקם את "ואדי אל ראבאדיה" באותו המקום
  17. ^ קרויה היום ח'ירבת רביד, מופיעה במפות בנקודת ציון (2447.7520)
  18. ^ כך הוא מופיע במפת PEF. וראו גם ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ-ישראל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי (ספרייה לתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל), תשמ"ב 1982 – תשמ"ה 1985. כרך ו, עמ' 142-143.