ארובות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ארובות - (בתנ"ך- אֲרֻבּוֹת) היא עיר מקראית בנחלת שבט זבולון[1]. על שם העיר נקראה שמורת הטבע עין ארובות, בעקבות זיהוי מוטעה של העיר ארובות עם תל אסור הסמוך[2].
במקרא
העיר מוזכרת בספר מלכים כעיר בה גר בן חסד, נציב שלמה המלך הממונה על המס בארץ חפר וסביבותיה[3].
יש המפרשים כי מוצאו של פַּעֲרַי הָאַרְבִּי, מגיבורי דוד המוזכר בספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ה היה מארובות[4]. אך ישנן דעות[5] כי היה מהעיר ארב שבנחלת שבט יהודה.
זיהויה
בזיהוי המקום ישנן שתי הצעות עיקריות:
- עראבה (נפת ג'נין) (בתקופת בית שני: נרבתא): חוקר המקרא הגרמני אלברכט אלט הציע לזהות את ארובות עם העיר נרבתא המוזכרת ביוסיפון[6] ובמגילת תענית[7][8]. על פי הארכיאולוג אדם זרטל מקומה של העיר כיום הוא בח'ירבת אל-חמאם. השם ארובות השתמר בשמה של העיירה הסמוכה, עראבה (נפת ג'נין)[9].
- עראבה שבגליל (בתקופת בית שני: ערב): יצחק גולדהאר בספרו אדמת קודש[10] מזהה את ארובות עם כפר בשם ארבת אל בטוף שבבקעת בית נטופה. על פי המיקום הגיאוגרפי המצויין בספר[11], כוונתו לעיר עראבה שבאזור בקעת בית נטופה[12] המכונה ’אל בטוף’ בערבית[13]. העיר יושבת על מקום היישוב העתיק המכונה במשנה ערב[14].
זיהוי נוסף ופחות מקובל במחקר הוא של בעל תבואות הארץ[15], המזהה את ארובות עם "כפר רבותייא אשר על ואדי רבותייא". על פי המיקום הגאוגרפי המובא שם,[16], כוונתו לחרבת רַבַּדִיֶּה[17] (סמוך לקיבוץ רביד) שעל נחל רַבַּדִיֶּה, שהוא שמו המקורי של נחל צלמון[18].
לקריאה נוספת
- אדם זרטל, ארובות, חפר, והנציבות השלישית של שלמה, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1984.
- תבואות הארץ, לרבי יהוסף שוורץ, פרק ד’ חלק ’נציבי שלמה’.
- ניר חסון, כך הולכים הסוקרים, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2012
- אדם זרטל, הראליה הגאוגרפית והארכאולוגית של ספר יהודית, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כרך: כ"ט, 2009, עמודים 164 ו-171, באתר JSTOR
- שי בר, תל אסור 2018-2017, חדשות ארכיאולוגיות: חפירות וסקרים בישראל, כרך 133. "מעיין עין ארובות" מוזכר בעמוד הראשון ובמפה בעמוד השלישי, באתר JSTOR
- איתי אלעד, יצחק פז, עין אסור - יישוב עירוני מתקופת הברונזה הקדומה במישור החוף של ארץ ישראל, קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, Vol. נ"ד, No. 161 (תשפ"א / 2021), pp. 18-25 (8 pages), באתר JSTOR
- איתי אלעד, חואן אלחו סנצ'ס סטרחר, עין אסור (אסאוויר), שרידים מהתקופה הרומית, חדשות ארכיאולוגיות: חפירות וסקרים בישראל, כרך 134 (2022) (15 pages), באתר JSTOR
- עבדאללה מסארווה, עין אסור (אסאוויר), שטח P, חדשות ארכיאולוגיות: חפירות וסקרים בישראל, כרך 134 (2022) (11 pages), באתר JSTOR
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ תבואות הארץ פרק ד' חלק "נציבי שלמה"
- ↑ על "תל אסור" באתר הושבילים
- ↑ בֶּן-חֶסֶד, בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה, וְכָל-אֶרֶץ חֵפֶר. ספר מלכים א', פרק ד', פסוק י'
- ↑ רבי יהוסף שוורץ, תבואות הארץ, פרק ד' חלק 'נציבי שלמה'. וכן שאול הורנשטיין בספרו גבעת שאול, וינה, 1893.
- ↑ שלמה מנדלקרן בקונקורדנציה "היכל הקודש" שלו, ערך ארב
- ↑ מלחמות היהודים חלק ב’, יח, י
- ↑ פרק ח'
- ↑ שמואל קליין, ארץ יהודה מימי העלייה מבבל עד חתימת התלמוד, הוצאת דביר 1939, עמ' 220-226
- ↑ אדם זרטל, 'מערכת המצור הרומית בח'ירבת אל חמאם (נרבתא) בשומרון'. קדמוניות י"ד, 1981. עמ' 112-118
- ↑ יצחק גולדהר, אדמת קודש, ירושלים תרע"ג, עמוד כ, באתר היברובוקס
- ↑ 6 קילומטר מנקודה הנמצאת 2 קילומטר צפונית מערבית לחורבת קנה הצמודה לכפר מנדא, ו2 קילומטר צפונה מבקעת בית נטופה
- ↑ להבדיל מעראבה המוזכרת קודם שהיא עיירה בנפת ג'נין
- ↑ ראו רבי ישראל זאב הלוי הורביץ, ארץ ישראל ושכנותיה, וינה תרפ"ג עמוד 75 ערך ארובות, באתר היברובוקס
- ↑ כל מקום ואתר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא, 1980. עמוד 382
- ↑ פרק ד' חלק 'נציבי שלמה'
- ↑ וראו גם יצחק גולדהאר אדמת קודש, ירושלים תרע"ג, עמוד נא, שממקם את "ואדי אל ראבאדיה" באותו המקום
- ↑ קרויה היום ח'ירבת רביד, מופיעה במפות בנקודת ציון (2447.7520)
- ↑ כך הוא מופיע במפת PEF. וראו גם ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ-ישראל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי (ספרייה לתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל), תשמ"ב 1982 – תשמ"ה 1985. כרך ו, עמ' 142-143.