ערב (יישוב עתיק)
ערב הייתה עיר יהודית בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, לפני הכיבוש הערבי הייתה במקום אוכלוסייה נוצרית. כיום שוכנת במקום העיר עראבה[1].
היסטוריה
ערב הייתה מהערים הגדולות בגליל בתקופת בית שני. "שמעון החשמונאי העביר תושבים מערב ליהודה"[2].
בראשית המרד הגדול הציב קסטיוס גאלוס חיל מצב בערב, אך הוא חוסל על ידי התושבים. כשהגיע צבאו של אספסיינוס, הוא החריב את ערב, וכל תושבי היישוב נהרגו או נמלטו[3] ולאחר חורבן בית המקדש השני התחדש בו יישוב יהודי גדול, משמרת הכהונה מבית משפחת פתחיה התיישבה במקום, ושכנה בו ישיבתו של רבי שמעון בן יוחאי.
רבי יוחנן בן זכאי ישב בערב שמונה עשרה שנה והורה בה[4], וכך גם רבי חנינא בן דוסא. מסורת מימי הביניים גורסת כי כאן נמצאים גם קברו וקבר אשתו. עוד קבורים בערב התנאים ר' דוסא בן הרכינס, ור' ראובן בן האיצטרובלי.
היישוב נזכר בצורה "ערבה" אצל אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), המציין אותו כיישוב בנפת ציפורי.
סוגיית השם
יוסף קלוזנר, בספרו, 'בימי הבית השני', מנסה לתת תשובה לשאלה מדוע 'ערב', עיר גלילית הנזכרת פעמים הרבה בתלמוד ובמדרש אינה נזכרת בכתביו של יוסף בן מתתיהו. האחרון מזכיר את העיר המבוצרת 'גברה', שהייתה מן הערים הגדולות ביותר בגליל בימי הבית השני. קלוזנר, המסתמך גם על כך ש'גברה' אינה נזכרת בספרות התלמודית והמדרשית, וטוען ש'גברה' ו'ערב' חד הן, וכי השם הכפול מקורו בחילוף אותיות של המעתיקים לשפה היוונית.[5]
ממצאים ארכאולוגיים
בשנת 1968 נחשפו במקום שרידי מבנה מהתקופה הביזנטית מראשית המאה השישית.
קישורים חיצוניים
רבקה שפק ליסק, עראבה, העיר ערב היהודית בעבר, באתר ארץ הצבי.
הערות שוליים
- ^ אריה ברק (רשימת ערכים בסיסית), כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא, 1980. עמוד 382.
- ^ אריה ברק (רשימת ערכים בסיסית), כל מקום ואתר, משרד הביטחון-ההוצאה לאור, כרטא, 1980. עמוד 382.
- ^ זאב ספראי ואיל רגב, ארץ ישראל בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, הוצאת כרטא, ירושלים 2011, עמ' 64.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ב'
- ^ יוסף קלוזנר, בימי בית שני, מחקרים בהיסטוריה של הבית השני, הוצאת מדע, ירושלים, 1954.
32169607ערב (יישוב עתיק)