אקס ליבריס
אקס ליבריס (מלטינית: ex-librīs, מילולית: "מספריו של...") היא תווית נייר מודפסת ומאוירת המודבקת בספר, או חותמת המוטבעת בספר, לרוב על גבי החלק הפנימי של העטיפה, על מנת לציין מיהו בעליו של הספר.
תוויות אקס ליבריס עשויות לשאת על גביהן שם, מוטו, שלט אצולה ורכיבי הרלדיקה אחרים (כגון ציצה, סיכה) או כל מאפיין אחר המקושר אל בעלי הספר או שבעל הספר הנחה את האמן או המעצב לכלול באקס ליבריס שלו.
היסטוריה
אקס ליבריס התפתחו מרישומי בעלות בכתב יד שהיו נהוגים בספרים באירופה בימי הביניים. התוויות המודפסות המוקדמות ביותר הידועות הן מהמאה ה-15, מגרמניה. דוגמה מפורסמת היא אקס ליבריס של הספרים שנמסרו למנזר בעיר בוקסהיים (Buxheim) בגרמניה על ידי אחד הנזירים - הילדברנד ברנדנבורג מביבראך, בסביבות שנת 1480 - השנה שונתה על גבי התווית בהתאם לתאריך המתנה. אקס ליבריס זה הוא חיתוך עץ צבוע בעבודת יד המתאר מלאך נושא שלט אצולה.
האקס ליבריס המוקדם ביותר המוכר מצרפת הוא של ז'אן ברטו דה לה טור-בלאנש, משנת 1529. בהולנד המוקדם ביותר הוא של אנה ון דר אה מ-1597, באיטליה - משנת 1622 ובארצות הברית - האקס ליבריס של ג'ון ויליאמס מ-1679.
בגרמניה הוכנו אקס ליבריס על ידי אמנים מהשורה הראשונה. אלברכט דירר הכין לפחות שישה תחריטים בין 1503 ל-1516 וסיפק עיצובים לכמה נוספים. אקס ליבריס הוכנו גם על ידי לוקאס קראנאך האב[1] והאנס הולביין ועל ידי אמני הפורמט הקטן, ביניהם: האחים בהאם, וירגיל זוליס, מתיאס צונדט, יוסט אמאן, זאלדורפר, גאורג הופשמאן.
תווי ספר עבריים
הדפסת אקס ליבריס הייתה נפוצה בקרב היהודים החל מהמאה ה-19. גדולי האמנים היהודים נרתמו לאיורים של אקס ליבריס, וידועים אקס ליבריס שאוירו בידי אפרים משה ליליין, הרמן שטרוק, ארתור שיק ואמנים רבים אחרים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- א[ברהם] מ[איר] הברמן, תווי ספר יהודיים (אכס ליבריס), צפת: המוזיאון לאמנות הדפוס; תל אביב: מסדה, תשל"ב.[2]
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אקס ליבריס |
הערות שוליים
- ^ דוגמאות של אקס ליבריס של קראנאך
- ^ שלמה שבא, זה הספר שייך למי?, דבר, 12 במאי 1972.
20207390אקס ליבריס