אקדמות למדע ההיסטוריה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | עבד א-רחמן אבן חַ'לְדוּן |
| שפת המקור | ערבית |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | תוניס |
| תאריך הוצאה | 1337 |
אקדמות למדע ההיסטוריה הידוע גם בשמו הערבי מוקדימה (ערבית: مقدّمة ابن خلدون, מוקדימה לאבן ח'לדון) או בשמו היווני "פרולגמונה" (יוונית עתיקה: Προλεγόμενα) הוא ספר שנכתב בשנת 1337 בידי ההיסטוריון הערבי אבן ח'לדון. מטרת החיבור היא להציב בסיס אוניברסלי לכלל ההיסטוריה האנושית, ולהציג אותה כפועלת לפי חוקיות. הספר נחשב לראשוני בעיסוקו בסוציולוגיה, דמוגרפיה, והיסטוריה תרבותית. הספר גם עוסק בתאולוגיה איסלאמית, כלכלה,[1] היסטוריוגרפיה, פילוסופיה של ההיסטוריה, ואף אקולוגיה.[2] קיימים חוקרים הטוענים כי הספר מהווה ייצוג מוקדם של תפיסת הדרוויניזם החברתי, ואף מקדים את תפיסתם הדיאלקטית של הגל ומרקס.[3][4]
הספר נכתב כהקדמה ליצירתו הגדולה המתוכננת של אבן ח'לדון, "כיתאב אל עיבאר", כלומר "ספר המסקנות" (בשמו המלא: كتاب العبر، وديوان المبتدأ والخبر في أيام العرب والعجم والبربر، ومن عاصرهم من ذوي السلطان الأكبر, ספר המסקנות, תיעוד ההתחלות והסופים בתולדות הערבים, הפרסים, הברברים, ובני זמנם בעלי העוצמה). עם זאת, כבר בזמנו של אבן ח'לדון נחשבה המוקדימה ליצירה עצמאית, שכן ספר המסקנות עסק בתולדות העמים הערביים, בעוד המוקדימה בסיס מושגי ואנציקלופדי לניתוח כלל ההיסטוריה.
תודעה קיבוצית
.jpg)
אבן ח'לדון מנסה לייצר ניתוח אוניברסלי להתפתחותן של אומות, כאשר הוא מתאר תהליך מעגלי הגורם לעלייה ולנפילה של שושלות, שבמרכזו נמצא מושג ה"תודעה הקיבוצית", או בערבית "עצאבייה". שורש המושג הוא "עצב", שכן בדומה לעצבי הגוף, המחברים בין האיברים השונים למוח, התודעה הקיבוצית מחברת בין החלקים השונים של האומה.[5] בפרט, היא מחברת בין השלטון לבין העם, ועל כן כוחה קשור באופן ישיר לאיכות השלטון - כאשר שליט דואג לנתיניו, היא מתחזקת, ואילו כאשר מלך דורש יותר מכפי שיש ביכולת הנתינים לתת, היא מתערערת.[6]
ככל שתודעה קיבוצית מתערערת, היא מפנה את מקומה לתודעה קיבוצית חדשה, חזקה יותר. בשל כך, התהליך שבו מתהווה שושלת הוא מעגלי, ומחולק לחמישה שלבים. בשלב הראשון מנהיג השושלת מתגבר על אחרים ואינו רודה בעם - ועל כן התודעה הקיבוצית נמצאת בשיאה. לאחר מכן, השליט מתחיל להתגבר על מתנגדים מתוך הממלכה, דבר הגורם לגילוי מידת האנוכיות הנחוצה לשימור השלטון. בשלב השלישי, האליטה השלטונית נמצאת במצב של פנאי ורווחה, שבו יש לה יכולת לבזבז כסף על מותרות, טקסים ומונומטים, תוך שיפור תנאי עובדי המדינה והצבא. זהו השלב האחרון שבו לשלטון יש עדיין סמכות מלאה, שכן לאחריו מגיע השלב הרביעי, המאופיין בניסיון השליטים לחקות את תהילת העבר תוך חשש מחידוש, דבר המוביל לשלב החמישי, בו השליט מתחיל לנהוג בבזבזנות וראוותנות רבה, כאשר אנוכיות השליט הופכת לגלויה ומזיקה וגורמת לו להשמיד את חברי סיעתו המקורית, תוך חיפוש מקורבים חדשים שאין להם זיקה לתודעה הקיבוצית.[7]
בכך, התודעה הקיבוצית של השושלת מאבדת את הרלוונטיות שלה, ונוצר משבר כלכלי ופוליטי הגורם לתודעה קיבוצית חדשה לעלות. תהליך זה מעגלי באופן מלא, שכן מידת ההתגברות על אחרים, הנמצאת במלוכה מראשיתה ונחוצה על מנת לשמרה, היא גם זו שמובילה לקריסתה.
כלכלה
לפי אבן ח'לדון, חלק אינטגרלי מהחיים במדינה הוא רמה גבוהה של חלוקת עבודה, היוצרת עודפות. בכך, אבן ח'לדון מחבר בין תפיסת התודעה הקיבוצית לבין מושג חלוקת העבודה, שכן ככל שהתודעה הקיבוצית חזקה יותר, חלוקת העבודה יכולה להיות מורכבת יותר ויותר, ובכך להוביל לגידול כלכלי.[8] טענה זו מגיעה מהנחת יסוד אותה אבן ח'לדון חולק עם כלכלנים מודרניים, לפיה "העבודה היא המקור לכל רווח ומהותו האמיתית", שכן ללא העבודה, לא יהא ניתן לגרום לייצור עודף, המוביל לרווח עבור בעלי העסקים, ולעושר של קהילות המייצרות מעבר לצרכן.[9] בנוסף, אבן ח'לדון גרס כי כוחות מקרו כלכליים כגידול אוכלוסין, פיתוח הון אנושי ושינוי טכנולוגי משפיעים על התפתחות הכלכלה, כאשר רווחה כלכלית גורמת להמשך גידול האוכלוסייה.[8] בכך, אבן ח'לדון יוצר קישור ראשוני לתקופתו בין שינויים פוליטיים לבין תנודות כלכליות, הן בהיצע והן בביקוש.
עקומת לאפר
אבן ח'לדון מציג במוקדימה את המושג הידוע כיום כעקומת לאפר, לפיו העלאת מיסים תגדיל בתחילה את הרווח מהם, אך בהמשך רווח המדינה יפגע, כיוון שהמיסוי הגבוהה יגרום לירידה במוטיבציה של בעלי העסקים לייצר. לטענתו, בשלביה הראשוניים של התפתחות התודעה הקיבוצית, המיסוי מועט אך מוביל לרווח רב. בהמשך, בעקבות התנתקות המלכים מן החברה השבטית, צורכם במותרות עולה, וכך גם המיסים. בשלב זה, פעילותם היצרנית של בעלי העסקים יורדת, שכן הרווח שלהם הולך וקטן ביחס למיסוי הגדל, ונוצר משבר כלכלי בלתי נמנע.[9]
היסטוריוגרפיה
המוקדימה מהווה טקסט יסודי במדעי ההיסטוריוגרפיה, ההיסטוריה התרבותית, והפילוסופיה של ההיסטוריה. כבר בהקדמת החיבור, אבן ח'לדון יוצא כנגד ההיסטוריונים המקלטים עובדות שהגיעו לאוזניהם, ללא כל ביקורת או הבנה של הנסיבות המשתנות מתקופה לתקופה.[10] לתפיסתו, מהות מדע ההיסטוריה היא הבדלה בין עובדה לבדייה, תוך שאיפה להסבר מדויק של שורשי האומות, דרכי התהוותן, והסיבתיות שמאחורי העובדות.[11] אבן ח'לדון מניח כי כלל הפעילות האנושית קורה כחלק ממכלול בעל חוקים רציונליים, דרכם ניתן לפרש עובדות קונקרטיות.[5] על כן, מתקיימת השקה בין הפילוסופיה לבין ההיסטוריה, ועל ההיסטוריון לפעול תוך שימוש בעקרונות רציונליים. בנוסף, עליו להכיר בהבדלים התרבותיים שבין העבר להווה - ולהיות בעל ניסיון בנושאים בהם הוא דן. בשל כך, אבן ח'לדון נחשב להוגה הראשון שמכיר בהטייה מערכתית כפוגעת בחקר ההיסטורי. על כן, הוא מבקר היסטוריונים המגזימים בנתונים מספריים, על מנת ליצור מצג שווא סנסציוני של העבר על חשבון העובדות.
הערות שוליים
- ^ I. M. Oweiss, Ibn Khaldun, the father of economics, Arab civilization : challenges and responses : studies in honor of Constantine K. Zurayk, Albany, N.Y.: State University of New York Press, 1988, מסת"ב 0-88706-698-4
- ^ A. Ahmad, New Age Globalization: Meaning and Metaphors, Springer, 2013-07-03, מסת"ב 978-1-137-31949-4. (באנגלית)
- ^ D. Abdelkader, N. Adiong, R. Mauriello, Islam and International Relations: Contributions to Theory and Practice, Springer, 2016-04-15, עמ' 79, מסת"ב 978-1-137-49932-5. (באנגלית)
- ^ Fuad Baali, Society, state, and urbanism : Ibn Khaldun's sociological thought, Albany: State University of New York Press, 1988, עמ' 74, מסת"ב 0-88706-609-7
- ^ 5.0 5.1 George Katsiaficas, A personal perspective on individual and group: Comparative cultural observations with a focus on Ibn Khaldun, Journal of Biosciences 39, 2014-04, עמ' 327–332 doi: 10.1007/s12038-013-9393-9
- ^ עבד א-רחמן אבן חַ'לְדוּן, תרגום: עמנואל קופלביץ, אקדמות למדע ההיסטוריה, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 112
- ^ עבד א-רחמן אבן חַ'לְדוּן, תרגום: עמנואל קופלביץ, 17, אקדמות למדע ההיסטוריה, חלק 3, מוסד ביאליק, 2002
- ^ 8.0 8.1 Dieter Weiss, Ibn Khaldun on Economic Transformation, International Journal of Middle East Studies 27, 1995-02, עמ' 29–37 doi: 10.1017/S0020743800061560
- ^ 9.0 9.1 Adil H. Mouhammed, On Ibn Khaldun’s Contribution to Heterodox Political Economy, History of Economics Review 46, 2007-01-01, עמ' 89–105 doi: 10.1080/18386318.2007.11682111
- ^ עבד א-רחמן אבן חַ'לְדוּן, תרגום: עמנואל קופלביץ, אקדמות למדע ההיסטוריה, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 5
- ^ עבד א-רחמן אבן חַ'לְדוּן, תרגום: עמנואל קופלביץ, אקדמות למדע ההיסטוריה, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 3
32678400אקדמות למדע ההיסטוריה