אפרים פורת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "אפרים איינהורן" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב בטאיוואן, ראו אפרים פרדיננד איינהורן.
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

אפרים פורת (איינהוֹרְן) (י"ג בניסן תרמ"ז, 7 באפריל 1887כ"ח באדר ב' תשי"ט, 7 באפריל 1959, ירושלים) היה מורה ובלשן עברי.

קורות חיים

פורת נולד בשם אפרים איינהורן באביב 1887 בדִינוֹבּוּז שבפולין, בן למשפחה מסורתית, נצר לר' אברהם מטריסק, מייסד חסידות טריסק. אביו יוסף שלכטר היה סוחר ומורה. התחנך כרגיל ב"חדר". בשנת 1909 הגיע לארץ ישראל ולמד בבית המדרש למורים העברי בירושלים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 שב לאירופה, משנת 1916 למד באוניברסיטאות פראג, ברלין ולבסוף באוניברסיטת גיסן, שם היה תלמידו הבולט של פרופ' פאול קאלה, ובשנת 1919 קיבל תואר דוקטור בשפות שמיות. הדיסרטציה הייתה בנושא "היווצרותן של צורות פאסיביות של שורשים בשפות שמיות".[1] (חלקים מעבודתו פורסמו לימים כמאמר בירחון להיסטוריה ומדעי היהדות, Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums.)

משנת 1920 ועד 1934 כיהן כמורה ומנהל בית המדרש למורים ביאסי שברומניה, וכן מורה בגימנסיה "תרבות" בסורוקי שבבסראביה ובצ'רנוביץ שבבוקובינה.

בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. היה חבר ועד הלשון העברית משנת תרצ"ה.

עיקר עבודתו הבלשנית הייתה במהדורה מדעית של פירושי אברהם אבן עזרא למקרא, שממנה ראו אור רק דפים אחדים לדוגמה. בשנת 1938 יצא ספרו "לשון חכמים לפי מסורות בבליות שבכתבי יד ישנים״. בספרו ניתח מסורות בבליות בכתבי יד שונים. פרסם מחקרים נוספים, ובהם: "מדרכי חז"ל בפרשנות המקרא" ו"פירושי אבן עזרא לנביאים וכתובים".

בכ"ה בכסלו תשט"ו נבחר לחבר-יועץ של האקדמיה ללשון העברית.

אפרים פורת נפטר בסוף שנת 1959. נקבר בהר המנוחות[2].

פרסומיו

תרגום:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו הנרי וסרמן (Henry Wassermann, False Start: Jewish Studies at German Universities during the Weimar Republic, Amherst, NY: Humanity, 2003), עמ' 212 וכן עמ' 229 הערה 33.
  2. ^ אפרים פורת באתר GRAVEZ
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34105422אפרים פורת