פאול קאלה
 | |
| לידה | 21 בינואר 1875 |
|---|---|
| פטירה | 24 בספטמבר 1964 (בגיל 89) |
| ענף מדעי | בלשנות, מזרחנות |
| מקום מגורים | גרמניה |
| תרומות עיקריות | |
| חקר המקרא ושיטות הניקוד של העברית | |
פאול ארנסט קאלֶה (Paul Ernst Kahle; 21 בינואר 1875 – 24 בספטמבר 1964) היה בלשן, חוקר המקרא, חלוץ מחקר שיטות הניקוד של העברית.
תולדות חייו
קאלה נולד בהוהנשטיין שבפרוסיה המזרחית בגרמניה (כיום אולשטינק שבפולין). למד שפות שמיות באוניברסיטת האלה, וסיים את לימודי הדוקטורט שלו שם בשנת 1902.
הוא הצטרף לשורות הכנסייה ונעשה לכומר פרוטסטנסטי, תחילה בברילה שברומניה ולאחר מכן בקהיר, שם נשאר עד 1908. בשנת 1918 מונה למרצה באוניברסיטת גיסן, ובשנת 1923 נקרא להקים את החוג לשפות המזרח באוניברסיטת בון.
לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נקלע קאלה לעימותים חוזרים עם השלטונות, שהתערבו בחיי האקדמיה. הוא התבטא נגד המשטר, סירב לחתום על הצהרה שמוצאו ארי מדורי דורות והמשיך להדריך דוקטורנטים יהודים, בתקופה שבה נדחקו היהודים מכל עמדה ציבורית בגרמניה. בין הדוקטורנטים שהדריך הייתה לאה גולדברג, שניהלה עמו התכתבות ממושכת בשנות השלושים ושוב לאחר המלחמה, והושפעה מדמותו.
מעמדו של קאלה התערער עוד יותר בשל הסיוע שהעניק יחד עם אשתו ובנו ליהודים שנפגעו בליל הבדולח. הוא אולץ לפרוש ממשרתו ומכל תפקידיו המדעיים והציבוריים, ומשפחתו סבלה מהתנכלויות הגסטפו. בשנת 1939 נאלץ לברוח מגרמניה יחד עם בני משפחתו, והתיישב באוקספורד, שם העביר את שנות מלחמת העולם השנייה, בתנאי מחסור. לאחר תום המלחמה שב ללמד בבון, שבה נפטר בשנת 1964.
מחקר
קאלה הקדיש את רוב חייו לחקר תולדות נוסח המקרא. במסגרת זו עסק בתולדות הניקוד, בעברית השומרונית, ובתרגומי המקרא העתיקים.
מחקריו רחבי ההיקף ביותר עוסקים בהתפתחות הנוסח המקראי ושימורו באמצעות הערות מסורה, ובהתפתחות ההגיה ושיטות הניקוד. מחקרים אלו נחשבים עד היום פורצי דרך בתחומם. אלו פורסמו בשני ספרים בשפה הגרמנית: "בעלי המסורה של המזרח" (Masoreten des Ostens) משנת 1913, והספר "בעלי המסורה של המערב" (Masoreten des Westens) משנת 1927.
בשל מומחיותו הרבה בתחום הניקוד הוזמן לכתוב את הפרק על הכתב בדקדוק ההיסטורי של באואר וליאנדר, שיצא בשנת 1922. כמו כן שימש אחד מעורכיו הראשונים של ה"ביבליה הבראיקה".
פעילותו המדעית של קאלה ותרומתו למחקר אינה מוטלת בספק, אולם שמו מועלה, שלא בטובתו, בעיקר בשל טענה אחת שטען ואשר הוכחה כבלתי נכונה – שהניקוד הטברני משקף בחלקו שחזור מלומד של הגייה תאורטית, ולא שיקוף של הגייה קיימת. טענה זו קוממה עליו חוקרים רבים, ועוררה ויכוח סוער שהדיו נשמעים גם כיום, בתחילת המאה ה-21.
פאול קאלה עסק גם בחקר השפה והתרבות הערבית, במיוחד בארץ ישראל ובמצרים בימי הביניים. עם האנס שמידט פִרסם קובץ של סיפורי-עם של כפריים ערבים, בעיקר מאזור ביר זית, שנקבצו בעזרתו של החוקר יוסף ג'רעיוס (Jusif Dschirius) (1918, 1930, גטינגן).
ספריו העיקריים
- Textkritische und lexikalische Bemerkungen zum samaritanischen Pentateuchtargum, [Diss. phil.] Halle 1898.
- Der masoretische Text des AT nach der Überlieferung der babylonischen Juden, [Diss. theol.] Halle 1902.
- Masoreten des Ostens. Leipzig 1913.
- Masoreten des Westens I, Stuttgart 1927; II, Leipzig 1930
- Der hebräische Bibeltext seit Franz Delitzsch, 1961.
- Die Kairoer Genisa, Untersuchungen zur Geschichte des hebräischen Bibeltextes und seiner Übersetzungen, hrsg. von R. Meyer, Berlin 1962 (= The Cairo Geniza, Oxford 1959).
קישורים חיצוניים
- אלכס דורון, הפרופסור שהגן על לאה גולדברג, nrg מעריב, 21 באפריל 2009
- רשימת המאמרים של פאול קאלה באתר רמב"י
הערות שוליים
- ^ התורה על פי שומרון, ליאור גוטליב, מוסף שבת, גיליון פרשת האזינו מקור ראשון
32697438פאול קאלה