אסאהי (אוניית מערכה, 1899)
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית מערכה |
| צי | הצי הקיסרי היפני |
| דגל הצי |
 |
| חברת ספנות | John Brown & Company |
| סדרה | Shikishima-class battleship |
| ציוני דרך עיקריים | |
| הוזמנה | 1896 |
| תחילת הבנייה | 1 באוגוסט 1897 |
| הושקה | 13 במרץ 1899 |
| תקופת הפעילות | 28 באפריל 1900 – 1942 (כ־41 שנים) |
| אחריתה | הוטבעה על ידי טורפדו אמריקאי |
| נתונים כלליים | |
| אורך | 129.6 מטר |
| רוחב | 22.9 מטר |
| שוקע | 8.3 מטר |
| מהירות | 18 קשר |
| גודל הצוות | 773 קצינים וחוגרים |
| טווח שיוט | 9,000 מייל ימי |
| הנעה | טורבינות קיטור המופעלות על ידי 25 דודים |
האסאהי (ביפנית: 朝日; השמש העולה או שמש הבוקר באנגלית: Japanese battleship Asahi) הייתה ספינת קרב מסוג פרה-דרדנוט. היא נבנתה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 עבור הצי הקיסרי היפני בבריטניה, מכיוון שהתעשייה היפנית לא הצליחה אז לייצר ספינת מלחמה ברמה טכנית כזו.
זמן קצר לאחר מסירתה, היא הפכה לספינת הדגל של הצי הקיסרי הקבוע. הספינה השתתפה בכל הקרבות הימיים הגדולים של מלחמת רוסיה-יפן בשנים 1904–1905 ובקרב הים הצהוב, וסבלה מפגיעות קלות בקרב צושימה. הספינה לא השתתפה בקרבות מלחמת העולם הראשונה, אבל היה לה תפקיד בהתערבות הסיבירית של 1918.
ב-1921 שובצה הספינה במשמר החופים, ושנתיים לאחר מכן פורקה מנשקה במסגרת אמנת וושינגטון והוסבה לספינת מחסן לצוללות ולספינת אימונים. לאחר מכן הפכה למחלצת צוללות והוכנסה למילואים ב-1928. ב-1937, לאחר פרוץ מלחמת סין-יפן השנייה, היא שימשה להובלת חיילים ומשנת 1938 היא שירתה כספינת תיקון, תחילה בשנחאי הכבושה על ידי היפנים, ולאחר מכן במפרץ קאם ראן (אנ') בהודו-סין. ב-1942, היא קיבלה הוראה להפליג לסינגפור כדי לתקן סיירת קלה פגומה, ובדרך חזרה הוטבעה על ידי צוללת אמריקאית, USS Salmon (אנ')
היסטוריית בנייתה
בהתבסס על מסקנות מלחמת סין-יפן הראשונה בשנים 1894–1895, פתחה יפן ב-1896 תוכנית פיתוח של עשר שנים כדי לחדש את הצי הקיסריו ולהגדיל את מספר ספינות הקרב שלו.[1] בסיס התוכנית היה בניית שש ספינות קרב חדשות ושש סיירות משוריינות, שעלויותיהן כוסו על ידי שלושים מיליון פאונד של פיצויי המלחמה מסין. מכיוון שליפן לא היה את הרקע הטכנולוגי והתעשייה לבניית ספינות קרב מודרניות, הספינות הוזמנו ממפעלים באנגליה.[2] האסאהי תוכנן על ידי Clydebank Engineering & Shipbuilding Company (John Brown & Company) של סקוטלנד בשנת 1897.[3]
תוכנית הספינה
התכנון של האסאהי התבסס על ספינות הקרב הבריטיות מסוג ספינת קרב פורמידאבל (אנ') אך החימוש שלה כלל שני תותחים בגודל שישה אינץ' (152 מ"מ).[4] אורך הספינה היה 129.6 מטר, רוחבה 22.9 מטר, וגובה גוף הספינה 8.3 מטר. עם עומס ממוצע, נפח האוניה היה 15,400 טון.[5] תחתית הספינה כללה 55 תאים אטומים למים והדפנות כללו 223 תאים אטומים למים. כספינת הדגל, הצוות המלא שלה כלל 773 מלחים וקצינים, כולל הצוות של האדמירל.[6]
האסאהי הונע על ידי שני מדחפים, שכל אחד מהם הופעל על ידי מנוע קיטור מורחב פי שלושה עם שורה של בוכנות ממוקמות אנכית. הקיטור הדרוש סופק על ידי 25 דודי חימום שפעלו בלחץ של 17.03 בר.[7] מנועי הקיטור של 15,000 כוחות הסוס הבטיחו לספינת הקרב, בעיקרון, מהירות של 18 קשר (33.9 קמ"ש), אך היא הגיעה גם ל-18.3 קשר בהפלגת המבחן שלה.[8] עם עומס של 2,000 טון פחם ומהירות של עשרה קשרים, טווח הפעילות שלה היה כ-9,000 מייל ימי (17,000 ק"מ) ללא אספקת פחם נוספת.[5] המכשירים החשמליים הופעלו על ידי שלושה גנרטורים חשמליים (דינמו) שהיו מונעים בקיטור, כל אחד של 4.8 קילוואט.[9]
החימוש העיקרי של האסאהי היה ארבעה תותחים בקוטר 30 מ"מ (12 אינץ') מתוצרת חברת Elswick Ordnance Company (Armstrong Whitworth) שכבר שימשו על ספינות קרב יפניות. הם הוצבו שניים-שניים במגדלים הניתנים לסיבוב בחרטום ובירכתיים של הספינה. הצריחים יכלו להסתובב 240 מעלות.[10] התותחים שקלו 850 פאונד (386 ק"ג) והפגזים (קליעים) נורו במהירות לוע של 730 מטר/שנייה.[11]
החימוש המשני של ספינת הקרב כלל 14 יחידות של תותחי שישה אינץ' בקוטר (152 מ"מ) של ירי מהיר. שמונה תותחים הוצבו על הסיפון הראשי ושישה האחרים על המבנה העליון. פגזיהם שקלו מאה פאונד (45 ק"ג) והקליעים שלהם נורו במהירות לוע של 700 m/s.[12] תותחי האש המהירה במשקל 12 קילו שימשו כהגנה מפני התקפות טורפדו.[13]
בנייתה והקרבות הראשונים
ערך מורחב – מלחמת רוסיה–יפן
שדרית ההאסאהי הונחה ב-1 באוגוסט 1899 בקליידבנק (אנ') סקוטלנד. את הבנייה החלה חברת Clydebank Engineering & Shipbuilding, שבינתיים נרכשה על ידי חברת John Brown & Company.[14] הספינה הושקה ב-13 במרץ 1900 ונמסרה ללקוח ב-31 ביולי 1900. מסירתה נדחתה בשלושה חודשים מכיוון שעלתה על שרטון ליד Southsea במהלך הפלגת הניסוי שלה, שדרשה תיקונים בתחתית הספינה. הספינה יצאה מפורטסמות', אנגליה והגיעה ליוקוסוקה, יפן ב-23 באוקטובר.[3] חצי שנה לאחר מכן, ב-22 במאי 1901, הפכה לספינת הדגל של הצי הקבוע של הצי הקיסרי.[6]
עם פרוץ מלחמת רוסיה-יפן, הוצבה האסאהי, בפיקודו של קפטן ג'מאדה היקוהאצ'י, לפלגה הראשונה של הצי הראשון של יפן. ב-4 בדצמבר 1904 השתתפה בקרב פורט ארתור. אדמירל היהאצ'ירו טוגו התכוון לפתוח בהתקפת לילה מפתיעה על הצי הרוסי של האוקיינוס השקט שעגן מול פורט ארתור, אך הסיירת בויארין הבחינה בהם והזעיקה את הצי הרוסי ואת משמר החופים. טוגו הורה להשתמש בתותחים הראשיים לירי לעבר מבצרי החוף ובקטנים יותר נגד ספינות אויב. זו התבררה כהחלטה גרועה, התותחים היפנים בגודל שמונה ושישה אינץ' לא הצליחו לגרום נזק רציני לספינות הרוסיות המשוריינות, שהצליחו מעט יותר בתקיפת היפנים. כתוצאה מההתנגשות 17 מלחים רוסים ו-60 מלחים יפנים נפצעו או נהרגו. האסאהי לא נפגעה.[15]
קרב צושימה
- ערך מורחב – קרב צושימה
ב-27 במאי 1905, במהלך קרב צושימה, התמקמה האסאהי מאחורי ספינת הקרב מיקאסה. הספינות הרוסיות ריכזו את האש שלהן "על" המיקאסה, כך שהאסאהי לא ניזוקה. במחצית השנייה של הקרב ירו תותחי הספינה 142 פגזים בגודל 12 אינץ', יותר מכל ספינה אחרת. היא ספגה בסך הכל חמש פגיעות, אך אף אחת מהן לא גרמה לנזק משמעותי.[16] היפנים איבדו בסך הכל 110 הרוגים ו-590 פצועים בקרב צ'ושימה, שהסתיים בניצחון יפני מוחלט וכבשו חמש אוניות מערכה רוסיות.[17]
אחרי המלחמה
ב-1908, יחד עם כמה ספינות נוספות, היא ליוותה את הצי הלבן הגדול האמריקאי במסעו מסביב לעולם דרך מימי יפן.[5] ב-1914 היא הפכה לספינת אימונים ארטילרית, ב-1917 הוחלפו התותחים המקוריים שלה מתוצרת בריטניה ביפניים. ב-1918 היא השתתפה בהתערבות היפנית במלחמת האזרחים הרוסית כספינת הדגל של הצי שלה. היא ליוותה בעיקר ספינות חיילים וסיירה בחוף קמצ'טקה. ב-1 בספטמבר 1921 סווגה מחדש כספינת משמר חופים ממדרגה ראשונה,[6] אך חימושה הוצא משימוש בשנה שלאחר מכן בהתאם לאמנת וושינגטון. עקב הסרת התותחים והשריון הופחתה נפחה ל-11,625 טון ומהירותה הוגבלה ל-12 קשר.[5]
לקריאה נוספת
- Brook, Peter (1999). Warships for Export: Armstrong Warships 1867 – 1927. Gravesend, Kent, UK: World Ship Society. ISBN 0-905617-89-4.
- Forczyk, Robert (2009). Russian Battleship vs Japanese Battleship, Yellow Sea 1904–05. Oxford, UK: Osprey. ISBN 978-1-84603-330-8.
- Lengerer, Hans. Ahlberg, Lars (ed.). "Japanese Battleships and Battlecruisers – Part II". Contributions to the History of Imperial Japanese Warships (Paper V): 6–32.
- Lengerer, Hans. Ahlberg, Lars (ed.). "Japanese Battleships and Battlecruisers – Part III". Contributions to the History of Imperial Japanese Warships (Paper VI): 7–55.
- Preston, Antony (1972). Battleships of World War I: An Illustrated Encyclopedia of the Battleships of All Nations 1914–1918. New York: Galahad Books. ISBN 0-88365-300-1.
- Silverstone, Paul H. (1984). Directory of the World's Capital Ships. New York: Hippocrene Books. ISBN 0-88254-979-0.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Evans & Peattie, p. 15, 57–60
- ^ Brook, p. 125
- ^ 3.0 3.1 Hackett & Kingsepp
- ^ Preston, 189. o.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Jentschura, Jung & Mickel, 18. o.
- ^ 6.0 6.1 6.2 Lengerer 2009, 26, 52. o.
- ^ Lengerer 2008, 22, 24, 26. o.
- ^ Lengerer 2008, 27. o.
- ^ Lengerer 2009, 50. o.
- ^ Lengerer 2009, 26. o.
- ^ Friedman, 270–71. o.
- ^ Friedman, 275–76. o.
- ^ Chesneau & Kolesnik, 222. o.
- ^ Silverstone, 326. o.
- ^ Forczyk, 24, 41–44. o.
- ^ Campbell, 128–35, 260, 262. o.
- ^ Warner & Warner, 519. o.
