אמיל תומא
.JPG)
.JPG)
אמיל תוֹמָא (בערבית: إميل توما; 16 במרץ 1919 - 27 באוגוסט 1985) היה היסטוריון וממנהיגי הציבור הערבי-ישראלי, פעיל מרכזי במפלגה הקומוניסטית הישראלית.
אודות
תומא נולד בחיפה למשפחה ערבית נוצרית אמידה, בנו של גבריאל תומא ואחיינו של מיכאיל תומא, שהיה במשך שנים רבות חבר מועצת עיריית חיפה. למד בבית ספר יסודי בחיפה ואת לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר התיכון הירושלמי היוקרתי "אל מוטראן גובאת" (צהיון). שם למד אצל ראיף ח'ורי, סופר קומוניסטי לבנוני, אשר השפיע על התפיסה הקומוניסטית שלו. בשנת 1937 נסע ללמוד משפטים באוניברסיטת קיימברידג', ובאותה תקופה היה פעיל במפלגה הקומוניסטית בבריטניה, הוא שב לחיפה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. תומא הצטרף למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ) והתמנה לעורך הראשון של עיתונה בשפה הערבית, אל-אתיחאד. יחד עם פואד נסאר, אמיל חביבי ותופיק טובי החל לארגן את האיגודים המקצועיים של העובדים הפלסטינים. בשנת 1943 היה ממייסדי הליגה לשחרור לאומי. בשנות השישים כתב דוקטורט בהיסטוריה במוסקבה בנושא הלאומיות הערבית. בשנת 1971 נמנה עם יוזמי הקמת "התאחדות האקדמאים הערבים בישראל". בשנת 1975 כיהן כמזכיר "הוועד להגנה על האדמות הערביות" יחד עם צליבא ח'מיס.
במשך שנים רבות היה תומא חבר בלשכה הפוליטית של מק"י וחבר המזכירות הארצית של חד"ש. הוא כתב עשרות ספרים, מסות ומאמרים. ספרו היחיד שתורגם לעברית הוא "התנועה הלאומית הפלסטינית והעולם הערבי" (הוצאת מפרש, 1990). הוא נפטר בחיפה בשנת 1985, על מצבתו, בבית העלמין הנוצרי-אורתודוקסי בחיפה, נחקק משפט מאחד מספריו: "אהבתי את עמי ומולדתי אהבה ללא מעצורים, והאמנתי באמונה מלאה באחוות עמים". שנה לאחר מותו ייסדה מק"י את המכון ע"ש אמיל תומא לעיונים פלסטיניים וישראליים.
תומא התגורר בחיפה בבית משפחת תומא שנבנה בשנת 1912 על ידי אביו מול ביתו של סלים ח'ורי ברחוב סמטת הנביאים 3, עד שנת 1948 כשנאלצו בני משפחת תומא לנטוש את הבית בגלל מיקומו על קו התפר. הם מעולם לא שבו אליו. הבית נבנה בסגנון בית ליוואן (בית החלל המרכזי). הבית היה מיועד להריסה כדי לבנות כביש, לבסוף המבנה הוכרז לשימור על ידי ועדת השימור הערונית בחיפה.[1] תומא חי עם חיה תומא, יהודיה ילידת קישיניב ואמנית קרמיקה שנפטרה ביוני 2009.[2] לבני הזוג נולד ילד אחד. אחותו של אמיל תומא, אולגה, הייתה אשתו של חבר הכנסת תופיק טובי.
בשנת 2004 נקרא על שמו רחוב בוואדי ניסנאס.[3] לזכרו הוקם גם מכון "אמיל תומא" בחיפה.
ספרו שתורגם לעברית
- התנועה הלאומית הפלסטינית והעולם הערבי; [תרגום: אברהם רובינזון], תל אביב: ספרי מפרש, 1990.
קישורים חיצוניים
- דוד הכהן, כביש יעבור בבית תומא, באתר ynet, 2 ביוני 2002
- תום שגב, שיעור היסטוריה - מיישרים קו, באתר הארץ, 19 ביוני 2009
הערות שוליים
- ^ וליד כרכבי, היכל עיריית חיפה - 65 שנה להקמת הבניין 2007-1942, העמותה לתולדות חיפה, 2007 עמוד 16
- ^ תום שגב, שיעור היסטוריה - מיישרים קו, באתר הארץ, 19 ביוני 2009.
- ^ אמציה פלד, רחוב תומא, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
24023462אמיל תומא