אמהות פלאסה דה מאז'ו

אמהות פלאסה דה מאז'ו (צורה נוספת: כיכר דה מאיו), בספרדית: Madres de Plaza de Mayo, הוא שמו של ארגון אמהות ארגנטינאיות שילדיהן נעלמו במהלך המלחמה המלוכלכת, בתקופת שלטון החונטה הצבאית במדינה, בין השנים 1976 ו-1983.

היסטוריה

ב-30 באפריל 1977 נאספו 14 נשים בפלאסה דה מאז'ו, מול משכן נשיאי ארגנטינה, הקאסה רוסאדה, במחאה על כך שבניהן נעלמו במהלך החודשים הקודמים, מבלי שקיבלו מידע אודות גורלם. הדבר נעשה בניגוד להוראות המשטרה, שאסרו על התקהלויות של מעל 3 אנשים. העיתונות לא הורשתה לסקר את ההפגנה, אך השמועה על קיומה עברה מפה לאוזן, ובשבוע שלאחר מכן הצטרפו להפגנה אמהות נוספות. בשבוע השלישי, החליטו האמהות על קיום עצרת מחאה מדי יום חמישי בין 15:30 ל-16:00. בעצרות הראשונות שקוימו האמהות עמדו דוממות, אך בעצרות הבאות הן החלו לצעוד, בשקט, סביב פסל ה-Pirámide de Mayo שבמרכז הכיכר, המהווה סמל לחירות. בהמשך, החלו הנשים ללבוש מטפחות לבנות, העשויות מבד ששימש בעבר לחיתולי תינוקות, כסמל לנעלמים. מטפחות אלה היו לסמלן המובהק מאז.

בין ה-10 ל-12 בדצמבר של אותה שנה נחטפו והועלמו גם שלוש ממייסדות הארגון, אסתר בז'סטרינו, אסוסנה ויז'פלור ומריה פונסה דה ביאנקו. השלטונות קיוו בדרך זו לשים קץ לפעילות ארגון האמהות, אך זו המשיכה כסדרה גם לאחר מכן. בראשית שנות ה-80 השתתפו בעצרות מדי יום חמישי בין 300 ל-400 אמהות. אחת האמהות הייתה שרה לסקייר דה רוס, יהודיה ניצולת אושוויץ שבנה דניאל נחטף ב-15 ביולי 1977^[1].

במהלך מונדיאל 1978 שנערך בארגנטינה, ביקרו במדינה עיתונאים זרים רבים. כמה מהם ראיינו את האמהות, וסיפורן נחשף לעולם. בעקבות חשיפה זו, הן יצאו בשנים שלאחר מכן למדינות אירופה ולארצות הברית, במטרה לקדם את עניינן. חלק מהנסיעות מומנו בידי אמנסטי. בהולנד הוקם ארגון אמהות שסייע להן כלכלית, בין היתר ברכישת מבנים לצורך הקמת סניפים נוספים.

ב-1983 הגיע שלטון החונטה הצבאית לקצו, ובבחירות הדמוקרטיות שנערכו במדינה נבחר כנשיא ראול אלפונסין. האמהות, שקיוו לראות מעתה את ילדיהן, או אם מתו - לפחות לגלות מה עלה בגורלם, נכזבו. לאחר פגישה שנערכה עם אלפונסין ב-24 ביוני שהסתיימה בלא כלום, סירבו כמה מהן לפנות את הבניין, והן נותרו בו במשך כמה ימים.

ב-1986 חל פילוג בתנועה. הפלג העיקרי, ה-Asociación de Madres de Plaza de Mayo ("אגודת אמהות כיכר דה מאיו"), המשיך במצעדי המחאה במקום מדי יום חמישי, בדרישה שהממשלה תפעל למציאת הנעלמים, ולנטילת אחריות למעשים שנעשו. הפלג השני, ה-Madres de Plaza de Mayo Línea Fundadora ("אמהות כיכר דה מאיו - שורת המייסדות"), הקדיש את מרצו לקידום חקיקה והעמדה לדין של אנשי החונטה הצבאית האחראים להיעלמות הבנים.

ב-1992 הוענק לאגודת האמהות פרס סחרוב לחופש המחשבה, וב-1999 זכו בפרס האו"ם לחינוך לשלום (אנ').

ב-26 בינואר 2006, במהלך כהונתו של נסטור קירשנר כנשיא ארגנטינה, הודיעה יו"ר אגודת האמהות, אבה דה בונפיני כי "אין להן עוד אויב בממשלה", וכי הפגנות המחאה ייפסקו. יחד עם זאת, המשיכו המצעדים מדי יום חמישי, כמחווה לזכרם של הנעלמים.