אלי זומר
 | |
| לידה | 26 באוגוסט 1951 (גיל: 72) |
|---|---|
| ענף מדעי | פסיכולוגיה |
| מקום מגורים |
ישראל  |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחומי פסיכולוגיה קלינית, טראומה נפשית ודיסוציאציה | |
אלי (אליעזר) זומר (נולד ב-26 באוגוסט 1951) הוא פרופסור אמריטוס מומחה לפסיכולוגיה קלינית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. בין השנים 2009–2011 היה זומר נשיאה של החברה האירופית לטראומה ודיסוציאציה (European Society for Trauma and Dissociation - ESTD), ובין השנים 2005–2006 כיהן כנשיא החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה. זומר הוא היועץ המדעי והמייסד של ט.ד.י - טראומה ודיסוציאציה ישראל,[1] והיה חבר בוועד המייעץ הבינלאומי של הקואליציה היהודית נגד התעללות עד לסגירת העמותה.
ביוגרפיה
אלי זומר נולד בחיפה להורים ניצולי שואה. בשנת 1969 השלים את לימודי התיכון בגימנסיה העברית רחביה בירושלים. הוא שירת בצה"ל כאיש צוות טנק בתעלת סואץ בזמן מלחמת ההתשה, ובמלחמת יום הכיפורים לחם כמפקד טנק מגח בשני עברי התעלה, בחטיבה 421 של אוגדה 143, תחת פיקודו של אריאל שרון.
סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה ב-1976, וב-1980 סיים שם את לימודי המוסמך בפסיכולוגיה קלינית. השלים לימודי דוקטורט בפסיכולוגיה ייעוצית באוניברסיטת פלורידה בארצות הברית (1984). את הדוקטורט עשה תחת הדרכתה של פרופסור קרולין טאקר בנושא: "הסתגלות לחיי הנישואין ורמת המעורבות הפעילה בחיים כגורמים בשיתוף הפעולה עם הדיאטה הרפואית בקרב חולי המו-דיאליזה כרוניים". זומר עבר הכשרת פוסט-דוקטורט בפסיכולוגיה רפואית במרכז השיקומי של מחוז מילווקי בארצות הברית, והיה באותה עת תחת הדרכתה של פרופ' אריקה פרום[2] בפסיכולוגיה רפואית, היפנוזה אנליטית ודיסוציאציה.
הוסמך בישראל כמומחה בפסיכולוגיה קלינית בשנת 1986, וב-1990 הוסמך כמדריך בפסיכולוגיה קלינית.[3] ב-1987 הקים יחד עם פרופ' שלמה ברזניץ את מ.י.ט.ל. – המכון הישראלי לטיפול ומחקר בלחץ פסיכולוגי. באותה שנה הצטרף כעמית מחקר במרכז לחקר לחץ פסיכולוגי ע״ש ר"ד וולף באוניברסיטת חיפה, וב-1990 הצטרף לסגל בית הספר לעבודה סוציאלית.
בין השנים 1987–2007 היה מנהלו הקליני של מ.י.ט.ל., אחראי על ההדרכה בפסיכולוגיה קלינית והכשרת המתמחים במכון. בשנת 2002 הצטרף לוועד המנהל של ה-ISSTD כדירקטור לעניינים בינלאומיים ובשנת 2005 נבחר להיות הנשיא הלא-צפון אמריקאי הראשון של הארגון. בשנת 2005 היה בין האבות המייסדים של ה-ESTD ונבחר להיות הנשיא השני של הארגון ב-2009. בשנת 2006 ייסד את עמותת ט.ד.י - טראומה ודיסוציאציה ישראל, ומאז משמש יועץ מדעי של הארגון.
זומר הוא פסיכולוג קליני מומחה-מדריך, מטפל התנהגותי-קוגניטיבי מומחה-מדריך, ומורשה משרד הבריאות לעיסוק ומחקר בהיפנוזה. הוא פרסם למעלה ממאה מאמרים מדעיים ופרקי ספרים, ושני ספרים בנושאים של טראומה נפשית, דיסוציאציה והפרעות דיסוציאטיביות. הוא טבע את המונח "Maladaptive Daydreaming" - חלימה בהקיץ מופרזת (בלתי אדפטיבית), והוא ממשיך לעסוק במחקר מדעי בנושא זה. הוא משמש כפרופ' מן המניין באוניברסיטת חיפה. זומר הוא בעל מרפאה המעניקה שירותים בתחומי הייעוץ הפסיכולוגי והפסיכותרפיה. פרופ' זומר מרצה בפאנלים רבים בתחומי הפסיכולוגיה ודיסוציאציה.
אלי זומר הוא חלוץ המומחים בארץ בתחום ההפרעות הדיסוציאטיביות, ובשנת 1989 כתב את המאמר המדעי הראשון בתחום זה בישראל.[4] מאז הוא מעורב במחקר, בהכשרה ובהוראה בנושא, כולל ייעוץ לגורמים משפט בנושאים הקשורים לטראומה ודיסוציאציה. עסק במחקר עבור הרשות למלחמה בסמים על הקשר בין טראומה, הפרעות דיסוציאטיביות והתמכרויות.[5]
פעילותו המשפטית והציבורית
אלי זומר מעניק חוות דעת כעד מומחה לבתי משפט בנוגע לאבחון הפרעות פסיכיאטריות והפרעות דיסוציאטיביות מתוקף ניסיונו הקליני והמחקרי. במקרים רבים הסתמך בית המשפט על עמדתו בשל מומחיותו בתחום. עם זאת, עמדותיו של זומר וחוות דעת משפטיות שכתב מתוקף הכשרתו עוררו בכמה מקרים פולמוסים וביקורת משפטית. בשנת 2014 הורשע אדם על סמך חלום שחלמה בתו בגיל 22, בהתבסס על עדותו של זומר. לאחר ההרשעה, יצאו 47 חוקרים ישראלים מתחום הפסיכולוגיה בגילוי דעת נחרץ נגד הסתמכות על דעתו של זומר בתחום והנושא עורר פולמוס לגבי ההסתמכות על זיכרונות מודחקים. על אף כיסוי עיתונאי אוהד לעבריין המורשע בני שמואל וטענות כי הוא הורשע על סמך חלום, וגילוי הדעת של 47 הפסיכולוגים, בית המשפט העליון תמך בחוות דעתו של פרופ׳ זומר, כמו בית המשפט המחוזי, והסביר שהיה מקום לבכר את חוות דעתו ושל מומחי התביעה על פני חוות דעת המומחים מטעם ההגנה.[6]
בפסק דין אחר משנת 2014 לא קיבל בית המשפט המחוזי את עדותו של זומר בנימוק כי עמדתו מסתמכת על בדיקות ללא תוקף מדעי ולא עולה בקנה אחד עם הידע המקצועי בתחום.[7]
אף על פי שחוות הדעת של אלי זומר התקבלו וצוטטו בהרחבה בבתי המשפט בישראל, נמנעו עד כה בתי המשפט בארץ מהכרעות דעת תקדימיות בעניין הפרעות דיסוציאטיביות, ובפרט בהפרעת זהות דיסוציאטיבית.
בשנת 2017 מתח השופט קאפח בפסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביקורת על עדותו של זומר: "הצבעתי על פרכות וסתירות בעדותו של פרופ' זומר. התשתית העובדתית נסתרת מיניה וביה על ידי הנאשם עצמו, והקביעות האבחנתיות עומדות בניגוד מוחלט ל-DSM, לעדויות מומחים אחרים ובכללם מומחה נוסף של ההגנה, ולמאמרים ובכלל זה של העד עצמו".[8] המשפט סוקר בהרחבה ובעיתונות דווח על פסיקת בית המשפט כי פרופ' אלי זומר, מבכירי הפסיכולוגים הקליניים בישראל, מסר לבית המשפט חוות דעת עמוסת סתירות ופרכות, תוך שהוא מתבסס על תשתית עובדתית מופרכת ומתעלם מן הכללים המקצועיים המקובלים.[9]
בשנת 2010 דחה בית המשפט העליון ערעור תוך שהוא מצטט בהרחבה את עמדתו של אלי זומר ביחס התוקף של זיכרונות טראומה מודחקים, וכתב: "מסיכומי התביעה בבית משפט קמא אף נמצאתי למד כי פרופ' אלי זומר, שנחשב כיום למי שמוביל את תאוריות ההדחקה והשכחה בארץ, ולדברי התביעה הוא 'האורים ותומים' בתחום, הופיע בפני ועדת הכנסת שדנה בהארכת תקופת ההתיישנות, וכי כתביו ומאמריו היוו בסיס לתיקוני החקיקה. כל אלה מצביעים על כך שהמחוקק הישראלי אימץ את הדוקטרינה של זיכרונות מודחקים. אשר על כן, אצא מנקודת הנחה כי עקרונית תיתכן תופעה של זיכרונות מודחקים אמיתיים הצפים בחלוף שנים רבות למודעות".[10]
לזומר בלוג פעיל בו הוא מסביר על הפרעות פסיכיאטריות רבות, סוקר מחקרים עדכניים בנושא ומגיב לנושאים ציבוריים. בבלוג הוא גם התייחס בצורה נרחבת לפולמוסים, ועמדתו מהווה בסיס לדיונים מדעיים רבים בתחום.
פרסים וציונים לשבח
- פרס הנשיא, אוניברסיטת פלורידה (1984)
- היכל התהילה של הקולג' לאומנויות ומדעים חופשיים, אוניברסיטת פלורידה (1984)
- פרס המרצה המצטיין, בית הספר לעבודה סוציאלית, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה (1998, 1999, 2010, 2013, 2014)
- נבחר על ידי עמיתיו כאחד מעשרת הפסיכולוגים הקליניים הטובים בישראל, גיליון "הכי טובים" מעריב (2004, 2008)
- חתן פרס קורנליה ווילבור(אנ') על תרומה מצטיינת לתחום הטראומה והדיסוציאציה, החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה (2000)[11]
- עמית כבוד של החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה (2001)
- פרס הנשיא, החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה (2006)
- פרס הנשיא, החברה האירופאית לטראומה ודיסוציאציה (2012)
- פרס מפעל חיים על תרומה למחקר ולידע בטראומה ודיסוציאציה, החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה (2014)[12]
פרסומים
ספרים
קישורים חיצוניים
- האתר האישי של זומר
- אלי זומר, באתר אוניברסיטת חיפה
- פרופ' אלי זומר מונה לנשיא ISSD, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בנובמבר 2004
אלי זומר, סרטון בסדרה "חשופים" בערוץ YouTube של אוניברסיטת חיפה, 13 במאי 2014
הערות שוליים
- ^ בעלי תפקידים, באתר ט.ד.י - טראומה ודיסוציאציה ישראל
- ^ אריקה פרום
- ^ אלי זומר, בפנקס הפסיכולוגים - מומחיות
- ^ מרובת. פנים.pdf "Multiple personality" (PDF).
{{cite web}}: Check|url=value (עזרה)(הקישור אינו פעיל) - ^ אלי זומר, ארז צורף ואלי לונטל, הפרעות דיסוציאטיביות (ניתוק) בקרב נפגעי סמים, באתר הרשות למלחמה בסמים
- ^ תמר פרוש, זיכרון לא כוזב, באתר News1 מחלקה ראשונה
- ^
רויטל חובל, חוות הדעת סתרה, הפרקליטות הסתירה, באתר הארץ, 25 ביולי 2014
- ^ תפ"ח 42094-10-14, מדינת ישראל נ' אברהם קשת / פס"ד, פסק דין
- ^ איתמר לוין, ביהמ"ש המחוזי בתל אביב: ביקורת חריפה על הפסיכולוג אלי זומר, באתר news1
- ^ פס"ד 5582/09, 10 במאי 2010
- ^ "Cornelia Wilbur". אורכב מ-המקור ב-2019-02-04. נבדק ב-2013-07-22.
- ^ "Cornelia Wilbur". אורכב מ-המקור ב-2019-02-04. נבדק ב-2013-07-22.
- ^ על הספר, באתר האוניברסיטה הפתוחה
