אליעזר פינקלשטיין
אליעזר[1] פינקלשטיין ("הדוד לייזר", "דער פעטער לוזער", ורשה – 20 באפריל 1916 בן שמן) היה מאנשי העלייה השנייה וחבר בארגון השומר ומראשוני חברי הארגון שהתיישבו בתל עדשים.
ביוגרפיה
נעוריו
אליעזר נולד בוורשה[2] לדב פינקלשטיין. הבית היה מסורתי ואליעזר למד בחדר. בנעוריו החל להיות פעיל בסניף פועלי ציון שבורשה ובמסגרת פעילותו סייע לפעילות הסניף במגוון תחומים. מאחר שהשלטונות הפולנים אסרו התארגנויות כדוגמת פועלי ציון הייתה הפעילות בסניף לא חוקית ווהפעילים נרדפו. באחד המקרים עצרו השלטונות רבים מהם[3] ואליעזר, שלא נעצר, קיבל את אישור השלטונות להיות איש הקשר בין האסירים ומשפחותיהם.
חלק מהפעילות בסניפי פועלי ציון כללה ויכוחים אידאולוגים על דרכה של הציונות ועל העלייה ארצה. בשיחות אלו דחף אליעזר למימוש החלום הציוני על ידי עלייה מיידית ארצה.
...גלגל ההיסטוריה ימעך אותנו, אם לא נעלה בעצמנו לארץ-ישראל ונחל את עבודתנו ואת ההיסטוריה שלנו שם. דרוש אומץ לקום ולעלות ולא לחכות עד שגלגל ההיסטוריה ידחפנו שמה
— אליעזר פינקלשטיין
.
בתקופת פעילותו בורשה זכה אליעזר לשם "הדוד לייזר" (דער פעטער לוזער) ששיקף את היותו מבוגר משאר הפעילים הציונים וכן את האופן בו דאג, כמו אבא, לשאר הפעילים בסניף.
העלייה ארצה
ב-1907 היה אליעזר מראשוני העלייה השנייה שעלה ארצה. לאחר עלייתו החל לעבוד אצל זלמן מינקוב בפרדס מינקוב שברחובות. עם הזמן מונה לאחראי על 2 המנועים שהניעו את משאבות המים בפרדס.
השירות בארגון "השומר"
ב-6 בנובמבר 1911 חתם ועד המתיישבים של רחובות על הסכם שמירה עם ארגון השומר. ארגון זה מינה את צבי בקר למפקד במקום ושם תחתיו 14 שומרים[4]. אליעזר התרשם מחברי השומר שהגיעו למושבה והחליט להצטרף לארגון. בטקס רב רושם נשבע לארגון, רכש סוסה, קיבל נשק והחל לשמור על כרמי המושבה.
ב-9 באוקטובר 1912 נחתם הסכם העסקה מחודש בין ועד רחובות לארגון השומר ובהמשכו החליף מנדל פורטוגלי את צבי בקר כמפקד כח השומרים במושבה ואליעזר המשיך להיות חלק מצוות השומרים. בתקופה זו חלה הרעה ביחסים בין אנשי השומר לאיכרי המושבה ורבו התלונות על התנהלות אגרסיבית של השומרים. אחת התלונות הועלתה על ידי האיכר סמי טולקובסקי כנגד אליעזר בטענה שהכה בשוט את אחד הפועלים הערבים[5].
הסכסוכים הנ"ל הביאו לכך שב-2 באוקטובר 1913 הסתיים החוזה של "השומר" עם ועד רחובות והשומרים התפזרו ברחבי הארץ. אליעזר עבר עם עוד מספר שומרים לראשון לציון.
הקמת תל עדשים
על אף עבודתו כשומר לא זנח אליעזר את חלומו להיות עובד אדמה.
...אין להקים עם בלי עובדי-אדמה... השומרים אינם יכולים להיות רק לוחמים... באנו לארץ הזאת לא רק לחיות בה כי אם לעבדה ותפקיד זה מוטל על השומרים המוכנים לתת נפשם על כל שעל אדמה
— אליעזר פינקלשטיין
.
בתשרי תרע"ד 1913 נערכה בכרכור ועידת השומר חמישית בה השתתף גם אליעזר. בוועידה זו החליט הארגון לממש את חלומם של רבים מחברי הארגון לעבור לחקלאות ולהקים מושב שומרים. המקום הנבחר היה תל עדשים בו כבר שההו מספר שומרים ואליעזר הצטרף לחבריו ועבר למ'ום שם עבד בחקלאות ובשמירה.
בן שמן
ב-1914 עבר אליעזר לשמור בחוות בן שמן וביער הרצל ובנוסף סייע בקליטת ממגורשי יפו שהגיעו לחווה. עם התקדמות הכוחות הבריטים צפונה (במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה) נאלצו שומרי החווה (אליעזר ומרדכי יגאל) להתמודד עם ערבים שנמלטו מכפריהם ועם חיילים טורקים עריקים.
ב-17 באפריל 1916 שמע אליעזר קולות עדר הפולש לחלקת החיטה, מיהר לשם כדי לגרשו ונורה בירכו על ידי הרועה. אליעזר, שהיה בגפו, זחל בחזרה לחווה והובל, בעגלה, לבית החולים שערי צדק בירושלים[6] בליווי של שמעון קושניר. קבלתו לבית החולים התעכבה מאחר שהגיע ביום שישי ועד שנתקבל ביום ראשון, נבדק וטופל כבר נתפשט בגופו זיהום ועל אף הטיפול הרפואי המסור נפטר אליעזר ב-20 באפריל והובא לקבורה בבית הקברות בהר הזיתים.
אליעזר לא נישא ולא היו לו ילדים.
ועדת "ציון"
עם השנים נשכחו מקומות הקבורה של חלק מהחלוצים שנפטרו בשנים המוקדמות של המאה ה-20 וקבריהם של האחרים נשחקו והתפוררו. ב-1942 הקימה ההסתדרות הכללית ועדה מיוחדת, בשם "צִיוּן" (בראשות דוד בדר), לאיתור ושיקום קבריהם של אותם חלוצים שנפטרו בדמי ימיהם. בין השאר פעלה ועדה זו בהר הזיתים והצליחה לאתר את קברו של אליעזר ולשקם אותו[7][8][9][10].
לקריאה נוספת
- רחל ינאית בן-צבי, הדוד "לוזר" (מתוך ספר השומר - דברי חברים, הוצאת דביר והוצאת משרד הביטחון, 1962, עמודים 426–427)
קישורים חיצוניים
- אליעזר פינקלשטיין באתר "יזכור"
- אליעזר פינקלשטיין באתר "מצבות מדברות"
- מצבתו של אליעזר פינקלשטיין בהר הזיתים
הערות שוליים
- ^ בהרבה מקומות נכתב שמו אלעזר, וכך גם על גבי מצבתו.
- ^ תאריך לידתו אינו ידוע כמו גם פרטים על משפחתו
- ^ בין העצורים יצחק טבנקין, נחום ניר-רפאלקס, אלקנה הורביץ ועוד
- ^ בין השומרים ברחובות היו גד אביגדורוב, יצחק בן-צבי ועוד
- ^ תום שגב, שיעור היסטוריה - מחקר חדש מגלה שאנשי ארגון "השומר" ניהלו מערכת של פרוטקשן וטרור, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2009
- ^ בית החולים ביפו היה קרוב יותר אך העיר הייתה נטושה לאחר הגירוש
- ^ התגלו מצבותיהם של ותיקים, הבוקר, 25 בפברואר 1942
- ^ דוד בדר, נקימה להם "ציון", דבר, 20 באפריל 1942
- ^ הצבת זכר לחברים ותיקים, דבר, 9 ביוני 1942
- ^ אליעזר פינקלשטיין - ציון ליום הקמת המצבה, דבר, 17 ביוני 1942
30920283אליעזר פינקלשטיין