אשפוז כפוי
אשפוז כפוי הוא השימוש באמצעים חוקיים, שהם חלק ממערכת החקיקה בתחום בריאות הנפש, לצורך אשפוזו של אדם במוסד לבריאות הנפש, או במחלקה פסיכיאטרית, בניגוד לרצונו. זאת לשם מתן תרופות וטיפולים למשך זמן מסוים במסגרת בית החולים.
במדינות רבות בעולם קיימים חוקים בתחום בריאות הנפש המגדירים את התנאים לאשפוזו הכפוי של אדם. בחלק מן המדינות, למשל בארצות הברית, קיימת דרישה חוקית לשימוע בפני שופט כדי להתיר אשפוז מעבר לפרק זמן קצר. במדינות רבות קציני משטרה ופסיכיאטרים יכולים לאשפז מטופל בכפייה לתקופה קצרה, לצורך הערכה פסיכיאטרית. אם בתום ההערכה יש מקום להמשך האשפוז, לדעת הרופאים המטפלים, חייב בית המשפט לאשר זאת. בהליך זה מופיעים בפני בית המשפט אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש המציגים הערכה כתובה ואף מעידים לפעמים בבית המשפט. אשפוז כפוי נעשה תמיד לתקופה קצובה ומחייב הערכה מחדש בזמנים קבועים.
בישראל
ככלל, במדינת ישראל אשפוז כפוי מוסדר בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991. על פי החוק, לא ניתן לאשפז אדם באשפוז כפוי בטרם בדיקה. החוק מעניק לפסיכיאטר המחוזי את הסמכות להורות על בדיקתו הכפויה של אדם על ידי מתן הוראה כתובה. רק אם בעת הבדיקה נמצא כי האדם חולה במחלת נפש וכתוצאה ממחלתו הוא מסכן את עצמו או אחרים, יכול הפסיכיאטר המחוזי להורות על טיפול כפוי באותו אדם. הטיפול יכול להיעשות באשפוז בכפייה, או בטיפול מרפאתי כפוי. הפסיכיאטר המחוזי יכול לאשפז אדם בכפייה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, ובסמכותו להאריך הוראה זו בשבעה ימים נוספים על פי בקשה מנומקת בכתב מאת הרופאים המטפלים. הארכת הוראת אשפוז כפוי מעבר לתקופה של 14 יום יכולה להינתן אך ורק על ידי ועדה פסיכיאטרית מחוזית הפועלת על פי החוק. הפסיכיאטר המחוזי יכול להורות על טיפול מרפאתי כפוי עד לתקופה של חצי שנה ולהאריכה לתקופות זהות נוספות. הוראות הפסיכיאטר המחוזי ניתנות לערעור בפני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית ואילו החלטות הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית ניתנות לערעור בפני שופט של בית המשפט המחוזי של אותו מחוז.[1]
בעקבות מאבק משפטי שניהלה האגודה לזכויות האזרח ביחד עם ארגון בזכות, שבמהלכו הוציאו שופטי בג"ץ צו שחייב את המדינה לנמק מדוע לא ימונו עורכי-דין לייצג כל אדם נגדו ננקטים הליכי אשפוז כפוי, תוקן החוק בשנת 2004, ונקבעה זכותו של כל אדם הנתון להליכים שכאלה לייצוג משפטי במימון ציבורי.[2]
ביחס לאוכלוסייה ייחודית של קטינים שהינם במעמד "קטין נזקק", קיימת הסדרה ייחודית בחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, הקובע את הדרכים לבדיקת קטין, מתן טיפול פסיכיאטרי ואשפוזו, במצבי אי-הסכמה בינו לבין הוריו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מוחמד סייד-אחמד, אשפוז כפוי, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 29 באפריל 2002
- נביל ג’ראיסי, אלי גרינר, בן-חי קוזניצקי ויעקב מרגולין, אשפוז כפוי של חולי נפש – בין המצוי לרצוי, רפואה ומשפט, גיליון 34, יוני 2006, עמ' 73–83
- אילן טל, איך מתבצע אשפוז כפוי, באתר ynet, 15 בינואר 2010
- אילן טל, מה גורם לאשפוז בכפייה. סיפורה של אילאיל, באתר ynet, 28 באפריל 2013
עידו אפרתי, שיעור האשפוזים בכפייה במוסדות בריאות הנפש גדל בשליש בתוך עשור, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2017
הערות שוליים
- ^ להרחבה על סמכויות הפסיכיאטר המחוזי, הוועדות הפסיכיאטריות ובתי המשפט, ביחס לבגירים וקטינים, ראו, נתנאל ר. בושרי ורון בן-ארי, טיפול רפואי כפוי בעידן ההסכמה מדעת, 430-460 (2015).
- ^ בג"ץ: על המדינה לנמק מדוע לא תמנה עו"ד לכל אדם המאושפז בכפייה, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 19 בינואר 2002