אליהו טבגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליהו טבגר
לידה 15 במאי 1960 (גיל: 64)
כ"ג באלול ה'תש"ך
ברית המועצות
תחומי עיסוק ר"מ בישיבת תורת חיים (מוסקבה), מייסד אגודת פתיל תכלת
חיבוריו כליל תכלת, ועוד

הרב אליהו טבגר (נולד בכ"ג באלול ה'תש"ך, 15 במאי 1960) הוא מייסד עמותת פתיל תכלת, מחבר הספר "כליל תכלת", ור"מ בישיבת תורת חיים במוסקבה. היה הראשון להטיל פתיל תכלת הצבוע מארגמון קהה-קוצים בציצית, שאותו הוא מזהה כצבע התכלת המקורי. והתפרסם בזכות פעילותו לחידוש מצוות התכלת לפי זיהוי זה.

ביוגרפיה

טבגר נולד בכ"ג אלול תש"ך בברית המועצות, אביו הוא פרופסור בן ציון טבגר. בשנת ה'תשל"ב בהיותו בן שמונה עלתה משפחתו לישראל והתיישבה בקריית ארבע. הוא נשוי למרים ואב לאחת עשרה, מתגורר במודיעין עילית.

טבגר למד בירושלים בישיבת עטרת ישראל, וכבר שם החל להתעניין בחידוש מצוות תכלת ולקרוא את הספרות בנושא. בתחילת שנות התשעים החל לנסוע ללמד בישיבת תורת חיים במוסקבה, בעקבות רבו רבי שמואל אוירבך שהורה לו שכתלמיד חכם דובר רוסית הדבר נחשב עבורו כמת מצווה.

חידוש מצוות התכלת

ערך מורחב – חידוש מצוות התכלת

כבר בשנת ה'תקצ"ד (1834) זוהה החילזון ארגמון קהה-קוצים (מורקס טרונקולוס) כחלזון התכלת, במחקרו של פרופ' ביציאו. הרב הרצוג הביא בעבודתו את ההצעה ודחה אותה בעיקר מפני שאינו מתאים לסימני הגמרא[1] בתיאור של חלזון התכלת[2].

בשנות השמונים חלה התעניינות מחודשת בנושא. בשנת 1987, הוציא הרב מנחם בורשטין לאור את עבודתו של הרב הרצוג עם הקדמתו של ד"ר אדלשטין ובתוספת מאמרים ממספר חוקרים – שכולם כאחד מזהים את חלזונות הארגמון כמקור להפקת הארגמן והתכלת הקדומים. פרופ' אוטו אלסנר, ממכללת שנקר ברמת גן, אף הציע[3] כמה דרכים לקבלת גוון כחול טהור מן הנוזל המתמצה מן הבלוטה התת-זימית של חלזונות אלו – דבר שגילה בניסויו בחלזונות, שסופקו על ידי המרכז ללימודי ים באוניברסיטת חיפה. אחת מהן היא חשיפת תמיסת הצבע לאור השמש במהלך הצביעה.

גילויו של פרופ' אלסנר זכה לתשומת לבו של הרב טבגר, אז אברך צעיר, שהחל לחקור את הנושא. הוא למד, שקונכייתו של הארגמון אפורה, אבל חילזון חי צבוע בצבעים עזים של כחול וסגול, שמעניקים לו יצורים חד-תאיים שנצמדים אליו במים, ואז צבעו "דומה לים". הוא השתכנע שזהו חילזון התכלת המקורי, שממנו הפיקו את התכלת. במשך כמה חורפים עסק בחוף אכזיב (השוכן בנחלתו של שבט זבולון, אשר הופקד על התכלת) בניסיון לאסוף חלזונות, ולמד רבות על הארגמון. בשנת תשמ"ח (1988) לאחר הרבה ניסוי וטעייה החל לצבוע תכלת לציצית, ובכך הפך ליהודי הראשון שלבש ציצית עם פתיל תכלת מארגמון קהה קוצים בעת החדשה.

הרב אליהו טבגר הוא תלמיד של רבי שמואל אוירבך, ולאחר שגיבש את שיטתו בעניין התכלת ביקש מרבו שיתן לו המלצה שהוא ירא שמים, כדי שיוכל להציע את הראיות שלו על אמיתות החלזון לגדולי ישראל. הרב אוירבך הזהיר אותו שהוא יתקל בהתנגדות לדברים חדשים שלא היו נהוגים מקדמת דנא, והציע לו לעבוד מלמטה, מהשטח.

מאמרו הראשון בשם "בחינות חדשות בעניין התכלת" פורסם מאוחר יותר בשנת תשנ"ב (1992) בכתב העת התורני 'מוריה'. בתחילה הצליח הרב טבגר לאסוף שני חלזונות בלבד, בהמשך, הצטרפו אליו ד"ר ברוך סטרמן, ד"ר ארי גרינשפן ויואל גוברמן שקיימו מסעי צלילה לאיסוף חלזונות. בשלב זה, היות שארגמון קהה קוצים הוא יצור מוגן בישראל, קיבלו הרב טבגר וחבריו רישיון מיוחד להוצאת אלף חלזונות מהמים. בשנת 1992 הם הקימו את אגודת "פתיל תכלת", שמטרתה – יצור פתילי תכלת לציצית ופעילות הסברה בנושא[4]. עם המעבר לייצור המוני הוחל לייבא את החלזונות מקרואטיה. חידוש זה הביא לפרסומים רבים בנושא חקר התכלת – בעד ונגד.

בשנת ה'תשנ"ג הוציא לאור את הספר "כליל תכלת". לספר צורפו חיבורים בעניין ציצית מאת רב שמואל בן חפני גאון ומאת רבנו חננאל שיצאו לאור לראשונה מכתבי יד. הספר מלבן רבים מענייני מצוות ציצית ובפרט מצוות התכלת.

חיבוריו

  • כליל תכלת – ביאורים חידושים וליקוטים בענייני מצות ציצית
  • בחינות חדשות בעניין התכלת – מאמר שפורסם בשנת תשנ"ב (1992) בכתב העת התורני "מוריה"
  • אסופת מאמרים בענייני תכלת, מוסקבה, תשע"ב. עריכה והפקה: אייל פישלר
  • הלכות דעות להרמב"ם עם פירוש נפש ישרה, תשע"ג

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ מנחות מד ע"א.
  2. ^ דקטורט של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג: פרק י. זיהוי חלזון התכלת לפי התלמוד; התכתבות בין הסופר הנוכחי וד"ר ל. ז'רמן מהמחלקה למלקולוגיה, המוזיאון הלאומי להיסטוריה טבעית (פריז), באתר porphyrology.com
  3. ^ בורשטיין, עמ' 307-297.
  4. ^ באפריל 2014 הוקמה החברה פתיל תכלת 613 בע"מ, ופעילויות הייצור והמכירה עברו אליה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36451173אליהו טבגר