רבי אליהו חיים רוזין
 | |
| לידה | י' בשבט תרנ"ט |
|---|---|
| פטירה | כ' בתמוז תשמ"ד (בגיל 85) |
| מקום פעילות | אומן וירושלים |
| השתייכות | חסידות ברסלב |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת אור הנעלם ומייסד חסידות ברסלב בא"י |
| רבותיו | הרב אברהם חזן |
| צאצאים | רבי קלמן רוזין |
רבי אליהו חיים רוזין (י' בשבט ה'תרנ"ט - כ' בכסלו ה'תשמ"ד)[1] היה מרבני חסידות ברסלב במאה ה-20.
ביוגרפיה
רבי אליהו חיים נולד לרבי קלונימוס קלמן, בעיירת קומרוב (באנגלית: Komorowo (אנ'), באידיש: קאמראווע) בפלך לומז'ה שעל גבול ליטא פולין, ב-י' שבט תרנ"ט. בגיל חמש התייתם מאביו. בילדותו למד בחיידר בעיר אוסטרובה, וכשהגיע לגיל שתים עשרה עבר ללמוד בישיבת לומז'ה. בסביבות שנת תרע"ד נשא לאשה את אסתר מטפליק.
התקרבותו לחסידות ברסלב
בבית המדרש בלומז'ה נחשף לספר "השתפכות הנפש" של חסידות ברסלב אשר השפיע עליו רבות. במלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד, יחד עם פליטים רבים שברחו מפולין לרוסיה, ברחה אמו יחד עמו לעיר רוז'אן. שם הצליח לשכנע את אמו שתתן לו לנסוע לאומן, בטענה שבאומן מכשירים בחורים להיות רבנים, ושם עיצב את אישיותו בהשפעת חסידי ברסלב שבאומן, ובפרט מי שהוא ראה בו את מורו ורבו, רבי אברהם ב"ר נחמן. באומן נשא את רעייתו ושם הקימו את ביתם.
פעילותו ברוסיה
רבי אליהו חיים הנהיג את הפעילות המחתרתית של חסידי ברסלב באומן, שבמסגרתה הופעל "הקלויז", שבשלב מסויים היה בית הכנסת היחיד שפעל בעיר. כן דאג לקיום המקווה והחינוך היהודי.
יחד עם אשתו, הכניסו לביתם אורחים רבים, ביניהם בחורים פליטים מפולין כשבנוסף סייעו בידם להינשא. כן היה אוסף צדקה ומחלק כספי סיוע ל"עובדים" שלמדו תדיר בקלויז ללא תמיכה כספית.
ביום שני ט"ו בחשוון תרצ"ו נתפס רבי אליהו חיים, יחד עם חברו לפעילות רבי לוי יצחק בנדר. שניהם עונו ונחקרו ונפסק עליהם גזר דין מוות. אולם הם ניצלו על ידי קצין בכיר יהודי (שבסוף שילם על כך בחייו), שחמיו, חסיד ברסלב, ביקשו שאם יגיעו אליו חסידי ברסלב, יעזור להם ככל יכולתו. בתקופת המתנתו למשפט, קיבל במפתיע אישור יציאה מרוסיה[2], ובחודש סיוון שנת תרצ"ו הגיע לארץ ישראל והשתקע בירושלים.
בארץ ישראל
בארץ ישראל הדפיס רבי אליהו חיים חלק מהספר ליקוטי הלכות, ועסק בסיוע לעליית חסידי ברסלב מברית המועצות. ויסד ובנה את השול-בית המדרש ברסלב ברחוב סלנט.
כשהגיע לירושלים הצטרף לחסידי ברסלב, ביניהם רבי אברהם שטרנהרץ, רבי שלמה וקסלר, רבי נתן בייטלמכר ואחרים, שהתפללו ולמדו משנת תרצ״ו בבית הכנסת 'בוקרשט' שבשכונת מאה שערים.
בשנת תש״ז שכר שני חדרים בחצר כולל ורשא של בית הכנסת תפארת ישראל לצורך הקמת בית מדרש של חסידי ברסלב, וייסד שם שיעור בספרי ברסלב[3]. בשנת תשי״ג[4]. איתר שטח לבנית בית הכנסת הקבוע, שעליו היה בנויים מלון ארץ ישראל וטחנת קמח קטנה, ולאחר מאמצים רבים וגיוס כספים בחו"ל הצליח להשיג תרומות למימון בנית השול. הבנין היה גדול מימדים ביחס לכמות חסידי הקהילה[5] והפך למרכז החסידי לחסידי ברסלב באזור.[6] שם היה מוסר שיעורים קבועים במשך 13 שנה. בהמשך הצטרף רבי לוי יצחק בנדר למסירת השיעורים לסירוגין, ולאחר מכן העביר רבי אליהו חיים את התפקיד לגמרי לרבי לוי יצחק[7].
בנוסף הקים סניף לישיבת 'אור הנעלם' במאה שערים, שהיתה קיימת בעיר העתיקה משנת תרצ״ז ונחלשה בהתמעטות הישוב היהודי שם[8]. הישיבה שכנה במבנה בית הכנסת[9] והיתה למסגרת הלימודית לבחורי ואברכי הקהילה[10]. עם בנית השול עברה הישיבה אף היא לשם. לאחר שנים[דרושה הבהרה] נסגרה הישיבה ונשאר רק הכולל, שבראשו עמד בנו קלונימוס קלמן.
נפטר בשבת לפנות בוקר, בכ' בכסלו תשד״מ. נטמן בהר הזיתים, ליד קברו של רבי נחמן ב"ר ברוך אפרים מטפליק.
משפחתו
/בנו רבי קלונימוס קלמן רוזין ראש הכולל בכולל 'אור הנעלם'
לקריאה נוספת
- זאב פרנק (עורך), הזיידע: מסכת חייו של רבי אליהו חיים רוזין זצ"ל, ירושלים תשנ"ח
- קווים לדמותו - אתר ברסלב אמת
קישורים חיצוניים
- רבי אליהו חיים רוזין - קורות חייו, באתר "אור הגנוז - ברסלב"
הערות שוליים
- ^ כרטיס קבר: אליהו חיים רוזין
- ^ בטאון חסידי ברסלב, ברסלב - 15
- ^ ברינקר, דב נתן, לוח ירושלים - תש"ז, תש"ז
- ^ כיסופים - פרקי חייו של רבי משה בורשטין ב, עמ' 72
- ^ כיסופים - פרקי חייו של רבי משה בורשטין ב, עמ' 72
- ^ גליונות, המקורבים -, תשע"ט
- ^ ברסלב - בטאון חסידי ברסלב גליון מס' 15 כסלו תשס"ב עמ' עמ' 24-25
- ^ בטאון השבת העל מפלגתי, נרות שבת - ה-ח (חסרים), עמ' 20
- ^ ברינקר, דב נתן, לוח ירושלים - תש"ז, תש"ז
- ^ השנתון הדתי האנציקלופדי, תש״ד
29603273אליהו חיים רוזין