אלברט גרינג
 |
אלברט גינתר גרינג (בגרמנית: Albert Günther Göring; 9 במרץ 1895 - 20 בדצמבר 1966) היה מהנדס מכונות ואיש עסקים גרמני אנטי-נאצי, שהציל יהודים ודיסידנטים במהלך מלחמת העולם השנייה. אחיו הגדול, הרמן גרינג, היה מפקד הלופטוואפה (חיל האוויר), ובכיר בצמרת השלטון בגרמניה הנאצית.
חייו
שנותיו הראשונות
גרינג נולד ברובע פרידנאו שבברלין כילד החמישי להיינריך ארנסט גרינג, משפטן ודיפלומט, אשר שימש כמושל הכללי של דרום-מערב אפריקה הגרמנית (כיום נמיביה), וכקונסול גרמני להאיטי, ולאשתו השנייה, פרנציסקה ("פאני") טייפנברון, בת למשפחת איכרים בווארית, שהייתה צעירה ממנו בעשרים שנה.
הסנדק של אלברט (ואחיו הרמן) היה ד"ר הרמן פון אפנשטיין, רופא עשיר ואיש עסקים גרמני-נוצרי ממוצא יהודי, שאביהם פגש באפריקה. אפנשטיין סיפק למשפחת גרינג, שחיה על הפנסיה של האב, משכן בבתיו בטירה קטנה בשם ולדנשטיין, ליד נירנברג, ובחודשי הקיץ במצודה בבעלותו בשם בורג מאוטנדורף, במדינת זלצבורג שבאוסטריה.
מלחמת העולם הראשונה
במהלך מלחמת העולם הראשונה, היה גרינג הנדסאי תקשורת בחזית המערבית. במסגרת פעילותו, נאלץ לתקן כבלי תקשורת הרוסים תחת אש. פעילות שגרמה לכך שבילה חלק גדול מהמלחמה בבתי חולים. הוא נפצע לראשונה בנובמבר 1914, במהלך קרב איפר הראשון, ונשלח לבית חולים צבאי בדורטמונד. במהלך מתקפת האביב של 1918, נורה בבטנו ונפצע קשה. זמן קצר לפני כניעת מעצמות המרכז, שוחרר מהצבא, ושב למינכן, המקום אליו עברה משפחתו זמן קצר לפני פרוץ המלחמה.
ב-1921 נישא למארי פון אמון בת ה-21, ממנה התגרש שנתיים לאחר מכן, אז נישא לארנה פון מילטנר, נישואין שהחזיקו מעמד במשך 16 שנה.
ב-1923 סיים בהצלחה תואר ראשון בהנדסת מכונות באוניברסיטה הטכנית של מינכן, ולפני עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עבד כמתכנן גופי חימום וכסוכן מכירות בדסאו ובווינה בחברת "יונקרס" שייצרה ומכרה דודי חימום.
עליית הנאצים לשלטון ומלחמת העולם השנייה
שלא כמו אחיו, שעלה בסולם הדרגות בתוך המפלגה הנאצית, והפך לאחר מכן לאחד הבכירים בצמרת השלטון הנאצי בגרמניה, אלברט בז לנאצים ולאכזריותם. עם עליית הנאצים לשלטון, ויתר על אזרחותו הגרמנית, וחי בווינה כאזרח אוסטרי. הוא השתלב בתעשיית הקולנוע, כמנהל טכני בחברה האוסטרית להפקת סרטים, "טוביס סאשה".
הוא פעל נגד המשטר הנאצי, הוציא באישור, יהודים ממחנות ריכוז על ידי שימוש ברצון אחיו להוכיח את עצמו כבעל כוח, כמו כן, חיקה את קול אחיו וחתימתו ואף הנפיק דרכונים ליהודים. כיום משערים שבין מאות לאלפי יהודים ניצלו בזכות פעולותיו.
לדברי אלברט בן בסט, אחד מהניצולים על ידי אלברט גרינג, לאחר "האנשלוס" הראה גרינג סולידריות עם קבוצת קשישות יהודיות שאולצו לכרוע על רגליהן ולקרצף את מרצפות הרחוב, כשהצטרף ועזר להן לקרצף. חיילי האס אס גערו בו להפסיק ולהראות להם מסמכים מזהים, ומשהתבררה זהותו, הורו לקשישות ולגרינג לחדול ממעשיהם, והסתלקו מהמקום.
במסגרת עיסוקו בקולנוע פגש את ארנסט נויבך, תסריטאי, מפיק ובמאי אוסטרי-יהודי, שכתב לימים את המאמר "חברי גרינג", בו סיפר, בין השאר, כיצד, כנראה במהלך "ליל הבדולח", פשטו חיילים נאצים על חנות וינאית, זרעו בה הרס רב, ומשלא מצאו את בעל החנות היהודי, תפסו את אמו בת ה-75, הכריחו אותה לשבת מול חלון הראווה המנופץ, ותלו על צווארה שלט שעליו נכתב: "אני יהודייה מטונפת". גרינג, שעבר בסמוך, פילס את דרכו ומיהר להסיר את השלט מצווארה של האישה, וסייע לה לחמוק משם, תוך התגוששות עם כמה חיילי אס אס. הוא נעצר, אך שוחרר משהתגלתה זהותו.
כאשר הגסטפו עצר את מנהלו היהודי בחברת הפקת הסרטים "טוביס סאשה", אוסקר פילצר, והעבירו למחנה הריכוז דכאו, התערב אלברט למען שחרורו, ועזר לו לברוח מגרמניה. בנוסף, עזר למלחין ההונגרי הידוע פרנץ להאר ואשתו היהודייה, ולשחקנית הגרמניה הני פורטן ולבעלה היהודי. כמו גם לרופאו, ד"ר מקס וולף, בו דחק לעזוב את אוסטריה, וסייע לו ולאשתו בהשגת כסף ומסמכים, שעזרו להם להימלט לארצות הברית.
בעת מלחמת העולם השנייה, נתמנה אלברט למנהל הייצוא במפעל הנשק של סקודה בפילזן שבצ'כוסלובקיה (היום צ'כיה). במפעל עבדו גם אנשי המחתרת הצ'כית ולפעמים הוא עודד את עובדיו לפגוע בייצור וביצוא הנשק מהמפעל. לעיתים העמיס אנשי מחתרת צ'כים במשאיות בתואנה שהם עובדי כפייה ולאחר מכן שחררם לחופשי.
ב-1942 נישא בפעם השלישית, לאשה צ'כית, מילה קלזרובה, ממנה נולדה לו, ב-1945, בתו היחידה, אליזבת.
אחרית ימיו
אלברט לא נעצר על ידי השלטונות כיוון שהיה אחיו של הרמן גרינג והוא אף הרשה לעצמו להתייחס לאנשי אס אס בבוז ולהשפילם. עם זאת, לקראת סוף המלחמה, עת מעמדו של אחיו התדרדר, נאלץ להימלט לזלצבורג שבאוסטריה, ומאוחר יותר הסגיר את עצמו לידי הכוחות האמריקניים.
הוא הציל יהודים והסתירם מעיני השלטון הנאצי. על כן, זכה לתמיכתם של ניצוליו בטיהור שמו בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ו"משפטי נירנברג". לאחר שהוחזק במעצר תחילה בגרמניה, ולאחר מכן בצ'כוסלובקיה, שוחרר לבסוף לחופשי במרץ 1947, כיוון שלא נמצאה עילה להעמידו לדין. גרינג שב תחילה לזלצבורג, ולאחר מכן חזר להתגורר במינכן. למרות זאת, שם משפחתו "גרינג" עמד לו לרועץ, והוא לא הצליח למצוא פרנסה.
אשתו החליטה להתגרש ממנו ב-1948, ולעזוב עם בתם היחידה לפרו.
אלברט גרינג הלך לעולמו ב-20 בדצמבר 1966 כתוצאה מסרטן הלבלב, כשהוא עני, ומר נפש. מעשי הצדקה שלו, היו עלומים במשך תקופה ארוכה, עד שבשנת 1998 צילם צוות צילום בריטי סרט תיעודי בשם "אלברט גרינג האמיתי", אשר חשף את פעולות החסד שלו. למרות שאין עוררין על כך שהציל יהודים, לא הוענק לו אות "חסיד אומות העולם" משום שלא הוכח כי סיכן את חייו על מנת להציל יהודים.
קישורים חיצוניים
- יהודה להב, גרינג מציל היהודים, באתר הארץ, 7 במרץ 2001
- אלברט גרינג - האח הטוב מאת רמי נוידרפר, אתר אי-מאגו
- כריסטוף גונקן, The Good Göring, How a Top Nazi's Brother Saved Lives, דר שפיגל, 5 בפברואר 2012
- נעמה לנסקי, גרינג. אלברט גרינג, באתר ישראל היום, 5 באפריל 2013
- סיפורו של אלברט גרינג, באתר ynet
