מעבר דרייק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית גוף מים ריקה.

מעבר דרייק
תרשים עומק ומליחות המים במעבר דרייק

מעבר דרייק הוא מצר ים באורך 800 קילומטרים בין הנקודה הדרומית ביותר של אמריקה הדרומית בכף הורן, צ'ילה לאיי שטלנד הדרומיים הסמוכים ליבשת אנטארקטיקה. בנקודה זו, מתמזגים החלק הדרום-מערבי של האוקיינוס האטלנטי והחלק הדרום-המזרחי של האוקיינוס השקט והוא ממשיך דרומה אל עבר האוקיינוס הדרומי.

המצר נקרא על שמו של יורד הים ומגלה הארצות האנגלי פרנסיס דרייק.

גיאוגרפיה

מעבר דרייק הוא המיצר הרחב ביותר על המפה, ורוחבו בחלק הצר ביותר הוא 820 קילומטרים. התכונה השנייה של מיצר דרייק היא העומק שלה. זהו המיצר העמוק ביותר על פני כדור הארץ, עומקו כ - 5 ק"מ. התכונה השלישית של המקום הקשה הזה היא רוחות הערביות בלתי פוסקות.

רוחות אלה לא נתקלות במכשולים בדרך בצורה של יבשות או איים גדולים ולכן מפתחות מהירות גבוהה.

בנוסף לרוחות סוערות, המצב במיצר מסובך משמעותית בגלל קרחונים וקרח נסחף. החלק הדרומי של המיצר מאפריל עד נובמבר כלומר בזמן זה בחורף בהמיספרה הדרומית מכוסה בקרח. ובכן, בקיץ, בדרום מיצר דרייק, הקרח צף לעיתים קרובות, וקרח נסחף מגיע לחופי טיררה דל פוגו.

תנאי הפלגה

כל הספינות המפליגות דרך מיצר דרייק מהאוקיאנוס האטלנטי לאוקיאנוס השקט צריכות להתגבר על ההתנגדות החזקה של זרמי האוקיאנוס המעגלי האנטארקטי.

חמישים חמושים[1], כך קראו המלחים למרחב האוקיאני שבין קו הרוחב הדרומי בין 50 ° ל- 60 °. רוחות מערביות חזקות נושבות כאן ללא הרף, ומגיעות לרוב ל-25-30 מ '/ ש', כלומר אינדיקטורים לסערה של 10 נקודות. מסיבה זו, שייטים הפליגו לכאן במאות ה- XVII-XIX, וכינו את המקום הזה

בגלל התנאים הגיאוגרפיים, השייט באזור זה אינו מפותח במיוחד .

לאחר שנבנתה תעלת פנמה, רוב האוניות עוברות דרכה בדרכן מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיאנוס השקט וחזרה. אם יש צורך להגיע לחלק הדרומי של דרום אמריקה כלומר לסובב אותה מדרום, אז מעדיפים את המסלול דרך מיצר מגלן Magellan שהוא הרבה יותר רגוע ובטוח יותר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעבר דרייק בוויקישיתוף

הערות שוליים


Satgolfoven.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא גופי מים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0