כף ג'יימס (איי שטלנד הדרומיים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כף ג'יימס
מפת האי סמית'. כף ג'יימס מצוייה
בפינה השמאלית התחתונה של הרביע האמצעי בשורה התחתונה של רביעי המפה.

כף ג'יימסאנגלית: Cape James[1]) היא לשון יבשה המהווה את הקצה הדרומי של האי סמית', באיי שטלנד הדרומיים, בטריטורייה הבריטית האנטארקטית, שבאנטארקטיקה[2].

הכף ממוקמת 4.5 קילומטרים דרומית - דרום-מערבית מנקודת אלין פלין; 6.8 קילומטרים דרומית-מערבית לפסגת אורגנה; 3.55 קילומטרים מערבית - דרום-מערבית מנקודת סוחינדול; ו-29.5 קילומטרים צפונית-מערבית מהאי לואו.

היסטוריה

גילוי ומיפוי הכף

הכף התגלתה ומופתה לראשונה באופן גס בשנת 1820[3], על ידי הספן ומגלה הארצות האנגלי ג'יימס ודל[3], אשר עלה לחוף בסמוך לנקודה[3].

הכף צולמה מהאוויר על ידי משלחת הסקר האווירי של שטחי חסות איי פוקלנד בין השנים 1956 - 1957[3].

מקור השם

שמה של לשון היבשה מופיע לראשונה בתרשים המבוסס על ממצאי משלחת החקר הימית של בריטניה[3], שנערכה בשנים 1928 - 1931[2][3], בפיקודו של מגלה הארצות הנרי פוסטר[2][3].

הנרי פוסטר נתן ללשון היבשה את שמה[3].

פוסטר קרא ללשון היבשה על שם מגלה הלשון - ג'יימס ודל[3].

לקריאה נוספת

• United States. Defense Mapping Agency. Hydrographic Center, Sailing Directions for Antarctica: Including the Off-lying Islands South of Latitude 60°, P 105


הצד הדרום מזרחי של האי סמית', מבט ממצר אוסמר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30395812כף ג'יימס (איי שטלנד הדרומיים)