אישטוואן טיסה
 | |
| לידה |
בודפשט, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
אישטוואן טיסה, רוזן סגד ובורושיינו (בהונגרית: Szegedi és borosjenői gróf Tisza István 22 באפריל 1861 – 31 באוקטובר 1918), היה פוליטיקאי הונגרי, ראש ממשלת הונגריה פעמיים (בין 3 בנובמבר 1903 ועד 18 ביוני 1905 ובין 10 ביוני 1913 עד 15 ביוני 1917) מטעם האיחוד הליברלי-שמרני. תקופת כהונתו השנייה חפפה כמעט את מלחמת העולם הראשונה. נרצח בהתנקשות פוליטית במהלך מהפכת החרציות בתקופת שלטונו הקצרה של ראש הממשלה מיהאי קארואי. מבחינה מדינית טיסה היה שמרן, הוא תמך ברעיון המלוכה הדואלית של האימפריה האוסטרו-הונגרית, תוך הדגשת הלאומיות ההונגרית וראיית חלקה של הונגריה כשוות-מעמד לאוסטריה. כן התנגד למתן זכויות למיעוטים האתניים הסרבים והרומנים ולזכות בחירה כללית. בתקופתו רק ל-10% מאוכלוסיית הונגריה הייתה זכות בחירה. יחד עם שמרנותו המדינית, נטה לליברליזם כלכלי ולעידוד מודרניזציה, תעשייה ומסחר. לפיכך התנגד לאנטישמיות ועודד השקעות ופיתוח כלכלי על ידי יהודים.
שנים ראשונות וכהונה ראשונה
טיסה הגיע ממשפחה פוליטית. אביו, קלמן טיסה, היה ראש ממשלת הונגריה בשנים 1875–1890 מטעם המפלגה הליברלית. הוריו השתייכו לאצולת בעלי הקרקעות ממוצא קלוויניסטי. טיסה למד משפטים באוניברסיטאות ברלין, היידלברג ובודפשט ואת הדוקטורט שלו במדע המדינה ערך באוניברסיטת אוקספורד. ב-1886 נכנס לפרלמנט ההונגרי כחבר המפלגה הליברלית. ב-1897 קיבל את תואר הרוזן, כיהן כנשיא הבנק ההונגרי למסחר ותעשייה והיה חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
ב-1903 נבחר לכהן כראש ממשלה ושר פנים והחליף בתפקיד את קלמן סל שנאלץ להתפטר. בתקופתו נחנך בניין הפרלמנט ההונגרי ודוכאה ביד קשה שביתת פועלי רכבת והתקוממות איכרים במחיר של עשרות הרוגים ופצועים.
בין הכהונות
לאחר שהפסיד למפלגת העצמאות הקים ב-1910 את "מפלגת העובדים הלאומית" (Nemzeti Munkapárt) והצליח להיכנס כראשה לפרלמנט. פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה ביקש להנהיג זכות בחירה כללית ברחבי האימפריה, טיסה התנגד ליוזמה (יחד עם פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה) כיוון שסבר שזכות כזו תעלה את כוחם של המיעוטים האתניים וה"אינטלקטואלים העירוניים" (כלומר הקומוניסטים) ותוריד מכוחו של הרוב (הדחוק) ההונגרי השולט ולפיכך סירב למשרת שר בממשלה.
ב-1912 כיהן טיסה כיו"ר הפרלמנט ותמך ברפורמה שמטרתה לחזק את ההונגרים בתוך הצבא האוסטרו-הונגרי, ובמרכזה דרישה להכיר בשפה ההונגרית כשפת פיקוד בצבא לצד הגרמנית. לאחר ניסיון הפיכה סוציאליסטי ב-22 במאי 1912, השתמש בחוקים לשעת חירום על מנת לאסור חברים ממפלגות האופוזיציה. עקב כך, נורה טיסה ב-7 ביוני על ידי מתנקש, שהחטיא.
כהונה שנייה ומלחמת העולם הראשונה
שנה לאחר ניסיון ההתנקשות, ב-7 ביוני 1913 הושבע טיסה כראש ממשלה בפעם השנייה. הוא המשיך להשתמש בסמכויות החירום והעביר חוק שהגביל את חופש הדיבור. למרות שהטיף בעד מדיניות יד קשה נגד סרביה, לא היה בין התומכים ביציאה למלחמה נגדה לאחר רצח פרנץ פרדיננד על ידי לאומן סרבי בסרייבו בסוף יוני 1914. טיסה חשש מפני תסיסה של מיעוטים סלביים בתוך גבולות הונגריה (שכבר עלו במספרם על ההונגרים) ובפני פלישה רומנית לטרנסילבניה. עקב לחץ כבד מצד מצדדי המלחמה, הרמטכ"ל האוסטרי קונרד פון הצנדורף ושר החוץ לאופולד פון ברכטולד ומצד האימפריה הגרמנית נכנע טיסה לבסוף ונתן את הסכמתו לגיוס ויציאה למלחמה, לאחר שמנע מכת-פתע נגד סרביה במסגרת משבר יולי[1]. העיכוב שכפה טיסה ביציאה למלחמה נתן בידי סרביה שהות לגייס את צבאה ולהתכונן לפלישה.
בעת המלחמה ניהל טיסה ניהל מדיניות הונגרית-לאומית. הוא תמך בצבא, תוך הדגשת מקומם של מפקדים הונגרים ומאידך, ניצל את חולשתה של וינה על מנת להשיג הישגים לאומיים, בין היתר על ידי סירוב לאספקת מזון מהונגריה לאוסטריה. הפרלמנט שימש לטיסה כ"עלה תאנה" על מנת לתת תוקף חוקי להחלטותיו[1].
בשובו מביקור בחזית נעשה כנגדו ניסיון התנקשות שני, על ידי חייל.
במאי 1917 אולץ טיסה להתפטר, תחת לחצו של קרל הראשון, קיסר אוסטריה, שביקש למצוא דרך לסיים את המלחמה ולעצור את ההפסדים.
סוף ימיו
לאחר שהתפטר מתפקידו כראש ממשלה, שירת טיסה שירות סמלי בצבא.
ב-16 באוקטובר 1918 ניסה סוציאליסט אנטי-מיליטריסטי להתנקש בחייו של טיסה, כאשר האחרון עזב את בניין הפרלמנט. טיסה ניצל גם מניסיון התנקשות זה, שהיה השלישי במספר. המתנקש נתפס, אך שוחרר כעבור 15 יום במסגרת ההפיכה.
ב-31 באוקטובר, במסגרת מהפיכת החרציות, פרצו חיילים לביתו של טיסה וירו בו לנגד עיני אשתו. ההאשמה בה הואשם הייתה "חרחור מלחמה" ובין היתר סומן על ידי המהפכנים כמי שדחף ליציאה למלחמה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אישטוון טיסה |
- טיסה ב"מי ומי במלחמה הגדולה"
- אגודת ידידי אישטוון טיסה
- אישטוואן טיסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
34640702אישטוואן טיסה