אירונאוטיקס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אירונאוטיקס בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים אבי לאומי, צביקה נווה, משה כספי
תקופת הפעילות 1997–הווה (כ־27 שנים)
משרד ראשי יבנה, ישראל
בעלות רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, אביחי סטולרו
מוצרים עיקריים כטב"מים, מערכות ניווט ומרעומים לפצצות.
הכנסות 375 מיליון ש"ח (2018)[2]
רווח תפעולי הפסד של 18.9 מיליון ש"ח (2018)[2]
רווח הפסד של 7.01 מיליון ש"ח (2018)[2]
הון עצמי 364 מיליון ש"ח (2018)[2]
סך המאזן 780 מיליון ש"ח (2018)[2]
יו"ר יואב הר אבן
מנכ"ל דני סלסקי[1]
עובדים 750 (2019)
 
aeronautics-sys.com

אירונאוטיקס בע"מ (Aeronautics Ltd) היא חברה ישראלית המתמחה במתן פתרונות בלתי מאוישים כוללים לשווקים הצבאיים והאזרחיים. מטה החברה ממוקם ביבנה. במרץ 2020 מונה כמנכ"ל אל"ם (מיל') משה אלעזר, אשר כיהן בעבר כסמנכ״ל בכיר וראש חטיבה ברפאל. יו"ר דירקטוריון החברה הוא מנכ"ל רפאל, אלוף (מיל') יואב הר אבן.

היסטוריה

הקמת החברה

החברה נוסדה על ידי אבי לאומי ומשה כספי בנובמבר 1997. כספי, שירת כמהנדס אלקטרוניקה בחיל האוויר, ואחר כך עבד כמומחה לפיתוח מערכות זמן אמת. בתחילת דרכה הייתה החברה סטארט-אפ לפיתוח יישומים להתקני תדלוק אוטומטי, דוגמת פזומט ודלקן. כספי היה מעורב באמצע שנות ה-80 בפיתוח הגרסה הישראלית של מערכת התדלוק האוטומטי, והשניים התכוונו לפתח גרסה מתוחכמת יותר לשווקים מחוץ לישראל. החברה קיבלה מענק של 300 אלף דולר מהמדען הראשי בנוסף השקיעה לאומי את מענק השחרור שלו בחברה (לאומי היה קצין בדרגת סרן ושירת ביחידת מודיעין)[3].

בעקבות פגישה עם קבוצת חובבי טיסנים, ארתור כהן, פיטר וייס וצבי נווה, שביקשו לפתח טיסן שיכול להמריא אנכית, החל משה כספי לפתח מערכות שליטה ובקרה של מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"ט), תוך התבססות על שדרוג טכנולוגיות קיימות. תוך כמה שבועות בנה אב-טיפוס של המערכת. הפתרון שהציג כספי היה מהפכני באותה עת, במקום לבנות תת-מערכות בקרה נפרדות לאופטיקה, לתקשורת, לחשמל, ולניווט, שעליהן פיקד מחשב מרכזי (שהמשקל הכולל של המערכות נע בין 20 ל-25 ק"ג), המערכת של כספי הייתה ממוזערת פי 50-40. עם צריכת חשמל נמוכה בגלל כמות הכבלים הקטנה יותר, כך משקל הטיסן נמוך יותר, צריכת הדלק פוחתת, ומכל הדלק קטן יותר. צבי נווה הצטרף לחברה כמשקיע, באמצעות חברה בבעלותו בשם אירוטים הנדסה, ומונה כיושב ראש ואבי לאומי שימש כמנכ"ל[3]. החברה גייסה השקעה מקבוצת האחים עופר, ואיש העסקים קובי מימון, שבפברואר 2000 רכש 26% ממניות החברה תמורת 600 אלף דולר, באמצעות חברת יואל שבבעלותו. שנה אחר כך מכר תמורת 2.3 מיליון דולר, חלק מחבילת המניות לקבוצת משקיעים בראשותו של שלמה משיח שהחזיקו 11% ממניות החברה. בתחילת 2001 החלו מגעים עם התעשייה האווירית על הסכם להשקעה באירונאוטיקס תמורת 25% ממניותיה אך בספטמבר 2002 בוטל ההסכם, בהסכמת שני הצדדים[4].

השקת המוצר הראשון

הפרויקט הראשון בו זכתה החברה היה שדרוג והשבחה של מלט"ים תוצרת התעשייה האווירית של יחידת נחשון של חיל המודיעין, זאת לאחר הוכחת היתכנות שנערכה באפריל 1998 במנחת עין שמר. בתחילת 1999 עבדו בחברה 5 אנשים והיא זכתה בחוזה בהיקף של 200 אלף דולר עם יחידת הניסויים של הצי האמריקאי לאספקת מערכות שליטה ובקרה. בהמשך מכרה מערכות בקרת טיסה לחילות האוויר של יוון וטייוואן. המוצר שפיתחה היה מערכת האוויוניקה הקטנה ביותר בעולם UMAS, אשר אפשרה למפעיל לשלוט שליטה מלאה במזל"ט מתחנה קרקעית מתקדמת. החברה סיפקה תחילה ליחידת נחשון מערכות שליטה ובקרה, בהדרגה גם רכיבים נוספים למלט"ים, והוחלט לפתוח קו ייצור עצמאי במפעל שהוקם בראש העין. באותה העת החברה פעלה בשם "נץ מערכות אוויוניקה" - NETS Integrated Avionics Systems. בשנת 2000 שונה שם החברה ל"אירונאוטיקס"[4]". בתחילת 2001 רכשה את הבעלות המלאה בחברת "אירובוט" מאשדוד. החברה, בבעלותו של אריה גולדברג מחלוצי המל"טים בישראל, ייצרה את כלי הטיס כקבלן משנה עבור התעשייה האווירית ואלביט מערכות. העסקה בוצעה באמצעות החלפת מניות. לאחר הרכישה הייתה לחברה מערכת שלמה של כלי טיס ומערכת בקרת טיסה. באוגוסט 2001 נחנך המפעל החדש ביבנה, בו אוחדה הפעילות שהייתה באשדוד ובראש העין במתחם אחד, במעמד שר הביטחון בנימין בן-אליעזר[4]. באותה עת גייסה החברה את חיים מנדל שקד כיושב ראש ובהמשך גויסו למועצת המנהלים של החברה הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק, ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף דוד עברי, ומפקד יחידה 8200 לשעבר פנחס בוכריס[5]. ביוני 2001, הגיש צבי נווה תביעה נגד החברה בטענה שנושל מהחזקתו בחברה[6].

גידול והתרחבות

פריצת הדרך של החברה הגיעה במרץ 2002, כאשר צה"ל החליט רכוש את שירותי המזל"טים של אירונאוטיקס לביצוע משימות מודיעין טקטי, לצורכי ביטחון שוטף. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שהוא החליט להפריט שירותי מודיעין ולהפקיד אותם בידי קבלן אזרחי, במודל של מיקור חוץ. המשימה שקיבלה החברה הייתה שיגור מזל"טים לרצועת עזה ולגדה המערבית כדי לעקוב אחרי פעילות מחבלים בשטחי הרשות, ולהתריע מפני ניסיונות שיגור חוליות טרור לשטח מדינת ישראל. לטענת אבי לאומי הוא זכה בחוזה לאחר שפגש את מפקד אוגדת עזה באותה העת, אלוף ישראל זיו במסיבה, והוא סיפר לו שיש קשיים בעקבות סגירת יחידת נחשון של חיל המודיעין בסוף שנת 2000. מאחר שאירונאוטיקס טיפלה קודם בציוד של היחידה, הציע לאומי למכור את שירותי המזל"טים כשעות טיסה[7]. בהמשך המודל העסקי של מכירת שעות טיסה שווק גם למדינות אחרות בהצלחה[8]. בעקבות הזכייה בחוזה התעשייה האווירית התלוננה שהוא ניתן ללא מכרז, משרד הביטחון נענה לבקשתה ופרסם מכרז. במכרז החדש זכתה התעשייה האווירית אך אירונאוטיקס הגישה תביעה לבית המשפט בטענה שהתעשייה האווירית הציעה מחיר הפסד כדי לדחוק אותה מהשוק[9].

בשנת 2003, לצורך מימון המשך פיתוח החברה, נמכרו כ-40% מהמניות לקבוצת משקיעים זרים, אנשי עסקים בריטים והודים, לפי שווי של 100-80 מיליון דולר[10]. באותה שנה העסיקה החברה 150 עובדים ודיווחה על הכנסות של כ-30 מיליון דולר[5]. בסיוע המשקיעים הזרים זכתה החברה בחוזים גדולים בהודו ובניגריה, אך בשני המקרים עלו חשדות נגד החברה שהיא שילמה שוחד כדי לזכות בחוזים אלו[11]. החברה נחקרה גם על העברת ציוד ללא אישורים לרוסיה[10]. בספטמבר 2006, הגישו המשקיעים הזרים תביעה נגד החברה בטענה כי הובטח להם שהשליטה תעבור לידיהם, בעקבות השקעות נוספות שביצעו, אך הדבר לא בוצע. לפי התביעה, בתמורה ל-50 מיליון שקל שהעמידו לחברה, היו צריכות להיות מוקצות להם מניות בחברה שהיו מגדילות את חלקם בה מ-40% ליותר מ-70% ומעניקות להם את השליטה בה. אך לטענתם, אבי לאומי לא עומד בהסכם זה[12]. בשנת 2007 האחים אבי ואהרון שקד, מבעלי חברת ההימורים באינטרנט 888 אחזקות, רכשו את מניות משקיעים הזרים, והיו לבעלי המניות הגדולים בה[13].

בתחילת 2012 החברה נקלעה לקשיים פיננסיים, בין היתר בגלל ביטול החוזה עם משרד ההגנה של פולין להספקת כטב"מים בשווי המוערך ב-30 מיליון דולר, עקב עיכובים רבים באספקת המערכות מצד החברה. בתחילת נובמבר של 2012 קרנות המינוף קלאריטי קפיטל, קרן בראשית וקרן ויולה שהשקיעו בחברה הון קודם לכך, נטלו את השליטה בחברה. אבי לאומי, מייסד החברה, הודח מתפקיד המנכ"ל ובמקומו מונה המנכ"ל הזמני סמי תותח[14].

בשנת 2017 הונפקה החברה בבורסה של ת"א לפי שווי של כמיליארד ש"ח[15].

תקרית באזרבייג'ן

בתלונה שהוגשה למשרד הביטחון נטען כי משלחת של אירונאוטיקס ערכה ביולי 2017 הדגמה חיה של יכולות התקיפה של האורביטר K1, כטב"ם הנושא חומר נפץ ("מתאבד"), במהלך ביקור עסקי בבאקו, בירת אזרבייג'ן[16]. מפעילי הנשק סירבו לתקוף עמדה של הצבא הארמני בנגורנו קרבאך, כפי שדרשו נציגי הצבא האזרי, על כן נאלצו בכירי המשלחת לחמש ולהטיס את שני הכטב"מים בכוחות עצמם. המנהלים החטיאו את מטרותיהם, אך בהתייחסות של בכיר בצבא הארמני נטען כי שני חיילים נפצעו בתקרית[17]. החברה הכחישה את הנטען בתלונה[16].

ב-29 באוגוסט 2017, בעקבות חקירת משרד הביטחון, הקפיא אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) את רישיונות השיווק והייצוא על דגם זה של החברה באזרבייג'ן[18], צעד שמסכן חוזה קיים של החברה עם אזרבייג'ן, ששוויו מוערך ב-20 מיליון דולר[19].

בדצמבר 2021 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד החברה ושלושה מבכיריה בגין עבירה על חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.

מכירת החברה

ב-13 באוגוסט 2019 הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את עסקת הרכישה של אירונאוטיקס על ידי חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו בסכום של כ-850 מיליון שקל[20]. סטולרו מחזיק ב-50% מאירונאוטיקס ורפאל ב-50% נוספים. עם השלמת תהליך הרכישה, ב-2 בספטמבר 2019 נמחקה אירונאוטיקס מהמסחר בבורסה[21].

בפברואר 2021 רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של מגל[22].

ביוני 2021 רכשה החברה מחצית מקרקע בשטח 42 אלף מ"ר ממגה אור שנמצא באזור התעשייה במודיעין. החברה מתכננת להעביר את כל פעילותה מיבנה למתחם החדש במודיעין[23].

בספטמבר 2021 הודיע ממשלת הודו כי בחרה בחברת אירונאוטיקס כזוכה במכרז בינלאומי לחידוש מערך המל"טים של חיל הים ההודי. במסגרת ההסכם, אירונאוטיקס תספק לחיל הים ההודי מטוסי אורביטר 4 עם מערכות אלקטרואופטיות מתוצרת חברת קונטרופ (חברה בבעלות משותפת של אירונאוטיקס ורפאל). היקף המכרז מוערך מעל ל-200 מיליון דולר[24].

במרץ 2023 הודיע סטולרו על כוונתו למכור את חלקו בחברה לרפאל בספטמבר 2023.[25]

פעילות

קבוצת החברות הנמנות עם אירונאוטיקס מעסיקה כ-750 עובדים, והן פועלת בשלושה תחומים עיקריים: תחום מערכות בלתי מאוישות, במסגרתו עוסקת החברה בפיתוח, ייצור ושיווק של מטוסים ללא טייס; רחפנים באמצעות חברת ׳פוזידרון׳ (PoziDrone) ייצור והפעלה של פתרונות תצפית המתבססים על פלטפורמת בלונים מתנפחים באמצעות חברת ׳אר טי׳ (RT); תחום מערכות אלקטרואופטיות, במסגרתו מייצרת החברה מערכות אלקטרו אופטיות ואינפרה אדום ורכיבים לשליטה מדויקת בתנועה להתקנה במגוון מערכות ויישומים. פעילות זו מבוצעת על ידי חברת הבת ׳קונטרופ׳ (Controp) (המוחזקת 50% על ידי החברה ו-50% על ידי רפא"ל). עוד עוסקת החברה בפיתוח ייצור ושיווק מערכות תקשורת באמצעות החברה הבת ׳קומטקט׳ (Commtact) ומנועים למל"טים באמצעות חברת הבת ׳זנזוטרה׳ (Zanzottera). לאחרונה השלימה החברה את רכישתה של חברת Chassis Plans) CP) מארצות הברית, המתמחה בייצור ואינטגרציה של תחנות הפעלה למערכות בלתי מאוישות וציוד מחשוב ליישומים צבאיים ותעשייתיים.

הטכנולוגיה שפותחה באירונאוטיקס משלבת מערכות בלתי מאוישות מסוגים שונים הכוללות ציוד מעקב לצורכי מודיעין מגוונים עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. החברה סיפקה כטב"מים ללקוחות בעשרות מדינות.

חברות בנות (נכון למרץ 2019)

  • קומטקט (100%)
  • אר.טי (51%)
  • קונטרופ (50%)
  • פוזידרון (100%)
  • זנזוטרה ( 100%)
  • Chassis Plans‏[26] (100%)

מוצרים

כטב"מים

חימוש משוטט

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירקטוריון חברת אירונאוטיקס מינה את דני סלסקי לתפקיד מנכ"ל, ice, 28 בדצמבר 2022
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 אירונאוטיקס בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  3. ^ 3.0 3.1 גיא לשם, הנשק הסודי של לאומי, באתר הארץ, 28 בפברואר 2008
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 אמנון ברזילי, פתרון במשקל 400 גרם, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002
  5. ^ 5.0 5.1 החברה השותפה: 30 מיליון ד' בשנה וחזון של שדה קרב בלתי מאויש, באתר הארץ, 27 ביולי 2003
  6. ^ יצחק דנון, ‏בעלי מניות באירוטים הנדסה מבקשים להפסיק את קיפוחם בחברה, באתר גלובס, 4 ביוני 2001
  7. ^ עמיר קורץ, "מייסד אירונאוטיקס חי בקפריסין ועושה עסקים במפרץ הפרסי", באתר כלכליסט, 14 בינואר 2019
  8. ^ אורה קורן, "אני רוצה להיות טבע של התעשיות הביטחוניות", באתר הארץ, 12 ביוני 2009
  9. ^ יצחק דנון, ‏נדחתה בקשת אירובוט לצו ביניים נגד זכיית תע"א במכרז להפעלת מזל"ט, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2003
  10. ^ 10.0 10.1 יוסי מלמן, סוחרי נשק מהודו ובריטניה עומדים מאחורי יצרנית המזל"טים הישראלית אירונאוטיקס, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2006
  11. ^ יוסי מלמן, חקירה בניגריה: חשד שחברת הציוד הצבאי הישראלית אירונאוטיקס שיחדה את הנשיא, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2006
    אמנון ברזילי, ‏חשד: התע"א שילמה שוחד לבכירי הממשל בהודו במסגרת עסקה של 270 מיליון דולר, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2006
    יוסי מלמן, דיוקנו של האיש החשוד כי שיחד את צמרת הממשל בהודו כדי לקדם מכירת נשק ישראלי במיליארדים, באתר הארץ, 2 באפריל 2009
  12. ^ יצחק דנון, ‏3 חברות תובעות את מנכ"ל אירונאוטיקס: "מונע מאיתנו לממש את זכויות השליטה בחברה", באתר גלובס, 19 בספטמבר 2006
  13. ^ יוסי מלמן, מיליונר, סוציאליסט - וסוחר מזל"טים: אבי שקד רכש את חברת אירונאוטיקס, באתר הארץ, 27 במרץ 2007
  14. ^ גולן חזני, הקרנות KCPS ובראשית משתלטות על אירונאוטיקס, באתר כלכליסט, 7 בנובמבר 2012
    אבי לאומי, מייסד אירונאוטיקס, פורש, באתר גלובס, 4 בינואר 2012
  15. ^ הושלמה הנפקת אירונאוטיקס; שווי החברה - כמיליארד שקל, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2017
  16. ^ 16.0 16.1 יוסי מלמן, מפעילי מזל"טים ישראלים סירבו לדרישות מנהליהם ומנעו פגיעה בצבא ארמניה, מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2017
  17. ^ יהודה ארי גרוס, Drone sale to Azeris halted as maker accused of bombing Armenia in demo‏, The Times of Israel‏, 29 באוגוסט 2017
  18. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         גילי כהן, עקב חקירה של משרד הביטחון, חברה ישראלית לא תוכל לייצא מל"ט מתאבד לאזרבייג'ן, באתר הארץ29 באוגוסט 2017
  19. ^ אנה אהרונהיים, Export of Israeli drones frozen after suspected live demo in Armenia‏, ג'רוזלם פוסט, 30 באוגוסט 2017
  20. ^ יובל אזולאי, ‏הקבינט אישר: אירונאוטיקס תימכר לרפאל בסכום של 850 מיליון שקל, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2019
  21. ^ אירונאוטיקס בע"מ, באתר "מאיה", 2 בספטמבר 2019
  22. ^ אודי עציון, אירונאוטיקס רוכשת את חטיבת הפרויקטים של מגל ב-35 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 8 בפברואר 2021
  23. ^ גולן חזני, אירונאוטיקס תעבור למודיעין למתחם שתקים עם מגה אור, באתר כלכליסט, 27 ביוני 2021
  24. ^ גולן חזני, אירונאוטיקס זכתה במכרז בהודו בשווי של יותר מ-200 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 9 בספטמבר 2021
  25. ^ יובל אזולאי, סטולרו יוצא מהשותפות באירונאוטיקס - מוכר את חלקו לרפאל, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2023
  26. ^ אירונאוטיקס רוכשת את Chassis Plans תמורת 6 מיליון דולר, 24 בספטמבר 2017
  27. ^ אודי עציון, המל"ט הטקטי החדש של אירונאוטיקס טס 25 שעות ברציפות, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2019
מניות מדד תל אביב טק-עילית
(נכון ל-7 בפברואר 2018)
אבוג'ן • או.אר.טי.טכנולוגיות • אודיוקודס • אופקו הלת' • אורביט • אורמד • אורמת טכנולוגיות • אינטק פארמה • אירונאוטיקס • אלביט מערכות • אלוט • אלומיי • אלרון • א.מ.ת. מיחשוב • אנלייט • אנרג'יקס • אקסלנז • ארד • ארית תעשיות • בונוס ביוגרופ • ביוטיים • ביוליין • בריינסוויי • ברנמילר • גילת רשתות לווין • קבוצת דוראל אנרגיה • וואן טכנולוגיות • חילן • טאואר סמיקונדקטור • טלדור • טלרד • יוניטרוניקס • כלל ביוטכנולוגיה • לייבפרסון • מג'יק תעשיות תוכנה • מזור רובוטיקה • מטומי • מטריקס • מיטרוניקס • מלם תים • נובה • נייס • ננו דיימנשן • סאנפלאואר • סאפיינס • סומוטו • סיירן • סינאל • פוינטר • פורמולה מערכות • פורסייט • פלורי • פרוטליקס • פריון נטוורק • פריורטק • קומפיוג'ן • קמהדע • קמטק • רדהיל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35803373אירונאוטיקס

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אירונאוטיקס&oldid=2288383"