איפרא הורמיז
.jpg) | |
| מטבע של המלך הסאסאני הורמיזד השני בעלה של איפרא הורמיז | |
| מדינה | ממלכת פרס |
|---|---|
| בן זוג | הורמיזד השני |
_of_Shah_Tahmasp_MET_DP260238.jpg)
איפרא הורמיז[1] (או פאראיה הורמוז בפרסית תיכונה: Farāya Ōhrmazd) הייתה אחת מהנשים האצילות הסאסניות בהמאה ה-4. אשתו של המלך הפרסי מהשושלת הסאסאנית הורמיזד השני. אחר מות בעלה משלה בשם בנה שאפור השני עד שגדל ואף אחר כך הייתה לה השפעה רבה על בנה. נזכרה בתלמוד כאוהבת יהודים ואף הייתה קרובה להתגייר. עמדה תמיד בקשרים עם חכמי ישראל ובפרט עם רבא.
ביוגרפיה
הייתה כנראה ממוצא פרסי. ישנם מקורות פרסיים הטוענים שלאיפרא הורמיז היה אב יהודי[דרוש מקור].
הייתה אשתו של הורמיזד השני מלך פרס מהשושלת הסאסאנית. אחר מות בעלה, החלו לפלוש ערבים מהדרום לערים הדרומיות של האימפריה ולבזוז אותן. התקפות אלה הגיעו עד למחוז פארס, מחוז לידתם של המלכים הסאסאנים. במקביל, הרגו אצילים פרסים את בנו הבכור של הורמיזד השני, עיוורו את השני וכלאו את השלישי (שלאחר מכן נמלט לטריטוריה הרומאית). כס המלכות נשמר עבור ילדהּ של איפרא הורמיז שעדיין לא נולד. להורמיזד היו 9 ילדים. לא ברור מי מילדיו של הורמיזד היו מאשתו איפרא הורמיז מלבד שאפור.
שאפור הומלך בעודו עובר ונולד בשנת 309. אולם איפרא הורמיז מלכה במקומו עד שגדל[2] ואף אחר כך הייתה לה השפעה רבה על בנה. לדעת ההיסטוריונים[דרוש מקור] לא מן הנמנע שעלייתו של שאפור לשלטון בקרב המתמודדים על השלטון התרחשה בהשפעתה של אמו.
בימי מלכות בנה הורעו היחסים בין מלכי פרס ליהודים[3]. החוקרים סבורים[דרוש מקור] כי שאפור היה נתון להשפעתו של קרטייר, ראש הדת הזורואסטרית, ואלמלא התערבויות והשתדלותיה של איפרא הורמיז שהייתה אוהבת יהודים, היה שאפור גורם רדיפות רבות ליהודים.
הייתה קרובה להתגייר ושמרה כמה מהמצוות[4]. לא ידוע אם התגיירה לבסוף.
שמה
בתלמוד היא נקרת איפרא הורמיז. הראשונים פירשו שנקראה כך על שם יופיה. כיוון ש'איפרא' היא מלשון חן, לדעת רש"י הורמיז היא מלשון שד, כלומר שהייתה לה יופי כמו של שדים[5]. ולדעת התוספות הורמיז היא שם שכינה, כלומר שהייתה לה חן מאת ה'[6]. לדעת המהרש"א שמה מורה שהייתה לה ידיעה במעשה שדים (כישוף)[7].
יש שפירשו ש'איפרא' בלשון הפרסית היא אשת כלומר שהיא הייתה אשתו של הורמיז (=הורמיזד) המלך[8].
במקורות הפרסיים היא נקראת: איפרא הורמיזד או "פאראיה הורמוז" וההשערה שמשמעותה היא "אהובת הורמוז".
שבח מעשיה בתלמוד
- פעם הלקה רבא אחד שבעל נכרית, ומת. כשנודע הדבר למלך שאפור רצה להעניש את רבא, אך אמו הניאה אתו מזה באומרה לו שהיהודים כל מה שיבקשו מהשם הוא ייתן להם, וציינה לדוגמה שכשהם יבקשו שירד גשם זה אכן ירד. ביקש ממנה שאפור לנסות אותם כשתבקש מהם שירד גשם באותה עת שהיה בחודש תמוז, אמצע תקופת הקיץ. היא שלחה לבקש זאת מרבא ואכן ירד גשם.
- מסופר שהיא שלחה לרב יוסף[9] ולרבא[10] כספים רבים לצורכי מצווה. מכך נלמד שמלך או שר של עובדי כוכבים ששלח ממון לישראל לצדקה - מקבלים אותו, כדי לשמור על היחסים הטובים עם המלכות.
- כמו כן שלחה לרבא קרבן כדי שיקריב זאת עבורה לשם שמים[11]. בשל איסור במה, הוצרכו להקריבו על ידי גויים.
- כיון שהיא הייתה קרובה להתגייר שלחה דם נידה לרבא כדי שיפסוק לה אם זה טהור, ורבא פסק לה את הדין כשזיהה את מקור הדם לפי ריחו. איפרא הורמיז הביעה את התפעלותה על חכמה זו בפני בנה. לאחר שהוא ניסה לתלות זאת במקרה, היא שלחה לרבא 60 כתמי דם שונים ואת כולם זיהה רבא בהצלחה. הדם האחרון שהיא שלחה לו היה דם כינים ולכן לא זיהה רבא את מקור הדם, אולם בנס שלח לה רבא מתנה מסרק כינים נאה. איפרא הורמיז סברה שזה התשובה למקור הדם האחרון וביטאה את התפעלותה באמרה שכל החכמה מצויה ביהודים[12].
- לפי גירסה אחת[13] בתלמוד[14] מסופר שרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור הלכו לאיפרא הורמיז לצורך שליחות שתדלנית בחג הסוכות, ונאלצו לבטל לצורך כך את מצוות ישיבת סוכה.
לקריאה נוספת
- רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק א, באתר היברובוקס
- יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר ישראל - חלק י (שבור השני), באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ נכתב פעם אחת בתלמוד: אפרא הורמיז. בתלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ' עמוד ב'.
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר ישראל - חלק י (שבור השני), באתר היברובוקס.
- ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ה' עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ו .
- ^ רש"י, מסכת נדה, דף כ' עמוד ב', ד"ה איפרא הורמיז.
- ^ רש"י, מסכת נדה, דף כ' עמוד ב', ד"ה הורמיז.
- ^ תוספות, מסכת סנהדרין, דף ל"ט עמוד א', ד"ה דהורמיז.
- ^ על מסכת נדה דף כ:.
- ^ ראו ב: רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק א, באתר היברובוקס.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ח' עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י' עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז עמוד ב'. מרש"י משמע שהייתה שולחת קרבנות בקביעות ב:רש"י, מסכת נדה, דף כ' עמוד ב', ד"ה הורמיז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ' עמוד ב'.
- ^ רבי חיים ברלין שו"ת נשמת חיים סימן קצ"ח. וראו: רבי משה קנול, בית משה, באתר היברובוקס. גרסה זו מצוטטת בכמה מקומות, לדוגמה ראו: רבי ישראל ועלץ, דברי ישראל - חלק ג, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ז עמוד א'.