אייל גמליאל
 | |
| לידה |
1963 (גיל: 61 בערך) ישראל |
|---|---|
| ענף מדעי | פסיכולוגיה |
| עיסוק | פרופסור מן המניין במחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין. מכהן כדיקן הפקולטה למדעי החברה והקהילה במרכז האקדמי רופין מאז 2017. |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית |
| מוסדות | המרכז האקדמי רופין |
אייל גמליאל הוא פרופ' לפסיכולוגיה במכללה האקדמית רופין.
ביוגרפיה
גמליאל נולד בשנת 1963 באילת. הוא סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון ושני במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטורט ביצע בהנחייתו של פרופ' סורל קאהן בנושא "הוגנות השימוש במבחנים".
חבר סגל במחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין החל מ 2001. כיהן כראש מסלול פסיכולוגיה במחלקה למדעי ההתנהגות בין השנים 2003 ו 2007 וכראש המחלקה למדעי ההתנהגות בין השנים 2007 ו 2013. כיהן כממלא מקום ראש תוכנית המוסמך בפסיכולוגיה קלינית בין השנים 2016 ל 2017. מכהן כדיקן הפקולטה למדעי החברה והקהילה החל מ 2017. כיהן כיו"ר האגודה הישראלית לפסיכומטריקה (אפי) בין השנים 2016 ל 2019.
פעילות מחקרית
הפעילות המחקרית והפרסומים המדעיים של אייל הם בעיקר בתחום של מדידה פסיכולוגית וחינוכית ובתחום של שיפוט וקבלת החלטות.
מדידה פסיכולוגית וחינוכית
יחד עם פרופ' סורל קאהן אייל פרסם מספר מאמרים פורצי דרך בכתבי עת בינלאומיים בתחום של הוגנות השימוש בציוני קבלה של מועמדים ללימודים גבוהים ולמקומות עבודה. המאמרים חידשו במישור התאורטי בכך שהוכיחו באמצעות המשגה של התנאים בהם הקבלה הוגנת או מוטה את התחושות האינטואיטיביות שהיו בספרות האקדמית (כמו גם בקרב ציבור רחב בעולם המערבי) לגבי קיפוחן של קבוצות מוחלשות בתהליכי הקבלה. קדמו למאמרים אלה מספר מודלים תאורטיים שהוצעו בספרות בשנות ה-70, אך הם לקו בלפחות אחת משתי דרכים: חלק מהמודלים שהוצעו היו עקביים ותקפים, אך הציגו את סוגיית ההוגנות במונחים של חוסר הטיה בניבוי; חלק אחר מהמודלים עסק אמנם בהוגנות במונחים של חוסר הטיה בברירה, אך הם נדחו בגין היותן הגדרות לא עקביות ולכן לא תקפות. בסדרת מאמרים (2001[1], 2006[2]) מספקים קאהן וגמליאל הגדרות תקפות של הוגנות בקבלה/בברירה, הגדרות שמאפשרות לבחון באופן תקף את מידת ההוגנות של תהליכי קבלה כלפי קבוצות אוכלוסייה מוחלשות. סוגיה חשובה בהקשר זה היא שההגדרה העקבית והתקפה שהוצגה להוגנות בברירה הוכיחה שחוסר הטיה בניבוי גורם בהכרח להטיה בברירה לרעת קבוצות מוחלשות. במאמר נוסף (2007[3]) מיישמים גמליאל וקאהן הגדרות אלה על בסיס נתונים גדול מאוד שכלל עשרות בסיסי הנתונים שכל אחד כשלעצמו ריכוז נתוני עשרות ומאות מחקרים אחרים, על מנת להגיע למסקנה גורפת לגבי תמונת המצב בארצות-הברית ובמדינות מערב אירופה: הניבוי של ההצלחה בלימודים ובעבודה באמצעות כלי המיון המקובלים (הכוללים מבחנים סטנדרטיים ואובייקטיביים) הוא אמנם חסר הטיה, ולכן הוגן, אולם תהליכי הקבלה (הברירה) גורמים לקיפוח של קבוצות אוכלוסייה מוחלשות ולאפליה לטובה של קבוצות אוכלוסייה חזקות. הסיבה לכך היא שהפערים בין הקבוצות החברתיות החזקות והחלשות הם גדולים יותר בציוני הקבלה לעומת הפערים בין אותן קבוצות בהצלחה האמיתית בלימודים, בעיקר בשל העובדה שכלי המיון הם יותר סטנדרטיים ואובייקטיביים ואילו קריטריון ההצלחה הוא לרוב סובייקטיבי (הערכות ממונים או ציוני מרצים). לפיכך, שיטת הברירה שבוחרת את הגבוהים ביותר בציוני הקבלה גורמת לייצוג חסר של חברי הקבוצות המוחלשות לעומת הייצוג שלו הם היו ראויים לו הייתה מתבצעת הבחירה על פי ההצלחה האמיתית שלהם בלימודים.
דפוס דומה קיים גם בישראל והומחש במאמר של גמליאל וקאהן ב"מגמות" ב 2004[4]. מאמר זה הסתמך על נתוני מחקרים רחבי היקף והראה כי השימוש שנעשה בארץ בציוני הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, ובכלל זאת ממוצע הבגרות וציון המבחן הפסיכומטרי, מפלה לרעה קבוצות חברתיות מוחלשות.
שיפוט וקבלת החלטות
היצג תכונה (Attribute framing)
היצג תכונה (Attribute framing) מתייחס להטיה אנושית בה אנשים שופטים ומעריכים כוס שמוצגת בהיצג "חיובי" כ"חצי כוס מלאה" באופן אוהד יותר מאשר אותה כוס ממש שמוצגת בהיצג "שלילי" כ"חצי כוס ריקה". אייל חקר ופרסם עשרות מאמרים אשר בחנו היבטים שונים של תופעה זו, ובכלל זאת יישום של התופעה בהקשר של שיפוטים של עקרונות צדק חלוקתי, יישומים חדשים של היצג תכונה, ומחקר בסיסי שמנסה לעמוד על השורשים התאורטיים של הטיה אנושית זו שמבטאת פגיעות לדרך שבה סיטואציה זהה מוצגת.
השפעת היצג תכונה על שיפוטים של עקרונות צדק חלוקתי
לאחר זכייה במענק מחקר תחרותי בשנת 2004 של ה Israel Foundations Trustees, אייל חקר ופרסם יחד עם פרופ' איל פאר מהאוניברסיטה העברית סדרת מאמרים שהמחישו את ההשפעה של היצג תכונה (Attribute framing) על שיפוט של עקרונות צדק חלוקתי בהקשרים שונים: בחלוקה של משאבים בארגונים (2006[5]), בשיפוטי הוגנות של כלים המשמשים למיון עובדים (2009[6]), ובחלוקה של משאבים רפואיים (2010[7]). מממצאי מחקרים אלה מרוכזים גם במאמר בעברית בכתב העת "מגמות" (2010[8]).
לשם המחשה, במחקרים אלה הראו גמליאל ופאר שאנשים מעריכים מתן זכות קדימה למבוגרים על פני צעירים בקבלה של חיסון למחלה מסוימת כהליך הוגן, אך אותם אנשים מעריכים שזה לא הוגן לא לתת זכות קדימה לצעירים בהקשר זה. למשל, בהינתן שישנם 100 חיסונים ו 200 אנשים שזקוקים להם, 100 מבוגרים ו 100 צעירים, אנשים סבורים שזה הוגן לתת את החיסונים ל 100 המבוגרים, אך בעת ובעונה אחת הם סבורים שזה לא הוגן שלא לתת את החיסונים ל 100 הצעירים. ממצאים אלה מובילים ליישומים נרחבים בתחום שבהם נדרש שיתוף פעולה ציבורי בעת הקצאת משאבים מוגבלים, כפי שהתרחש בעת המשבר העולמי של מחלת הקורונה.
יישומים נוספים של הטיות הנגרמות עקב היצג תכונה
בסדרה נוספת של מחקרים אייל בחן את השפעת היצג התכונה על עמדות בתחומים נוספים, כגון השפעת ההיצג על עמדות של אנשים לגבי העדפה מתקנת (2007[9]), והשפעה של ההיצג על עמדות של אנשים לגבי המתת חסד (2013[10]). ניתן להציג "המתת חסד" (Euthanasia) באופן "חיובי" במונחים של "אי הארכת חיים", או באופן "שלילי" משלים של "הפסקת החיים". בסדרת מחקרים אייל הראה כי אנשים תומכים יותר בסיטואציה זהה של המתת חסד כאשר היא מוצגת במונחים של "אי הארכת חיים" ותומכים בה פחות כאשר היא מוצגת במונחים של "הפסקת חיים". תופעה זו נמצאה גם בסיטואציות שעוסקות ב"המתת חסד פאסיבית" – אי הארכת חיים באמצעים מלאכותיים, וגם בסיטואציות שעוסקות ב"המתת חסד אקטיבית" – פעולה יזומה על מנת להפסיק את חיי האדם.
במחקר נוסף שנערך בשיתוף פעולה עם פרופ' יוסי לוי בלז נמצאו ממצאים דומים גם בהקשר של עמדות של אנשים כלפי התאבדויות של בני הגיל השלישי (2016[11]).
הסברים תאורטיים להטיה שנגרמת בשל תופעת היצג התכונה
בסדרת מחקרים שביצע אייל בשיתוף פעולה עם ד"ר חמוטל קריינר הם בחנו משתנים שונים שעשויים להשפיע על קיום ועל גודלה של הטית היצג התכונה (2013[12], 2014[13], 2016[14], 2017[15]), את התפקיד שיש לקשב (Attention) ביצירת ההטיה בגין היצג התכונה (2018[16]), ואת התפקיד שיש לתוצאות טובות יותר או פחות לעומת השימוש המילולי במונחים חיוביים או שליליים בהטיית היצג התכונה (2019[17]). במחקרים נוספים הציגו יישום אפשרי של תאוריית העקבות המעורפלות (Fuzzy trace theory) כהסבר אפשרי של הטית היצג התכונה (2020[18]), וקישרו הסבר זה לעובדה שהיצג התכונה גורם להטיה בשיפוטים של אנשים יותר בהקשרים בהם תוצאות נתפסות כרצויות לעומת הקשרים בהם התוצאות נתפסות כלא רצויות (2021). המחקר האחרון נעשה בהתייחס לתופעה חברתית חשובה של האמינות הנתפסת של ידיעות חדשותיות בעידן חדשות הכזב (Fake News).
שיפוטים מוטים של מדדי יעילות
בסדרת מחקרים שביצע אייל בשיתוף פעולה עם פרופ' איל פאר, הם חוקרים את השיפוטים המוטים של אנשים בבואם להעריך חיסכון ובבואם להעריך ממוצעים בהקשרים בהם מוצגים להם מדדי יעילות. מדדי יעילות נפוצים הם מהירות כמדד של יעילות זמן (ככל שההמהירות גבוהה יותר המשימה מתבצעת בפחות זמן), ומדד של יעילות דלק (ככל שיעילות הדלק גבוהה יותר הרכב חסכוני יותר). בין מדדי היעילות למדדי הצריכה קיימים קשרים לא ליניאריים, אך ההחשיבה האנושית מורגלת בקשרים ליניאריים. שילוב זה גורם להטיות אנושיות בהערכה של חיסכון בזמן או באנרגיה, וכן לאמידת יתר של יעילות ממוצע של שני ערכי יעילות. באחד המחקרים המחישו פאר וגמליאל את ההטיה של חיסכון בזמן (Time saving bias), בה אנשים מעריכים הערכת יתר את הזמן שיחסכו בהגברת מהירות ממהירות התחלתית גבוהה, ומעריכים הערכת חסר את הזמן שיחסכו בהגברת מהירות ממהירות התחלתית נמוכה (2012[19]). במאמר נוסף הם הציגו חידוש של "מד-קצב" (Paceometer) והוכיחו שהוא מסייע לאנשים ("nudge") בבואם לשפוט קשרים במקרים אלה ולהתגבר על ההטיה (2013[20]).
במחקר נוסף הראו גמליאל ופאר שהשימוש הרווח בארץ במדד יעילות הדלק של מספר קילומטרים שרכב גומא עבור ליטר דלק, כמו גם השימוש הרווח בארצות הברית במדד יעילות הדלק של מספר המיילים שרכב גומא עבור גלון דלק (Miles Per Gallon) גורם לאנשים להעריך הערכות יתר את ממוצעי יעילות הדלק (2017[21]). למשל, יעילות הדלק הממוצעת של רכב שנוסע מספר דומה של קילומטרים בעיר עם יעילות של ליטר לכל 10 ק"מ, ומחוץ לעיר, עם יעילות של ליטר לכל 20 ק"מ, היא בפועל 13.33, אך אנשים אומדים זאת לרוב באופן מוטה כלפי מעלה באמצעות ממוצע פשוט של שני הערכים (15). החישוב הנכון של ממוצע מדדי היעילות הוא של ממוצע הרמוני, שמעניק משקל גדול יותר לערכים הנמוכים, אך החשיבה האנושית מעדיפה לרוב את הממוצע הפשוט. באופן דומה, רכב שעולה מתל אביב לירושלים במהירות ממוצעת של 40 קמ"ש, ויורד מירושלים לתל אביב במהירות של 80 קמ"ש, נסע במהירות ממוצעת של 53 קמ"ש (ולא 60).
במחקר נוסף קישרו גמליאל ופאר את השיפוט המוטה של מדדי היעילות לתופעה מוכרת בתחום של שיפוט וקבלת החלטות – שיפוט נפרד (Separate evaluation) לעומת שיפוט משולב (Joint evaluation). במקרים רבים אנשים מבצעים שיפוט משולב באופן מדויק יותר לעומת שיפוט נפרד. כך, אנשים יתמחרו טוב יותר מערכת כלים שלמה הכוללת 24 פריטים ועוד מספר פריטים שחלקם חדשים וחלקם פגומים, לעומת מערכת כלים שלמה שכוללת רק 24 חלקים. בשיפוט משולב קל לראות שהמערכת הראשונה כוללת את השנייה ובנוסף פריטים נוספים ולכן היא צריכה להיות מתומחרת גבוה יותר. לעומת זאת, בשיפוט נפרד מרבית האנשים מתמחרים את המערכת הקטנה יותר במחיר גבוה יותר. במחקר זה (2021[22]) הראו גמליאל ופאר שההטיות של השיפוט הנפרד מקזזות הטיות של שיפוט מדדי יעילות, כך ששיפוט נפרד של חיסכון בהינתן מדדי יעילות הוא מדויק יותר לעומת השיפוט המשולב שלהם. כפי ששם המאמר מעיד, בהקשר של מדדי היעילות "שתי טעויות הופכות לדבר נכון" – ההטיה הגלומה בשיפוט של מדדי יעילות פועלת במשולב עם ההטיה הגלומה בשיפוט הנפרד ליצור שיפוט מוטה פחות.
פעילות ותרומה ציבורית/חברתית
- חבר המועצה של האגודה הישראלית לפסיכומטריקה בין השנים 2008 ל 2016.
- יו"ר האגודה הישראלית לפסיכומטריקה בין השנים 2016 ל 2019.
- חבר בצוות מומחים לפסיכומטריקה המייעץ ומסייע לאגף למחוננים ולמצטיינים במשרד החינוך בנושאים מתודולוגיים הקשורים בתהליכי האיתור של הילדים המחוננים והמצטיינים בישראל (החל מ 2017).
- חבר בוועדת המתא"ם (בין השנים 2015 ל 2019).
- חבר במועצה הציבורית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (החל מ 2020).
- חבר בתת-ועדה של ועדת בן-פרץ שנועדה לבחון את תהליכי הקבלה והרישוי של המוכשרים להוראה במכללות (בין השנים 1999 ל 2000)[23].
- פרסם בעיתונות היומית מאמרים בנושאים חברתיים של "בגדי האקדמיה החדשים", מיון לא הוגן לאוניברסיטאות, על כך שתוספות השכר מגדילות את פערי השכר במשק, על סוגיית המדיניות בנוגע לכלי רכב ירוקים, ועל כך שרמת בחינות הרישוי של לשכת עורכי הדין לא עלתה עם השנים, אלא שרמת הנבחנים ירדה.
קישורים חיצוניים
- ראיון לבלוגומטרי – הידיעון של האגודה הישראלית לפסיכומטריקה (מראיינת: ד"ר ליאת בסיס). בריאיון אייל מבהיר לגבי כשלים שכיחים בהבנה של מושגי יסוד בסטטיסטיקה ובפסיכומטריקה (סטיית תקן, מקדם מתאם), ולגבי שימוש שגוי ונפוץ מאוד במבחני המובהקות הסטטיסטית למיניהם.
- אייל גמליאל באתר של המרכז האקדמי רופין
- ראיון לבלוגומטרי
- על חוסר היעילות של מדדי יעילות דלק
- הרצאה בכנס אפי 2017: ההשפעה של ציונים סובייקטיביים לעומת ציונים אובייקטיביים על פערים בין קבוצות בתהליכי מיון ובררה
- דוח מחקר: עמדות הציבור בישראל כלפי הנדים (Nudges)
הערות שוליים
- ^ https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1207/S15324818AME1402_1
- ^ Sorel Cahan, Eyal Gamliel, Definition and Measurement of Selection Bias: From Constant Ratio to Constant Difference, Journal of Educational Measurement 43, 2006, עמ' 131–144 doi: 10.1111/j.1745-3984.2006.00009.x
- ^ Eyal Gamliel, Sorel Cahan, Mind the Gap: Between-group differences and fair test use, International Journal of Selection and Assessment 15, 2007, עמ' 273–282 doi: 10.1111/j.1468-2389.2007.00387.x
- ^ http://www.mofet.macam.ac.il/infocenter/Pages/StudyArticle/634967919203474082.aspx
- ^ Eyal Gamliel, Eyal Peer, Positive versus Negative Framing Affects Justice Judgments, Social Justice Research 19, 2006-09-01, עמ' 307–322 doi: 10.1007/s11211-006-0009-5
- ^ Eyal Gamliel, Eyal Peer, Effect of Framing on Applicants' Reactions to Personnel Selection Methods, International Journal of Selection and Assessment 17, 2009, עמ' 282–289 doi: 10.1111/j.1468-2389.2009.00470.x
- ^ http://journal.sjdm.org/10/91008/jdm91008.pdf
- ^ https://www.jstor.org/stable/23660072?refreqid=excelsior%3A062ade308885163dee786f891a90040f&seq=1
- ^ Eyal Gamliel, To Accept or to Reject: The Effect of Framing on Attitudes Toward Affirmative Action1, Journal of Applied Social Psychology 37, 2007, עמ' 683–702 doi: 10.1111/j.1559-1816.2007.00180.x
- ^ Eyal Gamliel, To end life or not to prolong life: The effect of message framing on attitudes toward euthanasia, Journal of Health Psychology 18, 2013-05-01, עמ' 693–703 doi: 10.1177/1359105312455078
- ^ Eyal Gamliel, Yossi Levi-Belz, To end life or to save life: ageism moderates the effect of message framing on attitudes towards older adults’ suicide, International Psychogeriatrics 28, 2016/08, עמ' 1383–1390 doi: 10.1017/S1041610216000636
- ^ http://journal.sjdm.org/12/121210/jdm121210.pdf
- ^ Eyal Gamliel, Ada H. Zohar, Hamutal Kreiner, Personality Traits Moderate Attribute Framing Effects, Social Psychological and Personality Science 5, 2014-07-01, עמ' 584–592 doi: 10.1177/1948550613516874
- ^ Eyal Gamliel, Hamutal Kreiner, Rocio Garcia‐Retamero, The moderating role of objective and subjective numeracy in attribute framing, International Journal of Psychology 51, 2016, עמ' 109–116 doi: 10.1002/ijop.12138
- ^ Hamutal Kreiner, Eyal Gamliel, Are highly numerate individuals invulnerable to attribute framing bias? Comparing numerically and graphically represented attribute framing, European Journal of Social Psychology 47, 2017, עמ' 775–782 doi: 10.1002/ejsp.2272
- ^ Hamutal Kreiner, Eyal Gamliel, The Role of Attention in Attribute Framing, Journal of Behavioral Decision Making 31, 2018, עמ' 392–401 doi: 10.1002/bdm.2067
- ^ Hamutal Kreiner, Eyal Gamliel, “Alive” or “not dead”: The contribution of descriptors to attribute-framing bias, Quarterly Journal of Experimental Psychology 72, 2019-12-01, עמ' 2776–2787 doi: 10.1177/1747021819862508
- ^ Eyal Gamliel, Hamutal Kreiner, Applying fuzzy-trace theory to attribute-framing bias: Gist and verbatim representations of quantitative information, Journal of Experimental Psychology. Learning, Memory, and Cognition 46, 2020-03, עמ' 497–506 doi: 10.1037/xlm0000741
- ^ Eyal Peera & Eyal Gamlielb, Estimating time savings: The use of the proportion and percentage heuristics and the role of need for cognition, Acta Psychologica 141, 2012-11-01, עמ' 352–359 doi: 10.1016/j.actpsy.2012.09.005
- ^ http://journal.sjdm.org/12/121007/jdm121007.pdf
- ^ Eyal Gamliel, Eyal Peer, The Average Fuel-Efficiency Fallacy: Overestimation of Average Fuel Efficiency and How It Can Lead to Biased Decisions: Average Fuel-Efficiency Fallacy, Journal of Behavioral Decision Making 30, 2017-04-XX, עמ' 435–445 doi: 10.1002/bdm.1961
- ^ http://journal.sjdm.org/20/200312a/jdm200312a.pdf
- ^ הצעות לשיפור תהליך הערכת ההתמחות בהוראה
31434674אייל גמליאל