תוקף (מחקר)
תוקף הוא מונח בשיטות מחקר, המסמל את המידה שבה כלי מדידה פורמלי מודד את מה שהוא נועד למדוד במסגרת המחקר, וכן המידה שבה המסקנות והפעולות הננקטות על סמך ההערכה אכן מתאימות ומדויקות. בהתאם לכך, התקפות היא השיקול החשוב ביותר בפיתוח ובשימוש של כלי מדידה או הערכה. זאת במיוחד עבור מקרים שבהם היא משמשת לצורך קבלת החלטות חשובות[1].
התוקף נמדד לצד המהימנות של המחקר.
תהליך התיקוף
התיקוף הוא תהליך של בניית טיעון מדעי מבוסס, התומך בפרשנות הנתונים המופקים באמצעות כלי המדידה ובפעולות המוצעות בהתבסס עליהם. בנוסף, תהליך התיקוף שולל את כל ההסברים החלופיים והמשתנים המתערבים שיכולים להתקבל על הדעת[1]. משום שתהליך התיקוף נעשה עבור ההיסקים והפעולות המבוססות על הנתונים ולא על כלי המדידה עצמם, יש לתקף כל סוג של שימוש אשר רוצים לעשות בכלי הערכה נתון[1]. כלומר, גם אם נמצא שכלי מסוים תקף עבור מטרה מסוימת אין זה מבטיח שהוא יהיה תקף למטרות אחרות שעבורן ניתן לעשות בו שימוש.
לצורך יצירת התיקוף יש לקבוע באופן ברור את ההיסקים שמעוניינים בהם והפעולות שמבקשים לבצע על סמך הנתונים שיופקו מהכלי. בנוסף, יש לבנות מסגרת תאורטית ברורה שתשמש לקביעת הנחות היסוד או לניסוח השערות[1].
סוגי תוקף
ישנם מספר סוגי תוקף:
- תוקף תוכן: המידה שבה התוכן של המבחן משקף ומייצג את תחום ההערכה.
ככל שנדגום יותר מתחום ההערכה, משמע נכלול יותר שאלות במבחן, הייצוג יהיה טוב יותר. שתי דרכים לספק עדות על תוקף תוכן למבחן:
- פיתוח קפדני.
- שיפוט חיצוני.
- תוקף קריטריון: סוג תוקף זה משווה בין ביצועי התלמידים במבחן לביצועיהם במשימה אחרת שנועדה למדוד את אותו התחום או שהיא-היא הביצוע המיועד. המשימה האחרת היא הקריטריון שמולו אנו בוחנים את טיב המבחן. תוקף קריטריון מספק לנו עדות לכך שהמבחן אכן מודד את מה שהתכוונו למדוד, ולא דברים אחרים. ככל שהקשר בין ביצועי הנבדקים במבחן ובקריטריון גבוהים יותר – המבחן מודד בהצלחה רבה יותר את אשר התכוון למדוד.
- לדוגמה – בדיקת הקשר בין ציון הפסיכומטרי לציונים בתואר הראשון. מבחני כושר, כדוגמת הפסיכומטרי, הם כלי הערכה שמשמש לניבוי ביצועי הנבחן בהמשך (במקרה זה באקדמיה). מטרת המבחן היא להבחין בין מועמדים שיצליחו בלימודי התואר הראשון לאלו שיצליחו פחות, ואכן ישנו מתאם בין ציון פסיכומטרי להצלחה בלימודי תואר ראשון (במידה ודפוס זה לא היה מתקבל היה צורך להחליף את הבחינה הפסיכומטרית).
- תוקף מבנה: מושג שניתן לצפייה אך ורק דרך מערכת של קשרים
הגדרות תצפיתיות תהיינה קשורות ביניהן ותהיינה שונות מהגדרות תצפיתיות המודדות מושג תאורטי אחר. שני סוגים של תוקף מבנה:
- תוקף מבנה מסוג מתכנס (Convergent) – מתאמים גבוהים בין ההגדרות התצפיתיות המודדות את אותו המושג. האם המדדים של ההגדרה התפעולית טובים יחד? אנו נצפה לראות בתוצאות שהמדדים יתנו לנו מתאם גבוה יחד אם אכן הם טובים.
- תוקף מבנה מסוג מבחין (Discriminant) - הגדרות תצפיתיות תהיינה שונות מההגדרות תצפיתיות אחרות המודדות מושג תאורטי אחר. כאן השאלה האם ההגדרה התפעולית גולשת לתופעות נוספות שאינן קשורות, לכן הציפייה כי המתאם יהיה נמוך.[2]
- תוקף חיצוני: מודד את המידה שבה ניתן להכליל את ממצאי המחקר גם מחוץ למעבדה או לתנאים הספציפיים שבהם נערך המחקר.
- תוקף פנימי: עוסק בעיקר במידה בה המניפולציה (השינוי במשתנה הבלתי תלוי המתופעל) היא זו שגרמה לשינוי הנצפה במשתנה התלוי, ולא גורמים חיצוניים.
הקשר בין תוקף למהימנות
המשמעות של כלי מחקר אשר אינו מהימן, היא שהוא אינו מודד תכונה יציבה. על מנת שכלי ימדוד את מה שהוא אמור למדוד, עליו למדוד תכונה יציבה. מכאן נובע כי מהימנות מהווה תנאי הכרחי לתוקף. עם זאת, אם מבחן הוא מהימן, תוצאותיו לא בהכרח גם תקפות. ייתכן למשל כי כלי ימדוד תכונה יציבה אך היא אינה התכונה המבוקשת.
ראו גם
הערות שוליים
27613903תוקף (מחקר)