איגואנית קצרת-קוצים ננסית
 איגואנית קצרת-קוצים ננסית
| |
|---|---|
איגואנית קצרת-קוצים ננסית
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | דמויי איגואנות |
| משפחה: | לטאות מקרינות |
| סוג: | איגואנית מקרינה |
| מין: | איגואנית קצרת-קוצים ננסית |
| שם מדעי | |
 Phrynosoma douglasiiבל, 1828 | |
| תחום תפוצה | |
בכתום – האיגואנית קצרת-הקוצים הננסית | |
איגואנית קצרת-קוצים ננסית (שם מדעי: Phrynosoma douglasii), מין לטאה קטנה השייכת לסוג איגואנית מקרינה בצפון-מערב ארצות הברית. בעבר היא שכנה גם באזורים הסמוכים בקנדה.
אטימולוגיה וטקסונומיה
בתחום תפוצתה בארצות הברית הלטאה קרויה pygmy short-horned lizard, אבל גם בטעות נפוצה, "קרפדה מקרינה" ("horned toad"), בגלל מבנה גופה, אם כי היא זוחל ולא דו-חי. גם השם המדעי של הסוג Phrynosoma מתייחס לכך, מיוונית עתיקה "גוף קרפדה".[1] סיומת שם המין douglasii מנציחה את הבוטנאי הסקוטי דייוויד דאגלס (David Douglas; 1834-1799), שעל שמו גם אשוח דאגלס.
לעיתים קרובות מתבלבלים בין איגואנית קצרת-קוצים ננסית למין הקרוב אליו איגואנית קצרת-קוצים (Phrynosoma hernandesi) שיש לו אותו מבנה גוף בסיסי הכולל קשקשים מחודדים קטנים (קוצים) סביב הראש והגב. עד שנבדק הגנום המיטוכונדריאלי, נחשבו השניים כמשתייכים לאותו מין. כיום מקובל כי הם שני מינים שונים, כשתחום התפוצה של האיגואנית קצרת-קוצים הננסית הוא צפון-מערב ארצות הברית, בעוד שתחום התפוצה של איגואנית קצרת-קוצים משתרע על תחום נרחב במרכז אמריקה הצפונית מקנדה ועד מקסיקו. כאשר מציבים את שניהם זה בצד זה קל להבדיל בין שניהם, כשאיגואנית קצרת-קוצים ננסית קטנה בהרבה. איגואנית קצרת-קוצים היא מין מגוון מאד כשאוכלוסיות גאוגרפיות שונות מפגינות שינויים בצבע, דפוס וגודל, כשחלק ממוסדות המחקר מונים חמישה תת-מינים שונים. הבדל נוסף הוא שכמו לטאות מקרינות אחרות משתמשת איגואנית קצרת-קוצים בהתזת דם מעיניה נגד טורפים, בעוד שלאיגואנית קצרת-קוצים ננסית אין יכולת כזו.
תיאור
האיגואנית קצרת-הקוצים הננסית היא מין הלטאה המקרינה הקטן ביותר. אורכה נע מ-3 ועד 6 סנטימטרים מהחרטום ועד פתח הביב, כשהנקבות גדולות במעט מהזכרים. גופה שטוח ורגליה קצרות. מבנה זה מונע ממנה לנוע במהירות, אבל מצד שני מאפשר קיבה גדולה ואפשרות להכלת מספר גדול של עוברים. כמו כל הזוחלים הם אקטותרמיים, כלומר חום גופם מגיע ממקורות חיצוניים כמו השמש, ושטח הפנים הגדול של גבם מאפשר להם לקלוט יותר חום. הקוצים המעטרים את ראשה ואת גופה קטנים יחסית בהשוואה למיני לטאות מקרינות אחרות. לאיגואנית פרופיל אף סלוד ורגליים קצרות. שולי הגוף מעוטרים בשורה אחת של קשקשים מחודדים, בעוד שקשקשי הבטן חלקים. האיגואנית מתמזגת היטב בסביבה וקשה להבחין בה כשהיא קפואה במקומה. צבע חלקה העליון הוא אפור, צהבהב או חום-אדמדם, ויש כ-12 כתמים כהים גדולים על גבה. כשטמפרטורת הגוף של האיגואנית נמוכה צבע הגב כהה ומאפשר לקלוט טוב יותר את חום השמש. לאחר שהלטאה מתחממת הגוון נעשה בהיר יותר. בטנה לבנה. הזנב קצר, ובניגוד למיני לטאות אחרות הוא אינו צומח מחדש אם הוא נקטע. לטאה בת יומה זהה ללטאה בוגרת, אבל אורכה 2.2 סנטימטרים מחרטום ועד קצה זנבה, והיא אינה עוטה קוצים.[2]
תפוצה
תחום התפוצה של האיגואנית קצרת-הקוצים הננסית הוא באזור הגאוגרפי של האגן הגדול והשטחים הסובבים אותו באמריקה הצפונית, מצפון קליפורניה ונבדה דרך מזרח אורגון ווושינגטון ומרבית חלקה הדרומי והמזרחי של מדינת איידהו. בעבר היא שכנה גם בקצה הדרומי המרכזי של קולומביה הבריטית בעמק אוקנאגן (Okanagan), וב-1898 נאספו פרטים שלה משם. אבל ארבעה סקרים שנערכו באזור בעשרים השנים משנות ה-90 של המאה ה-20 לא גילו ולו פרט בודד. מכיון שאין שום עדות מוצקה ב-50 השנים האחרונות לקיומה בקנדה, ואף על פי שמדי פעם יש דיווחים ממטיילים שראו אותה, ההנחה המקובלת היא שהלטאה נכחדה מקנדה.[2]
בית גידול
האיגואנית קצרת-הקוצים הננסית שוכנת במגוון בתי גידול. בדרך כלל היא שוכנת באגנים מדבריים או על רכסי ההרים או במורדות המתונים בתנאי שיש עליהם מספיק קרקע. הקרקע חייבת להיות רכה ומנוקזת היטב על מנת שהלטאה תוכל לחפור בה מאורות להגנה, לשמירת חום הגוף ולאיתור טרף. הצמחיה בבית הגדול חייבת להיות דלילה על מנת לאפשר ללטאה תנועה וקליטת חום השמש, אבל לא דלילה מדי על מנת לאפשר לה הגנה מהשמש בצל.[2]
רבייה ואורח חיים
.jpg)
בניגוד למרבית מיני הלטאות האחרים האיגואנית קצרת-הקוצים הננסית אינה מטילה ביצים והצאצאים בוקעים מן הביצה בעודה בצינור הביצים, והנקבה משריצה צאצאים מפותחים במלואם. תופעה זו נקראת השרצה או "ילודת חיים" (Vivipary). בזוחלים השרצה אופיינית למינים החיים באקלים קר יחסית, או שעונת הפעילות קצרה, שכן היא מאפשרת להגן על הביצים בתוך גוף האם, שהטמפרטורה שלו מעט גבוהה מטמפרטורת הסביבה. ההזדווגות מתרחשת מיד לאחר שהלטאות מתעוררות מתרדמת החורף. הנקבות מגיעות לבגרות בהיותן בנות שלוש. ההיריון נמשך כשלושה חודשים, והנקבה משריצה כ-15 ולדות חיים.
אורך החיים המשוער של האיגואנית קצרת-הקוצים הננסית בטבע הוא חמש שנים. אף שהאיגואנית קצרת-הקוצים הננסית עמידה לקור יותר מכל לטאה מקרינה אחרת היא חייבת לחפש מחסה בחורף. היא חופרת מאורה רדודה ונכנסת לתרדמת חורף שבמהלכה מואט מאד קצב המטבוליזם. האיגואנית מתעוררת מתרדמת החורף משלהי מרץ ועד תחילת יוני.
המזון העיקרי של האיגואנית הם נמלים, בייחוד נמלת קציר. לטאות בוגרות ניזונות מחסרי חוליות אחרים כדוגמת חיפושיות, חגבים ושבלולים. הם מתחילים בחיפוש מזון לאחר שהתחממו בשמש הבוקר והוא נפסק בחום הצהריים המחייב את הלטאה למצוא מחסה. את הצרכים במים ממלאה האיגואנית מטל, מטיפות גשם הזורמות מגבה אל פיה או מהטרף.
לאיגואנית קצרת-הקוצים הננסית יש טורפים רבים, כולל עופות, נחשים וזאב ערבות. אמצעי ההגנה העיקרי של האיגואנית הוא הסוואה ובשעת סכנה היא קופאת במקומה ומתמזגת היטב בסביבתה. מטורפים איטיים היא תימלט או תנפח את גופה ותבצע תנועות מאיימות. הקוצים הקטנים שעל גופה הם אמצעי התרעה מינימלי, אבל יעיל כנגד טורפים הבולעים את טרפם בשלמות דוגמת נחשים.[2]
קישורים חיצוניים
- איגואנית קצרת-קוצים ננסית באתר IUCN (באנגלית)
- Pygmy short-horned lizard
- Pygmy short-horned lizard
- Pygmy short-horned lizard
- Pygmy short-horned lizard
- Pygmy Short-horned Lizard - Phrynosoma douglasii – תמונות וסרטונים