אחרי החגים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
אחרי החגים הוא ביטוי נפוץ בעברית לתקופה שלאחר חגי תשרי, כשהשגרה והעבודה חוזרות לסדרן. ביטוי זה הפך עם השנים גם לביטוי של דחייה[1] ומנגד ביטוי של התחדשות.
חודש תשרי עמוס בחגים ובימי חופשה נוספים. ב-24 ימים החל מ-כ"ט באלול ועד כ"ג בתשרי, ניתן למנות:
- 5 ימים טובים שבהם לא עובדים: ראש השנה (א'-ב' בתשרי), יום הכיפורים (י' בתשרי), היום הראשון של סוכות (ט"ו בתשרי), שמיני עצרת ושמחת תורה (כ"ב בתשרי).
- 6 ימי חול המועד סוכות (ט"ז-כ"א בתשרי), שבמקומות עבודה רבים בישראל נהוגה בהם חופשה, ובאחרים נהוג יום עבודה מקוצר.
- 3 ערבי חג, שבמקומות רבים נהוגה בהם חופשה.
- אסרו חג שמיני עצרת (כ"ג בתשרי), שהוא יום שבתון בגולה, ויום חופשה במערכת החינוך בישראל.
- צום גדליה (ג' או ד' בתשרי), שאינו יום חופשה.
ביטוי לדחייה
ביטוי זה נפוץ לצורכי דחייה[2]. בעקבות דחייה של פתיחת משפטו של הנשיא לשעבר, משה קצב, פרסם המשפטן אביעד הכהן מאמר נזעם, ובו כתב:
אל תדחה למחר מה שאתה יכול לדחות למחרתיים. הכלל הזה חל, כנראה, גם על הסימפוניה הבלתי גמורה של פרשת משה קצב. ... אם הייתה אליפות עולם ב"משחק על זמן", קצב ופרקליטיו כבר היו לוקחים את מדליית הזהב בהליכה. ... הרי מיד יגיע חג הפסח, ועד "אחרי החגים" לא יהיה זה ראוי לגזור את דינו של מי שהיה האזרח מס' 1. ואחר כך יחלו ימי ספירת העומר, וימי בין המצרים, ופגרת הקיץ הארוכה של בתי המשפט אף היא זכורה לטוב.
באופן קיצוני יותר, הביטוי משמש כדחייה לאין קץ. הסופר והסאטיריקן אפרים קישון כינה תופעות שונות במדינת ישראל בשם "פרטאצ'יה", ואת השפה הדו משמעית של אזרחיה כינה "פרטאצ'ית". בין היתר כתב:
לשפה הפרטאצ'ית מילון עשיר ביטויים. "זה יהיה בסדר", פירושו אסון. "סמוך!" רומז שהדבר בלתי-אפשרי. "תיכף", זה שעתיים. "יום-יומיים", שנה. "אחרי החגים", לעולם לא.
ביטוי להתחדשות
הביטוי משמש אף לתיאור התחלה חדשה:
|
|
הערות שוליים
- ^ רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, כתר, 2005, עמ' 11
- ^ יערה ישורון, אחרי החגים: החיים האמיתיים שלנו, באתר ישראל היום, אוקטובר 15, 2017
23452387אחרי החגים