אורי לוברני
 | |
| פטירה | 5 במרץ 2018 |
|---|---|
אורי לוברני (7 באוקטובר 1926 – 5 במרץ 2018) היה דיפלומט ואיש ציבור ישראלי.
ביוגרפיה
נולד בחיפה למשפחה אמידה, בנו היחיד של ד"ר אהרון לבראני, וטרינר בעיריית חיפה ומידידיו המקורבים של חסן שוכרי. בבעלות משפחתו היה פנסיון טלטש. הוא למד בבית הספר הריאלי והיה פעיל בצופים. בהיותו נער התנדב לפלמ"ח,[1] היה שותף בארגון ההעפלה ושירת במלחמת השחרור בתור קצין מודיעין בחטיבה שבע ובחטיבת יפתח.
לאחר המלחמה הצטרף למשרד החוץ, והיה מזכירו של משה שרת. ב-1956 התמנה ליועץ לענייני ערבים לראש הממשלה דוד בן-גוריון, ופעל, בין השאר, לשילוב בני העדה הדרוזית בצה"ל. ב-1963 החליף לוברני את יצחק נבון בתפקיד מנהל לשכת ראש הממשלה בן-גוריון, והיה הראשון ששמע ממנו על כוונתו להתפטר בין השאר בעקבות דרישתו של בן-גוריון (שלא נתקבלה בהנהגת מפא"י) למנות ועדת חקירה ממלכתית למה שכונה "עסק הביש".[2] בסוף 1964 התפטר מתפקיד זה, לדבריו מכיוון שראש הממשלה לוי אשכול לא נתן בו אמון מלא[3]. בעל המשמר נטען שהוחלף בגלל נאמנותו לבן-גוריון[4]. לוברני שב למשרד החוץ[5], נשלח ללמוד צרפתית בפריס[6] וביולי 1965 נתמנה לשגריר ישראל באוגנדה[7][8] (לאחר שהוצע לו לבחור בין להיות שגריר בפינלנד או באוגנדה), שם קשר קשרים עם אידי אמין שהיה אז סגן הרמטכ"ל.[9] בו זמנית, שירת גם כשגריר לא תושב ברואנדה[10]. בשנת 1968 התמנה לשגריר ישראל באתיופיה במקומו של חיים בן-דוד, שנספה בתאונת מטוס בנובמבר 1967. לובראני ריכז באתיופיה את הסיוע הישראלי שהתרכז בצוותים ישראלים של גאולוגים, מומחים לכותנה, רופאים, ומומחי מלונאות.[11] בשנת 1971 התמנה לתפקיד בכיר בקונצרן כור. בשנת 1973[12] החליף לובראני את מאיר עזרי בתפקיד שגריר ישראל באיראן. לובראני היה בקשרים הדוקים עם השאה מוחמד רזא שאה פהלווי והיה בין הראשונים שהזהירו מבעוד מועד כי קרב הקץ על משטרו של השאה. ב-1978 החליף אותו בתפקיד יוסף הרמלין. ב-1979 פרש לוברני לעסקים פרטיים.
ב-1990 ניהל את המגעים הדיפלומטיים בין ישראל לאתיופיה שהובילו למבצע שלמה. בין השנים 1983–2000 שימש כמתאם הפעולות בלבנון, במסגרת זו היה מעורב במגעים עם נביה ברי, מנהיג תנועת אמל, לשחרורו של רון ארד, וכן שימש ראש משלחת ישראל למשא ומתן עם לבנון במסגרת שיחות מדריד. לאחר נסיגת צה"ל לרצועת הביטחון ביוני 1985 ביקש אורי לוברני לשוב לעסקיו, אולם מאחר שהמדיניות הישראלית בדרום לבנון הייתה מורכבת ומסובכת, ביקש ממנו שר הביטחון יצחק רבין לדחות את התפטרותו.
לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 עבר לוברני לשמש כיועץ לשר הביטחון. הוא נשאר בתפקיד זה עד 2010, אז עבר לתפקיד יועץ לשר לנושאים אסטרטגיים, משה יעלון.[13] בנובמבר 2015 פרש משירות המדינה.[14]
בשנת 2014 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.[15]
לוברני היה מהדמויות המזוהות ביותר עם תקופת רצועת הביטחון הישראלית, בהיותו מתאם פעולות הממשלה בלבנון. בשנת 2013 בראיון לפורום "רצועת הביטחון מלחמה ללא שם" הסביר לוברני שכל מי ששירת בלבנון עד מאי 2000 זכאי לקבל את אות מלחמת לבנון הראשונה[16].
במרץ 2018 מת לוברני בגיל 91.[17]
קישורים חיצוניים
- יוסי מלמן, אחינו הפרסים, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2006
- אפרים לפיד ויוכי ארליך, אורי לוברני: איש הסוד, העצה והמעש, מבט מל"מ 54, ספטמבר 2009, עמ' 16
- ראיון עם אורי לוברני ראיון עם אורי לוברני, אוגוסט 2013
- הובא למנוחות אורי לוברני עמוד האש לפני המחנה, מרץ 2018
- טל בשן, ראיון נדיר: אורי לוברני על 60 שנות פעילות חשאית, סופהשבוע, 30 בדצמבר 2013
- דנה סומברג, אורי לוברני מסכם קריירה ענפה: "מרגיש שיצאתי לחירות", באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2015
- מאיה פולק, מקור ראשון, האיש שלנו באנטבה, אתיופיה ולבנון פורש משירות, באתר nrg, 14 בינואר 2016
- הדיווח של אורי לוברני על שיחתו עם השאה של איראן, 28 בספטמבר 1978, פורסם בבלוג של ארכיון המדינה
- יואב איתיאל ואמיר בוחבוט, "ג'נטלמן נטול שחצנות": הלך לעולמו יועץ שרי הביטחון אורי לוברני, באתר וואלה!, 5 במרץ 2018
עופר אדרת, הדיפלומט והיועץ הבטחוני הבכיר אורי לוברני מת בגיל 92, באתר הארץ, 5 במרץ 2018- שי פוגלמן, השקט שלפני המלחמה: פרק מתוך ביוגרפיה בכתובים על אורי לוברני, שמת החודש, באתר הארץ, 21 במרץ 2018
- אורי מילשטיין, "תחושותיו של רבין עלו בחיי רון ארד": השיחות הגנוזות עם אורי לוברני, באתר מעריב אונליין, 6 באפריל 2018
הערות שוליים
- ^ אורי לוברני, באתר הפלמ"ח.
- ^ טל בשן, ראיון נדיר: אורי לוברני על 60 שנות פעילות חשאית, סופהשבוע, 30.12.2013.
- ^ אפרים לפיד ויוכי ארליך, אורי לוברני: איש הסוד, העצה והמעש, מבט מל"מ 54, ספטמבר 2009, עמ' 16
- ^ א. לובראני נתמנה שגריר באוגנדה, על המשמר, 8 ביולי 1965
- ^ אביעד יפה נתמנה למזכיר מדיני של ראש הממשלה, חרות, 4 בינואר 1965
- ^ יוסף חריף, שינויים במפה הדיפלומאטית, מעריב, 15 בינואר 1965
- ^ א. לובראני - שגריר באוגנדה, קול העם, 8 ביולי 1965
- ^ לוח המסעים במשרד החוץ, מעריב, 9 באפריל 1965
- ^ לאחר שנחתו יחד נחיתת אונס הצהיר אידי אמין שהם "אחים בדם", טל בשן 27.12.2013 סופהשבוע-האיש שהיה שם
- ^ אורי לובראני - שגריר לא תושב ברואנדה, הצופה, 8 באוגוסט 1965
- ^ בשנת 1970 הסתכם היצוא הישראלי לאתיופיה בסכום של 4.5 מיליון דולר וחברות ישראליות זכו במכרזים מקומיים בהיקף כולל של שני מיליון דולר
- ^ 35 שנים לעלייתו לשלטון באיראן של האייתוללה רוחאללה חומייני - נציגי ישראל מדווחים בארכיון המדינה, 5 בפברואר 2014
- ^ אלי ברדנשטיין, אורי לוברני עובר לבוגי, "מעריב", 25 באוגוסט 2010
- ^ השגריר לשעבר באיראן פורש ומסכם: "תקופה מרתקת", באתר גלי צה"ל, 30 בנובמבר 2015
- ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
- ^ הובא למנוחות אורי לוברני,בראיון אורי לוברני הסכים שכל מי שלחם בלבנון משנת 1982 עד שנת 2000 זכאי לקבל את אות מלחמת לבנון הראשונה
- ^ יועצם של שרי הביטחון אורי לוברני הלך לעולמו בגיל 92, באתר וואלה!, 5 במרץ 2018
25041702אורי לוברני
- ילידי 1926
- לוחמי הפלמ"ח
- שגרירי ישראל באיראן
- שגרירי ישראל באתיופיה
- שגרירי ישראל באוגנדה
- עובדי משרד הביטחון
- עובדי משרד ראש הממשלה
- מנהלי לשכת ראש הממשלה
- זוכי פרס בן-גוריון
- מלחמת לבנון הראשונה
- הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)
- זוכי פרס ירושלים (ערוץ 7)
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול
- ישראלים שנפטרו ב-2018