בראילה
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | מחוז בראילה |
| חבל ארץ | מונטניה |
| ראש העיר | אאורל גבריאל סימיונסקו |
| שטח | 33.20 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 210,400 (2007) |
| ‑ במטרופולין | 600,000 (2007) |
| ‑ צפיפות | 6,497 נפש לקמ"ר (2007) |
| אזור זמן | UTC +2 |
| www.primariabraila.ro | |
בראילה (ברומנית: Brăila, בתעתיק IPA: /brə'i.la/; בטורקית: Ibrail; ברוסית ובבולגרית: Браила) היא עיר נמל על הגדה המערבית של הדנובה, במחוז בראילה, בדרום מזרח רומניה, במרחק של כ-15 קילומטרים מגאלאץ. לפי נתוני שנת 2002 יש בבראילה 216,929 תושבים.
היסטוריה
שנת ההיווסדות המוערכת בשם בראילה היא 1368. המקום מסומן בשם "דרינגו" (Drinago) בתיאור נוסעים גאוגרפי ספרדי בשם ליברו דל קונוסימיינטו (Libro del conoscimiento) משנת 1350, וגם על מפות קטלניות של אנג'לינו דה דלורטו (Angellino de Dalorto) מהשנים 1325-1330 ושל אנג'לינו דולסרט (Angelino Dulcert) משנת 1339. בשנת 1368 מוזכרת בראילה באישור שניתן לסוחרים מהעיר בראשוב.
העיר נכבשה על ידי הטורקים משנת 1538 ועד סיום המלחמה בין הטורקים לרוסים בשנת 1829. בתקופה הטורקית העיר נקראה "איבראיל" (Ibrail). תקופת השגשוג הייתה בתחילת המאה ה-20, כנמל חשוב לייבוא וייצוא סחורות בכלי שיט קטנים עד בינוניים. אחרי מלחמת העולם הראשונה חלה ירידה בחשיבות הנמל ואת הבכורה תפס הנמל של גאלאץ.
בבריאלה הייתה קהילה יהודית לפחות עד מלחמת העולם השנייה, כשחלק מהתושבים השתייכו לעדת החסידים. אב"ד העיר היה הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, הנמנה עם חסידי חב"ד, שאחרי המלחמה התגורר בחיפה, שם שימש כרב שכונה וחבר לשכת הרבנות בעיר.
כמו כן ידוע על מספר יהודים ששוכנו על ידי אנטישמים רומניים במחנות ליד העיר, מחנות שלא היו ראויים למגורי אדם, שחלקם שימשו קודם לכן כדירי חזירים. מה שהביא לתמותה רבה בקרב היהודים עקב מחלות וזיהומים קשים.
דמוגרפיה
לפי נתוני שנת 1930 היו בעיר 68,347 תושבים, מתוכם 75.4% רומנים, 9.7% יהודים, 6.7% יוונים, 1.7% הונגרים ו-1.6% רוסים. הכמות הגדולה ביותר של תושבים נספרה בשנת 1980 כאשר אוכלוסיית העיר הגיעה ל-235,000 תושבים. מאז חלה נסיגה, בעיקר בגלל הגירת עובדים.
קישורים חיצוניים
