אנדרה אדי
| לידה | ארמינדסנט, מחוז סילאג', צפון טרנסילבניה, אז בממלכת הונגריה, חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, (כיום הכפר אדי אנדרה או אדיפאלווה במחוז סאטו מארה ברומניה) |
|---|---|
אנדרה אדי (הונגרית: Ady Endre; 22 בנובמבר 1877 - 27 בינואר 1919), משורר הונגרי. הוא היה מכותבי כתב העת הספרותי החשוב ניוגט וידידו האישי של העורך הראשי של כתב העת הוגו איגנוטוש.
חייו
אנדרה אדי נולד בכפר הקטן ארמינדסנט, אז בממלכת הונגריה (כיום במחוז סאטו מארה ברומניה). הוא למד משפטים ועבד כעיתונאי, והיה המשורר הראשון שהביא את הסימבוליזם לשירה ההונגרית. שיריו עוסקים באהבה, בהונגריות החצויה בין מזרח ומערב, ביחס האדם לאלוהיו, בפולחן האגו הנרקיסיסטי, ובקרבת הקץ והחידלון. אדי היה כבר בימי חייו אחד המשוררים ההונגרים הנערצים ביותר, אך גם הושמץ כמשורר בלתי-מוסרי. דחף ההרס העצמי הביא אותו לחיי הוללות, לטיפה המרה, ולחולי. הוא מת צעיר, בשנת 1919 בבודפשט, ממחלת העגבת[1][2].
בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה היה אדי מבני חוגו הספרותי של המשורר אביגדור המאירי והיה מיודד עמו. אדי מוזכר בספרו האוטוביוגרפי של המאירי "השגעון הגדול".
ספריו: "שירים" (1899), "שירים חדשים" (1906), "דם וזהב" (1907), "במרכבת אליהו" (1908), "להאהב, אני מפציר" (1909), "החיים החומקים" (1912), "מרגיטה רוצה לחיות" (1912), "אהבת עצמנו" (1913), "מי ראה אותי?" (1914) ו"בראש המתים" (1918). שירי העיזבון של אדי, "האוניות האחרונות", יצאו לאור בשנת 1923. שיריו תורגמו לעברית, בין השאר, בידי אביגדור המאירי, מרדכי אבי-שאול, איתמר יעוז-קסט, רמי סערי, דוד גלעדי ומשה גנן.
הנצחה
- כפר הולדתו, ארמינדסנט קיבל את שמו:אדי אנדרה, בהונגרית "אדיפאלווה".
- בבודפשט בירת הונגריה הוקם מוזיאון קטן בדירה שבה התגורר, בקרבת נהר הדנובה.
- בעיר אוראדיה נפתח מוזיאון לזכרו.
- בעיר זאלאו ברומניה הוענק שמו לבית ספר תיכון.
ספרי שירים
- יוני 1889 דברצן Versek - שירים
- 1903 אוראדיה Még egyszer (עוד פעם)
- פברואר 1906 Új versek - שירים חדשים
- 1907 Vér és arany דם וזהב
- Az Illés szekerén 1908 - במרכבת אליהו
- Szeretném, ha szeretnének 1909 - להאהב, אני מפציר
- A Minden-Titkok versei 1910 - (שירי הסודות)
- A menekülő Élet 1912 - החיים החומקים
- Margita élni akar 1912 - מרגיטה רוצה לחיות
- A Magunk szerelme 1913 - אהבת עצמנו
- Ki látott engem? 1914 - מי ראה אותי?
- A halottak élén 1918 - בראש המתים
- Az utolsó hajók 1923 - האוניות האחרונות
יצירות מוזיקליות בהשראתו
- לחנים על מילות שיריו מאת המלחינים גיירג' קושה, קאמילו לנדוואי ("מסע בלילה")
- הקנטטה מס.2 למקהלה כפולה ותזמורת מאת ז'ולט דורקו (1972) לפי פואמה מאת אנדי אנדרה
קישורים חיצוניים
- כתבי אנדרה אדי בפרויקט בן-יהודה
- אנדרה אדי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אנדרה אדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Robert Reid. (2007). Romania and Moldova. Lonely Planet Publications. p.224. מסת"ב 978-1741044782
- ^ Ahmet Ersoy, Maciej Górny, Vangelis Kechriotis. (2010). Modernism: Representations of National Culture, Discourses of Collective Identity in Central and Southeast Europe, Vol. 3/2. Central European University Press. p.274. מסת"ב 978-9637326646
30197685אנדרה אדי