בנק אוצר החייל
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | בנק |
| תקופת הפעילות | 1946–הווה (כ־78 שנים) |
| חברת אם | הבנק הבינלאומי |
| משרד ראשי | מגדלי איילון, רח' מנחם בגין 11, רמת גן |
| מוצרים עיקריים | שרותי בנקאות |
| הכנסות | 597 מיליון ש"ח (2014) |
| אנשי מפתח |
יעקב מלכין, מנכ"ל סמדר ברבר-צדיק, יו"ר הדירקטוריון |
| עובדים | 849 (2014) |
| www.bankotsar.co.il | |
בנק אוצר החייל הוקם בשנת 1946 במסגרת שינויים במערכת הכלכלית של היישוב היהודי בארץ ישראל ולפני הקמתה של מדינת ישראל. שירותי הבנק הראשוניים היו מתן מענה לחיילי הבריגדה היהודית יוצאי הצבא הבריטי. בשנת 1972 קיבל רישיון לפעול כתאגיד בנקאי, כיום משמש כבנק מסחרי בעל זמינות לאוכלוסייה הכללית של ישראל, מתן שירותים לאנשי צבא קבע ולאנשי התעשייה האווירית בארץ.
בשנת 2006 רכש הבנק הבינלאומי את חלקו של בנק הפועלים (כ-68%) בבנק אוצר החייל והפך לבעל המניות העיקרי בבנק.
נכון לתחילת שנת 2008, בנק אוצר החייל הוא הבנק השמיני בגודלו בארץ על פי דירוג של הכנסות ומספר מועסקים[דרוש מקור]. לבנק פעילות נרחבת והתמקדות במגזר העסקים הקטנים והבינוניים, במסגרת פעילות זו מפעיל הבנק קרנות מימון ייעודיות לעסקים במגזר זה, כולל את הקרן הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים, הקרן לסיוע ליצואנים וקרנות קורת לעסקים.
היסטוריה
רקע והקמה
במהלך מלחמת העולם השנייה התארגנו ביחידות השונות של הצבא הבריטי בהן היו חיילים ארצישראליים, קופות חיילים אליהם הפקידו החיילים משכורת של יום אחד לכל חודש לצורך עזרה הדדית[1]. כספים אלו רוכזו בסוף המלחמה בקופה מרכזית ליד הסוכנות היהודית שנוהלה בידי אליעזר קפלן, גרינבוים וי. גוריון[2]. לאחר סיום המלחמה בנובמבר 1946 הוחלט על ידי נציגי החיילים להקים בכסף שנאסף את "אוצר החייל" שיהווה מכשיר כספי לסיוע לחיילים המשוחררים[3][4][5]. אוצר החייל העניק הלוואות לחיילים המשוחררים[6] והשתתף בפרויקטים שונים לשיכון חיילים כאלה[7].
לאחר מלחמת העצמאות, שימשו כספי אוצר החייל להענקת הלוואות סיוע למשוחררי צה"ל, כאחד הכלים של משרד השיקום[8].
התרחבות
בשנת 1950 הגיע "אוצר החייל" להסכם ראשון עם המטכ"ל על חסכון לאנשי הקבע של צה"ל בקרן[9]. במסגרת ההסכם דרש צה"ל כי 50% ממניות הקרן יהיו בידיו[10]. הבעלות על אוצר החייל חולקה לשלושה חלקים שווים, בין חברת נאמנות של קופות החיילים, "קרן ההלוואות של אנשי צבא הקבע", ו"קרן ההשקעות של עובדי מערכת הביטחון"[11].
בין השנים 1949–1956 גדל הבנק בהתמדה כתוצאה מגידול במספר אנשי הקבע בשירות צה"ל וכתוצאה מצירוף אנשי משרד הביטחון לאלו הנכללים במנדט הבנק בשנת 1949. כיוון שמערכת הביטחון של המדינה גדלה באופן משמעותי בשנים אלו כתוצאה מהתמסדות מסודרת של הממשלה וגידול בכמות העובדים בשירות הציבורי הרחיב הבנק את מגוון השירותים בתחומים שונים של הלוואות, מתן משכנתאות וניהול חשבונות ומשכורות של העובדים השונים.
בין השנים 1956–1972 פעל הבנק כמוסד בעל תמיכה ממשלתית ועם רישיון לפעול רק בתחום אנשי הקבע ומערכת הביטחון של המדינה. העלייה ההדרגתית בשיעור האינפלציה בארץ גרמה לכך שרווחיות הבנק הייתה נמוכה, והיה צורך בהפרטה חלקית שלו.
בשנת 1970 קיבל הבנק אישור ממשרד האוצר להרחיב את שירותיו למגזר הפרטי[12] תחת ההגבלה של הזרמת מקורות מימון עצמאיים נוספים, שיפור והתמקצעות השירות ושדרוג יכולת המחשוב שלו.
במאי 1977 החליטה הממשלה על מכירת שליש ממניות הבנק במכרז[13]. בנק הפועלים רכש את המניות, מה שתרם רבות לקידומו של בנק אוצר החייל[14].
שינויים והתרחבות
בין השנים 1975–1987 הייתה מגמה של עלייה באינפלציה במדינת ישראל מה שגרם לשינויים מהותיים בכל ענפי האוצר והבנקאות. בנקים רבים אוחדו או שיתפו מניות ביניהם כדי להימנע מקריסה.
בנק אוצר החייל היה מקרה ייחודי בכך שנתן שירותים בעיקר לסקטור מצומצם: צה"ל והתעשייה הביטחונית. ברם, הצורך, שהיה מובן מאליו בשנותיה הראשונות של המדינה, נעלם למעשה ברבות הימים. בפגישה עם שר האוצר דאז יגאל הורביץ החל הבנק בשינוי מהותי בתפקודו. כחלק מאימוץ השקל לעומת הלירה שהייתה נהוגה עד כה פתח הבנק את תיק ההשקעות שלו בפני משקיעים חיצוניים ובכך הפך מבנק ממוקד ובעל מטרה ספציפית לבנק מסחרי לכלל הציבור, ללא פגיעה בזכויות אנשי הקבע ואנשי משרד הביטחון שהיו מעורבים בהקמתו.
סניפים
בשנת 1971 היו לבנק 4 סניפים בתל אביב, סניפים בירושלים, באר שבע, וחיפה, וכן סניפים בבסיסי צה"ל[15]. הבנק הקים לאחר מלחמת יום הכיפורים סניף ברפידים ונתן שירות בסיסי לחיילים, גם כאלו שלא היו לקוחות הבנק[16].
בשנת 2008 היו לבנק מעל 40 סניפים, 14 מתוכם בבסיסי צה"ל[17].
לבנק סניפים בבסיסי צבא רבים, ובהם מחנה רבין, מחנות גלילות, תל נוף, רמת דוד, מחנה טלי, תל השומר, צריפין, פלמחים, נבטים, בסיס חיפה של זרוע הים, חצרים, נמל התעופה עובדה. כן יש לבנק סניפים בבתי חולים המשרתים חיילים כמו רמב"ם ואסף הרופא, ובשכונות של אנשי קבע, בראש העין ורעות.
הבנק בימינו
מסוף שנות ה-80 ועד ימינו משמש בנק אוצר החייל כבנק מסחרי לכלל האוכלוסייה תוך כדי שמירה על האינטרסים של נציגי הצבא והתעשייה הביטחונית כחלק אסטרטגי בפעילותו. באוגוסט 2006 הועברה השליטה בבנק לבנק הבינלאומי לאחר שכ-68% ממניות הבנק, אשר הוחזקו על ידי בנק הפועלים, נרכשו בסכום של 702 מיליון ש"ח[18]. יתרת המניות הוחזקה על ידי ארגון חבר משרתי הקבע (24%) ועל ידי קופות הגמל של עובדי התעשייה האווירית (8%).
בשנת 2010 חל שינוי נוסף במבנה הבעלות של הבנק, כאשר קופת הגמל של עובדי התעשייה האווירית מכרה את כל המניות שבבעלותה לבעלי המניות האחרים. לאחר המכירה החזיק הבנק הבינלאומי בכ-74% ממניות הבנק וחבר משרתי הקבע בכ-26% מהמניות. בשנים 2011 ו-2014 מכרו חבר משרתי הקבע מניות נוספות לטובת הבנק הבינלאומי, וכיום מחזיק הבנק הבינלאומי 78% ממניות אוצר החייל, וחבר משרתי הקבע כ-22%.
אישים מוכרים
לאורך השנים היו חברים בהנהלת הבנק מספר אישים ידועים:
- יצחק כהן - המנכ"ל הראשון של בנק אוצר החייל בין השנים 1946–1977
- אלוף (מיל') עמוס מלכא - משמש כדירקטור בבנק אוצר החייל
- יהודה אריה רוזן - שימש כחבר בהנהלת בנק אוצר החייל בין השנים 1946–1952
- אלוף (מיל') יהודה שגב - משמש כיו"ר דירקטוריון קרנות בנק אוצר החייל
- חיים ישראלי - שימש כיו"ר דירקטוריון בנק אוצר החייל בין השנים 1987–1991
לקריאה נוספת
- הסינוף הבנקאי בישראל : התפתחותו וקריטריונים להרחבתו, דוח מחקר / יאיר אורגלר ; עוזרת מחקר: גלילה בן-בסט [ירושלים] : בנק ישראל, המפקח על הבנקים, (1972)
- הבנקאות בישראל. (ירושלים) : מכון ירושלים לחקר ישראל, 1994
- המוסדות הבנקאיים בישראל, 1950 עד 1961 / מאת מאיר חת ירושלים : מרכז פאלק למחקר כלכלי בישראל, תשכ"ד 1963
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של הבנק
- מרדכי צבי, אוצר החייל - מגבר חיילים..., מעריב, 8 באוגוסט 1965
הערות שוליים
- ^ יאיר שטרן, הריב על ירושת כספי איגוד החיילים המשוחררים, מעריב, 24 בפברואר 1972
- ^ שאלות החייל ועתידו על הפרק, משמר, 6 בספטמבר 1945
- ^ הוקם המכשיר הכספי של החיילים המשוחררים, משמר, 13 בנובמבר 1946
- ^ ועידת קופות החיילים, דבר, 24 בנובמבר 1946
- ^ יצחק כהן, יצר הקיום ורצון השתלטות, מעריב, 9 במרץ 1972
- ^ אוצר החייל - המכשיר הכספי לשיקום המשוחררים, דבר, 11 ביוני 1947
- ^ ראו למשל: אבן שכון לבתי שיכון לחיילים משוחררים בחדרה, דבר, 15 בינואר 1947; עפולה, דבר, 4 ביוני 1947
- ^ משרד השיקום ייסגר ב-1 באפריל, חרות, 19 בינואר 1951
- ^ אוצר החייל חוגג 20 שנה לייסודו, מעריב, 5 בדצמבר 1966
- ^ אוצר החייל, על המשמר, 24 במרץ 1950
- ^ יוסף חסון, איגוד החיילים המשוחררים ו"אוצר החיילים", דבר, 10 באפריל 1972
- ^ אלי לנדאו, בנק אוצר החייל יקבל מעמד רשמי של בנק, מעריב, 12 במרץ 1970
מועצת החטיבה היהודית הלוחמת, מעריב, 18 באוגוסט 1970 - ^ אושרה מכירת שליש ממניות אוצר החייל, דבר, 11 במאי 1977
- ^ בנק הפועלים רכש 30% ממניות אוצר החייל, דבר, 20 באוקטובר 1977
- ^ בנק אוצר החייל בע"מ, דבר, 29 באוגוסט 1971
- ^ סניפי בנק אוצר החייל, דבר, 2 בנובמבר 1973
סניף בפאיד ל"אוצר החייל", דבר, 9 בדצמבר 1973 - ^ עירן פאר, מנכ"ל בנק אוצר החייל: "אני מתמודד על המכרז למשרתי הקבע כי אנחנו רוצים להישאר בפוזיציה שלנו", באתר גלובס, 22 בדצמבר 2008
- ^ עפרה ברון, בנק אוצר החייל עבר מידי בנק הפועלים לבנק הבינלאומי, באתר nrg, 17 באוגוסט 2006
| בנקים מסחריים בישראל | |
|---|---|
|