אופוסום זנב-שיח
אופוסום זנב-שיח | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | אופוסומאים |
משפחה: | אופוסומיים |
סוג: | אופוסום זנב-שיח |
מין: | אופוסום זנב-שיח |
שם מדעי | |
Glironia venusta | |
תחום תפוצה | |
אופוסום זנב-שיח או אופוסום מישערתי[1] (שם מדעי: Glironia venusta) הוא סוג של אופוסום בינוני ונדיר שמצוי באמריקה הדרומית ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1912 על ידי הזואולוג האנגלי אולדפילד תומאס. הוא מסווג לעיתים בתת-משפחת האופוסומים הצמריריים (Caluromyinae) לצד הסוגים אופוסום צמרירי ואופוסום שחור-כתף, ולעיתים בתת-משפחה עצמאית (Glironiinae) על בסיס מאפיינים אנטומיים ייחודיים. משמעות השם המדעי שלו היא ״דמוי נמנמן חינני״. מכיוון שהמין נתפס לעיתים רחוקות בטבע, הידע אודותיו מועט.
אנטומיה ומראה
האופוסום זנב השיח הוא אופוסום קטן-בינוני; אורך ראשו וגופו 35–43 ס״מ, אורך זנבו 22-19.5 ס״מ ומשקלו עד 140 גרם. מבנה גופו דק וגמיש, ראשו פחוס ומקושת, וחרטומו מתחדד בקיצוניות. האוזניים צרות וגדולות בצורת אליפסה, האף גדול וריבועי ומוקף בזיפי מישוש ארוכים. העיניים בולטות וגדולות מאוד, ותופסות חלק ניכר משטח הפנים. הזנב ארוך, גמיש ובעל יכול לפיתה טובה; המין קיבל את שמו מהפרווה השעירה והסבוכה בזנב שמזדקרת לעיתים קרובות ונראית כשיח. הנקבה חסרת כיס.
לאופוסום זנב-שיח פרווה ארוכה ועבה (8-7 מ״מ), והמרקם שלה משתנה מקטיפתי לצמרירי באזורים שונים בגוף. צבעה הכללי נע בין חלודה לנחושת או קינמון, ולעיתים גם אוכרה, חום אפרורי ואפור כהה. המותניים, המפשעה, הבטן, החזה והגרון בצבע לבן מלוכלך או אפרפר חיוור. הראש בולט בסימוני הפנים המודגשים שלו: זוג פסים עבים בצבע שחור או שוקולד משתרעים משני צידי האף דרך העיניים עד לחלק האחורי של האוזניים, וביניהם יש פס לבן-קרמי דק יותר שמשתרע לאורך החרטום עד לעורף. הלחיים והסנטר צבועים גם הן בלבן-קרם ואילו האוזניים שחרחרות. האף בולט גם הוא בצבעו הורוד-אדמדם. כפות היד והרגל ובצבע ורוד, כתמתם או אפרפר. הזנב כאמור שעיר ועבה במיוחד (15-14 מ״מ), צבוע בחום קפה או בשחרחר, וקצהו לבן או כתמתם.
תפוצה
אופוסום זנב-שיח מצוי באזור אגן האמזונס באמריקה הדרומית; בשל מיעוט לכידות, בית הגידול הסבוך והנדירות יחסית של המין, טווח התפוצה המדויק אינו ברור עדיין. על בסיס 25 הדגימות שנתפסו עד כה, נראה שהוא נפוץ בצפון-מערב ברזיל, צפון בוליביה, מזרח פרו ודרום אקוודור; ייתכן שמצוי גם בדרום קולומביה. האופוסום הוא חיית יער מובהקת: בית הגידול שלו מורכב מיער גשם טרופי צפוף, לח ותת-הררי עד גובה של 500 מטר מעל פני הים, כשהוא שומר על מרחק של לפחות 3 קילומטר מהתיישבות אנושית.
אורח חיים
האופוסום זנב השיח הוא יונק פעיל לילה שחי בבדידות רוב הזמן. הוא יונק שוכן עצים מובהק, ומבלה את מרבית זמנו בחופה הגבוהה של היער בגובה של 15 מטר מהקרקע. הוא טפסן מיומן, ומסוגל לרוץ ולטפס בזריזות על הענפים באמצעות זנבו הגמיש, טפריו החזקים אצבעותיו המנוגדות והרפידות המחוספסות בידיו וברגליו. חרף נטייתו לשהות על העצים, הוא יורד מדי פעם לאדמה כדי לתור אחר מזון, ומסוגל לרוץ גם שם במהירות.
האופוסום חי בשטח מחיה קבוע, אך לא ידוע אם הוא טריטוריאלי. התקשורת בין האופוסומים נעשית בעיקר על ידי חוש הריח, אם כי חושי השמיעה והראייה שלהם מפותחים מאוד. האופוסום כיתר קרוביו אוכל-כל, וניזון בעיקר מחרקים, ביצים, זרעים, פירות ואולי גם שרף עצים. הטורפים שלו כוללים בעיקר נמרון מרגיי, נמרון מנוקד, אוצלוט, יגוארונדי, דורסי לילה ונחשים.
אין כמעט מידע על הרבייה ומחזור החיים של המין, וסביר להניח שהוא דומה בפרטים רבים לסוגים אחרים. האופוסומים מתרבים פעם אחת בשנה, ומחוץ לעונת הרבייה אין קשר בין הזכר לנקבה. הנקבה ממליטה מספר גורים לאחר היריון קצר, והם נתלים על אחד מ-5 הפטמות שלה. לאחר שהם גדלים קצת, הם רוכבים על גבה עד הגמילה. תוחלת החיים קצרה ככל הנראה ואינה עולה על שנתיים.
מצב
למרות הנדירות היחסית שלו, האופוסום זנב השיח מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), בשל טווח התפוצה המשוער שגדול למדי, ובהתאם לכך סביר להניח שאוכלוסייתו גדולה. מיעוט התצפיות והלכידות של אופוסומים ממין זה מיוחסת חלקית לעובדה שהוא שוכן רוב הזמן על העצים. להוציא את ברזיל, מרבית האזור שבו האופוסום חי אינו מאוים כל כך מבירוא יערות, וברובו קשה לגישה עבור בני אדם. הפרעה אנושית מכל סוג היא ככל הנראה הגורם העיקרי שעלול לפגוע באיכות בית הגידול שלו. האופוסום נמצא במספר אזורים מוגנים, ונדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע טוב יותר את טווח התפוצה, האקולוגיה ומצב השימור.
קישורים חיצוניים
36532307אופוסום זנב-שיח
- ^ אנציקלופדיית חיות הבר דרום אמריקה כרך א עמוד 72 עורך מדעי מנחם דור