אוסוולד וסט

אוסוולד וסט
Oswald West
	אוסוולד וסט
לידה	גוולף, אונטריו, קנדה
פטירה	פורטלנד, אורגון, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות סיטי ויו, סיילם, אורגון, ארצות הברית
	11 בינואר 1911 – 12 בינואר 1915; (4 שנים)
	→ ג'יי באוורמן ג'יימס ויתיקומוב ←

אוסוולד וסט (באנגלית: Oswald West;‏ ) היה פוליטיקאי אמריקאי מאורגון, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אורגון ה-14 בשנים 1911–1915.

ראשית חייו

אוסוולד וסט נולד בעיר גוולף שבאונטריו, קנדה, ובגיל ארבע עבר עם משפחתו לסיילם, אורגון. הוא התחנך בבתי ספר מקומיים ובסופו של דבר עסק בבנקאות. לאחר כמה שנים בעבודה בבנקאות בסיילם ובאסטוריה, אורגון, ולאחר שישה חודשים של חיפוש זהב באלסקה, מונה וסט כסוכן מחלקת קרקעות המדינה של אורגון. הוא הוכיח את עצמו בתפקיד זה והשיב למדינה כמעט מיליון אקרים (4,000 קמ"ר) של אדמות מדינה שהוחזקו במרמה.

ב-1907 עזב וסט את עבודתו והחל לעבוד בנציבות הרכבות של אורגון, וגם שם הוא נחל הצלחה רבה.

מושל אורגון

ב-1910 זכה וסט במועמדות המפלגה הדמוקרטית למשרת מושל אורגון, ניצח את יריבו, המושל הרפובליקני המכהן, ג'יי באוורמן, והושבע לתפקידו בינואר 1911. בעת כהונתו כמושל הוא קרא להנהגתה של "מערכת אורגון", שכללה יוזמות חקיקתיות של האזרחים ומשאלי עם, מערכת שנמצאת עד היום בשימוש של מדינות רבות במערב ארצות הברית. במסגרת זו התקבלו במהלך כהונתו של וסט חוקים להצבעת נשים, זכויות עובדים ואיסור צריכת משקאות אלכוהוליים.

וסט דאג להעברת חוק כביש החוף של אורגון, שעל פיו כל רצועת החוף הוקצתה לסלילת כביש ציבורי, ובכך נשמרה הגישה לחוף לדורות הבאים.^[1]

וסט גם דאג להקמת מערכת הכבישים של אורגון, כאשר ב-1913 הוקמה נציבות הכבישים המדינתית על ידי בית המחוקקים של המדינה, שהטילה מס רכוש למימון הקמתה. היקף כספי המס שנגבו בשנה הראשונה, הגיע ל-700,000 דולר, סכום שנועד לפיתוח שלושה כבישים ראשיים, כביש החוף (כביש 101), הכביש הפסיפי מספר 99, מפורטלנד ועד עמק וילמאט, וכביש נהר קולומביה, שקישר את פורטלנד למזרח אורגון.

ב-1911 נשא וסט נאום בפני ועידת המושלים שהתקיימה בניו ג'רזי בנושא עבודת אסירים.

וסט היה תומך נלהב באיסור צריכת משקאות אלכוהוליים. אמונתו ברעיון הייתה כה עמוקה שבראש השנה של 1913 הוא הכריז על ממשל צבאי, בין השאר כדי לסגור מקומות למכירת משקאות בעיירה קופרפילד. לאחר מכן הוא שיגר את כוחות המשמר הלאומי בלוויית מזכירתו האישית פראן הובס ב-2 בינואר 1914 כדי לאכוף את הצו ולסגור את הברים בעיר. צעדו זה של וסט יצר כותרות בעיתונים בכל רחבי ארצות הברית, ונבע מהמוניטין שיצא לעיירה ככזאת שהחוק והסדר לא שלטו בה, וכאשר כוחות אכיפת החוק המקומיים כשלו בהשלטת הסדר, נכנסו רשויות המדינה בראשותו של וסט לתמונה.

כמי שהיה ידוע בתמיכתו ברפורמות מוסריות, דחק וסט ב-1913 בבית המחוקקים של אורגון להעביר חוק לעיקור כפוי.

תקופת כהונתו של וסט כמושל אורגון נתנה את אותותיה עד היום בשל עבודתו לשימור משאבי הטבע של המדינה. תחת ממשלו בוצעה הגנה על רצועת החוף של אורגון לטובת שימוש ציבורי, והוקמו המשרד המדינתי לייעור ומשרד הדיג.

לאחר פרישתו

וסט כיהן כמושל תקופת כהונה אחת בלבד, ולא התמודד לבחירה נוספת ב-1914. תחת זאת הוא עבר עם משפחתו לפורטלנד, שם הוא עסק בעריכת דין. ב-1918 הוא היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לסנאט של ארצות הברית, אך נוצח על ידי צ'ארלס מקנרי. לאחר מכן הוא הגביל את פעילותו הפוליטית לכתיבת מכתבים לעיתונים. הוא גם היה יועץ משפיע למושל צ'ארלס מרטין. לאחר שב-1945 הוא לקה בהתקף לב, הוא פרש מעיסוקו בעריכת דין.

אוסוולד וסט נפטר בפורטלנד ב-22 באוגוסט 1960. הוא נטמן במאוזולאום מאונט קרסט שבבית הקברות סיטי ויו שבסיילם. על שמו נקראו פארק מדינתי ברצועת החוף של אורגון ומעונות סטודנטים באוניברסיטת המדינה של אורגון.