ספיינצה – אוניברסיטת רומא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אוניברסיטת רומא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספיאנצה – אוניברסיטת רומא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
כנסיית אוניברסיטת ספיאנצה ברומא
אוניברסיטה ציבורית
מוטו Il futuro è passato qui (העתיד חלף כאן)
תקופת הפעילות 1303–הווה (כ־721 שנים)
בעלי תפקידים
רקטור לואיג'י פראטי
סטודנטים
147,000
מיקום
uniroma1.it

ספיאנצה – אוניברסיטת רומאאיטלקית: Sapienza – Università di Roma), הידועה באיטלקית בשם "לה ספיאנצה", היא אוניברסיטה ציבורית ברומא, בירת איטליה. זוהי האוניברסיטה הגדולה ביותר באיטליה ומשנוסדה כבר בשנת 1303, היא מהוותיקות באוניברסיטאות בעולם.

מקור השם

במאה ה-14 פעלו ברומא מספר מוסדות חינוך, אך ללא מוסד המוכר רשמית מחוץ לחצר האפיפיור. עם הבולה של האפיפיור בוניפקיוס השמיני ב-Supremae praeminentia Dignitatis בתאריך 20 באפריל 1303, הוקמה האוניברסיטה הראשונה של רומא, הסטודיום אורביס (Studium Urbis), כתובת שמתנוססת עד היום על סמליל המוסד האוניברסיטאי. תחילה נועדה לשמש בית מדרש ללימודי דת תחת חסות אוניברסיטת בולוניה ואוניברסיטת פדובה. המימון הראשוני הגיע ממיסוי יין זר, בנוסף למימונם של מספר אצילים מרומא. כאשר הועבר מושב האפיפיור לאביניון, הופקדה עיריית רומא על הנהלת האוניברסיטה.

במהלך כל תקופת הרנסאנס מספר אפיפיורים ביקשו מהעירייה להגדיל את צוות ההוראה, והגדלת מספר המושבים. בנוסף, נרכשו כמה מבנים באזור סנט'אאוסטאקיו, שם במהלך המאה ה-17 נבנה המטה החדש, שהוזמן על ידי אלכסנדר השביעי, מייסד ספריית אלסנדרינה עצמה, שפועלת עד היום; המטה הוקם בפאלאצו דלה ספיאנצה. למעשה, בתוך עשר שנים בלבד הפך השם "ספיאנצה" לזה הרשמי.

באיטלקית המונח "ספיאנצה" פירושו "תבונה" או "ידע".

היסטוריה

בולה אפיפיורית של האפיפיור אאוגניוס הרביעי מ-1431, הכירה בעצמאות המוסד, בסמכות מוריו, ובארבע הפקולטות שבו: משפטים, רפואה, פילוסופיה ותאולוגיה. האפיפיור אף קבע מס חדש על יין לצורך גיוס תקציב למוסד. ימי הזוהר של האוניברסיטה באו אל קיצם עם כיבוש רומא ב-1527 בידי כוחותיו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", אז נסגרה האוניברסיטה וחלק ממרציה נרצחו. ב-1534 שיקם האפיפיור פאולוס השלישי את האוניברסיטה.

משנות ה-50 של המאה ה-17 נודעה האוניברסיטה בשם "ספיאנצה", השם המלווה אותה עד היום. ב-1703 רכש האפיפיור קלמנס האחד עשר חלקת אדמה על גבעת ג'אניקולו, שם הקים גן בוטני ששמו יצא במהרה ברחבי אירופה.

ב-1870 חדלה האוניברסיטה מלהיות אוניברסיטה אפיפיורית והפכה לאוניברסיטה של בירת איטליה. ב-1935 הושלמה בניית הקמפוס החדש שלה ואליו קובצו כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בעיר. מאז אותה שנה ואילך נמצאת האוניברסיטה בפיקוח ממשלתי.

בין בוגרי האוניברסיטה מספר חתני פרס נובל, ביניהם אמיליו סגרה. הפיזיקאי אנריקו פרמי היה פרופסור באוניברסיטה.

נכון לעשור הראשון של המאה ה-21 יש באוניברסיטה 21 פקולטות בהן מעל 140,000 תלמידים. בספריית אלסנדרינה האוניברסיטאית שנבנתה ב-1670, מצויים כמיליון וחצי ספרים. לאוניברסיטה מספר רב של קמפוסים ברחבי העיר רומא, המרכזי שבהם - "הקריה האוניברסיטאית" (Città Universitaria), ששטחו מעל 400 דונם, נמצא סמוך לתחנת רומא טרמיני. לאוניברסיטה ארבעה קמפוסים מחוץ לתחומי העיר רומא, בצ'יוויטווקיה, לטינה, פומנציה, ובריאטי.

פקולטות

  • הפקולטה הראשונה לאדריכלות לודוויקו קוארוני
  • הפקולטה השנייה לאדריכלות ואלה ג'יוליה
  • הפקולטה למדעי התקשורת
  • הפקולטה לכלכלה
  • הפקולטה להנדסה
  • הפקולטה למדעי הרוח
  • הפקולטה למשפטים
  • הפקולטה לספרות ולפילוסופיה
  • הפקולטה ללימודי מתמטיקה, פיזיקה, ומדעי הטבע
  • הפקולטה לרפואה ולכירורגיה
  • הפקולטה ללימודי המזרח
  • הפקולטה לרוקחות
  • הפקולטה לפילוסופיה
  • הפקולטה למדעי המדינה
  • הפקולטה הראשונה לפסיכולוגיה
  • הפקולטה השנייה לפסיכולוגיה
  • הפקולטה לסוציולוגיה
  • הפקולטה לסטטיסטיקה
  • הפקולטה להנדסת חלל
  • בית הספר ללימודי ספרנות וארכיברות

הפקולטה לרפואה ולכירורגיה

בשנת 1824 הבולה של לאו ה-12 הציגה את הרפורמה הרפואית באוניברסיטה לפיה השיעורים נערכו בעיקר בלטינית, והאוניברסיטאות ספיאנצה ברומא ואוניברסיטת בולוניה היו היחידות שהוסמכו להעניק תארים ברפואה (תואר ארבע-שנתי) וכירורגיה (תואר שלוש-שנתי). בשנת 1870, בתקופת ממלכת איטליה, התמזגו הפקולטות לרפואה ולכירורגיה לפקולטה אחת, עם מסלול לימודים אחד בן חמש שנים, שהפך לשש-שנתי בשנת 1876. הפקולטה פועלת במסגרת בית החולים פוליקליניקו אומברטו I מאז פתיחתו בשנת 1904.

דירוגים

בית הספר לרפואה ולכירורגיה של אוניברסיטת ספיאנצה נחשב בדירוגים בינלאומיים רבים לאחד ממאה בתי הספר לרפואה הטובים בעולם:

שם הדירוג שנה קטגוריה מקום בעולם
דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם 2021 רפואה 51-100
דירוג אוניברסיטאות בעולם של U.S. News & World Report 2021 רפואה קלינית 114
דירוג שנגחאי (ARWU) 2020 רפואה קלינית 151-200
רשימת 100 בתי הספר לרפואה הטובים בעולם של מגזין CEOWORLD 2020 רפואה 73
דירוג NTU 2020 רפואה קלינית 117
דירוג URAP 2019-2020 מדעי בריאות ורפואה 73
דירוג CWTS Leiden 2020 מדעי בריאות וביורפואה 70

מיקומים

בנוסף למשרדים הרבים בפריפריה ברומא, לאוניברסיטה יש סניף בלאטינה. הנכסים שבבעלותה או שהוענקו לה לשימוש תמידי מבעלות המדינה נמצאים ברשותה למעלה ממאה שנה, מתוכם 38 נכסים מצויים בתוך העיר האוניברסיטאית, והשאר מופצים ברחבי רומא. לה ספיאנצה קשורה גם לשני בתי חולים - פוליקליניקו אומברטו I ובית החולים סנט'אנדראה, לצורך פעילויות הוראה ומחקר הקשורות לרפואה.

העיר האוניברסיטאית

העיר האוניברסיטאית (באיטלקית: Città universitaria) היא הקומפלקס המרכזי של האוניברסיטה והוא נמצא ברובע סן לורנצו. העיר האוניברסיטאית תופסת כ-439,000 מ"ר.

פסל מינרווה

מהכניסה הראשית לעיר האוניברסיטאית הפרספקטיבה מפותחת באופן כזה שמציג את דמות פסל מינרווה (באיטלקית: Statua della Minerva), לאות דמותה של האלה מינרווה, והוא אחד מסמליה של האוניברסיטה ופרי יצירתו של הפסל האיטלקי ארטורו מרטיני. הפסל עשוי ברונזה ומונח על גבי בסיס שנמצא בתוך בריכת מים. הפסל הוצב מול פאלאצו דל רטוראטו, על ידי מרצ'לו פיאצ'יני.

סניפים מחוץ לרומא ומחוץ לאיטליה


הגן הבוטני של אוניברסיטת ספיאנצה

הגן הבוטני של אוניברסיטת ספיאנצה, נקרא גם הגן הבוטני של רומא, נולד כגן פשוט כבר במאה ה-11, אם כי במציאות הגן הראשון שקשור לאוניברסיטה הוקם על ידי האפיפיור ניקולס החמישי בשנת 1477, ואז הועבר לפונטה של אקווה פאולה. בסוף המאה ה-15, בשנת 1492, הוקם הגן בתוך פאלאצו סלוויאטי. כיום הוא ממוקם מאחורי האקדמיה דיי לינצי, באזור טרסטוורה, אם כי חלק ניכר מהצמחייה נשמר בגן הבוטני שבתוך העיר האוניברסיטאית.

בוגרים בולטים

בוגר תואר אקדמי הערות תארים ופרסים
זאב ז'בוטינסקי משפטים (אך לא סיים את לימודיו) מראשי הציונות, מחולל התנועה הרוויזיוניסטית, ראש בית"ר ומפקד האצ"ל
מריה מונטסורי מדעי הטבע מייסדת שיטת מונטסורי, נחשבה לאחת הנשים הרופאות המשפיעות ביותר
פדריקו פליני משפטים אחד מיוצרי הקולנוע החשובים ביותר של המאה ה-20 פרס אוסקר לשם כבוד; פרס האקדמיה האירופית לקולנוע
אוונג'ליסטה טוריצ'לי פיזיקה ממציא הברומטר, תרם תרומות משמעותיות בתחום האופטיקה ובשיטת ה-Indivisibles
אנריקו פרמי פיזיקה פיזיקאי, דמות מפתח ביצירת פצצת האטום, הוא ידוע גם בסטטיסטיקה של פרמי-דיראק ותיאוריה של דעיכת בטא פרס נובל לפיזיקה (1938)
אמיליו סגרה פיזיקה פיזיקאי, דמות מפתח ביצירת פצצת האטום, הוא עזר לגלות את האנטי-פרוטון ואת היסודות אסטטין וטכנציום פרס נובל לפיזיקה (1959)
סרג'ו מטרלה משפטים נשיא איטליה ה-12 והנוכחי
אנטוניו טאיאני משפטים נשיא הפרלמנט האירופי לשעבר
מריו דראגי כלכלה לשעבר נשיא הבנק המרכזי האירופי ולשעבר נגיד הבנק המרכזי של איטליה
ברנרדו ברטולוצ'י ספרות מודרנית היה במאי קולנוע ותסריטאי, שבסרטיו נמנים "הקונפורמיסט", "טנגו אחרון בפריז", "1900", "הקיסר האחרון", "שמיים מגינים מעל" ו"החולמים" פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר; פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר; פרס גלובוס הזהב לבמאי הטוב ביותר - סרט קולנוע; פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן; פרס אריה הזהב במסגרת פסטיבל הסרטים של ונציה
דניאל בובה פסיכוביולוגיה ידוע בעיקר בזכות גילויו בשנת 1937 של אנטי-היסטמינים, החוסמים את ההעברה העצבית והמשתמשים בתרופות נגד אלרגיה. פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1957)

דירוגים עולמיים

  • בדירוג של Times Higher Education לשנת 2021 היא ממוקמת במקומות 201–250.[1]
  • בדירוג של QS לשנת 2021 היא ממוקמת במקום 171.[2]
  • בדירוג של ARWU ("דירוג שאנגחאי") לשנת 2020 היא ממוקמת במקומות 151-200.[3]
  • בדירוג U.S. News & World Report לשנת 2021 היא ממוקמת במקום 114.[4]
  • ברשימת 100 האונירסיטאות החדשניות ביותר של סוכנות הידיעות רויטרס לשנת 2019 היא ממוקמת במקום 99.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33231350ספיינצה – אוניברסיטת רומא