לאו השנים עשר
לאו השנים עשר | |||||
לידה |
22 באוגוסט 1760 ג'נגה, מדינת האפיפיור | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
10 בפברואר 1829 (בגיל 68) רומא, מדינת האפיפיור | ||||
מדינה | מדינת האפיפיור | ||||
|
האפיפיור לאו השנים עשר (בלטינית: Leo XII; 22 באוגוסט 1760 – 10 בפברואר 1829) כיהן כאפיפיור מ-28 בספטמבר 1823 ועד מותו.
ביוגרפיה
נולד כאניבלה (חניבעל) פרנצ'סקו קלמנטה מלכיורה ניקולה סרמטי דלה גנגה (Annibale Francesco Clemente Melchiore Girolamo Nicola Sermattei della Genga) באזור אנקונה שבמדינת האפיפיור. ב-1792 מונה למזכירו האישי של האפיפיור פיוס השישי, שנה לאחר מכן הועלה למעלת ארכיבישוף ומונה לנונציו (שגריר אפיפיורי) בלוצרן ושנה לאחר מכן הועבר לקלן ואאוגסבורג. במהלך 12 שנה פעל בשליחויות דיפלומטיות שונות בגרמניה, במסגרתן נפגש עם שליטים מקומיים במינכן, דרזדן, וינה וויטנברג וכן עם נפוליאון בונפרטה. כאשר ביטל נפולאון את קיומה של מדינת האפיפיור ב-1798, נכלא כאסיר מדיני.
ב-1814 היה ראש המשלחת האפיפיורית שנשלחה לברך את לואי השמונה עשר, מלך צרפת. ב-1816 מונה לקרדינל הממונה על כנסיית סנטה מריה אין טרסטוורה ברומא ולאחר מכן לממונה על בזיליקת סנטה מריה מג'ורה, אחד מתפקידי הקרדינלים הבכירים ברומא. ב-1820 היה לקרדינל-הארכיבישוף בפועל של רומא.
בקונקלווה של 1823 נבחר לאפיפיור, למרות התנגדות צרפת. שלטונו התאפיין בשמרנות ובהכפפת כל מוסדות הלימוד הקתולים למרות ופיקוח של הוותיקן. הוא הרבה לתקן תקנות המתערבות בפרטי החיים כגון סוגי בדים מותרים ללבישה ואורכן של חצאיות.
כנגד היהודים גזר האפיפיור איסור על החזקת רכוש ברומא ונתן להם זמן קצר ביותר להתארגן. הוא השיב תקנות מימי הביניים, בהן הכרח להתגורר בגטו רומא, חיוב לבישת לבוש מזוהה והשבת כוחה של האינקוויזיציה כמוסד המטפל ביהודים. כן החזיר את מוסד ההלשנות.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לאו השנים עשר |
- ערך באנציקלופדיה הקתולית (באנגלית)
- "כתר משולש", על האפיפיור לאו השנים עשר
- תפקידים
- לאו השנים עשר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לאו השנים עשר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הקודם: פיוס השביעי |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: פיוס השמיני |
36194444לאו השנים עשר