אוניברסיטת א-זיתונה
אוניברסיטת א-זיתונה שליד מסגד א-זיתונה (جامعة الزيتونة) הוא מוסד אוניברסיטאי ממלכתי לתאולוגיה ולמשפט אסלאמיים בעיר תוניס.
לטענתו של ההיסטוריון התוניסאי חסן חוסני עבדל-ואהאב (1968 - 1884), מדובר במוסד האוניברסיטאי העתיק בעולם הערבי, כיוון שמדרסת אז-זיתונה הוקמה עוד בשנת 737 (שנת ק"כ אחרי ההג'רה) כענף לימודי של "מסגד עץ הזית" (ג'מעא אז-זיתונה) וממשיכה להתקיים עד ימינו ברציפות מאז.
עם תלמידיו ואנשי הסגל של המוסד נמנו דמויות מפורסמות כמו ההיסטוריון ומבשר הסוציולוגיה אבן חלדון (1406 - 1332) ואחיו, יחיא אבן חלדון (1379 - 1332), התאולוג מוחמד אבן ערפא אל ורע'מי מן האסכולה המאלכית, המלומד האנציקלופדיסט אחמד אבן יוסף אל טיפאשי והנוסע והמספר עבדאללה טיג'אני (מאה ה-14). בין מלמדי המקום ניתן למנות חכמים מאנדלוס כמו אבן אל-אבאר (? - 1259), אבן עוספור (? - 1270), חאזים מקרתחנה (? - 1285), אבן אל גמז (? - 1293) והמתמטיקאי אל-אבילי (? - 1386). בין האנשים שפקדו את המקום בזמנים מאוחרים יותר ניתן למצוא את הסופר ומנהיג האיגודים המקצועיים טאהר חדאד, הפוליטיקאי והסופר עבד-אל-עזיז א-תעאלבי, המשורר הלאומי התוניסאי עבד-אל-קאסם א-שבי, התאולוג הרפורמיסטי האלג'יראי עבד אל-חמיד בן באדיס והשופט והמלומד מוחמד טאהר בן עאשור.
המדרסה
המדרסה הוקמה בשנת 737, חמש שנים לאחר הקמת המסגד הגדול א-זיתונה. היא הפכה למוסד חינוך שבו לימדו, פרט לתאולוגיה ומשפט (פיקה, חדית וקוראן) לפי תורות האסכולה המאלכית, גם ספרות ומדעים.
בין המאות ה-9–11 עדיין לא הייתה א-זיתונה האוניברסיטה הראשונה בחשיבותה באיפריקיה, כשמעמד הבכורה הוחזק על ידי המסגד הגדול בקירואן. החל מהמאות ה-12–13 חלה הידרדרות במעמדה של קירואן בעקבות פלישות הבאנו הילאל. המעבר של בירת איפריקיה אל העיר תוניס החל מתקופת האל-מוואחידון והעלייה לשלטון של השושלת החפסית גרמה להעתקת מרכז הכובד האינטלקטואלי אל א-זיתונה.
כבר מהמאות הראשונות לקיומה קמה במדרסה ספרייה גדולה, שחלקה נחרב באת הקרב בתוניס ב-1535 כשהעיר נשדדה על ידי חייליו של קארל החמישי.
המורים, השייח'ים, היו מלמדים כשנשענו על אחד העמודים ומסביבם התלמידים במעגל. למרות הפשטות לכאורה של התנאים, ההוראה הייתה מאורגנת היטב, לפי כללים מדויקים: מספר השעות, מספר התלמידים לכל מורה, הקוריקולום, והענקת הדיפלומות אחרי בחינה באולם התפילה הגדול של המסגד, בפני חבר בוחנים שכלל את כל הסגל של א-זיתונה, ולעיתים גם כמה מנכבדי העיר העתיקה של תוניס. עם תום מחזור של ארבע שנים, הסטודנט קיבל דיפלומה שנקראה "איג'אזה", ואחרי מחזור של שבע שנים, את הדיפלומה היוקרתית המכונה "טאטוי".
הביי של תוניס, אחמד הראשון בן מוסטפא, שיקם את הספרייה העתיקה בשנת 1840 לערך, ובהשפעתו של המורה וההוגה מחמוד כבאדו (1871 - 1812), העשיר אותה גם בפרסומים מדעיים חדשים. מאז הספרייה נקראת "אחמדייה". בהמשך, אוצר הספרייה גדל גם בזכותו של חייר א-דין פאשה שהוסיף לה ספרים רבים שהוחזקו בעבר במדרסות אחרות ובתי זאווייה ממקומות אחרים.
תנופה של רפורמות והתעוררות לאומית
צאדוק ביי היה הראשון שהנהיג רפורמות במוסד בשנת 1856. הן קיבלו תוקף מחודש בצו שלו מ-26 בדצמבר 1875 שבו צוינו במפורש, בין השאר, המקצועות וספרי הלימוד. בנוסף למדרסת אז-זיתונה הוקמה גם מכללה - מכללת צאדיקי, שמוריה היו בוגרי א-זיתונה.
בתחילת המאה ה-20 האווירה בא-זיתונה הושפעה ממגמות חדשות שעלו באימפריה העות'מאנית ובעולם הערבי ובמיוחד במצרים, למשל לרגל השביתות של הסטודנטים באוניברסיטת אל אזהר בקהיר בשנת 1909, השקפותיו של טה חוסיין וכך הלאה. האליטה מקומית עצמה הקימה את האיגוד חלדוניה בראשותם של שלשה חברי תנועת התוניסאים הצעירים: עבד אל-ג'ליל זאוש, עלי באש חמבה וחסן גלאטי.
בשנת 1910 מתוך התלהבות מרעיונות המודרניזציה שקודמו על ידי המורים של "חלדוניה", פתחו הסטודנטים מא-זיתונה בשביתה בדרישה לשנות את שיטות ההוראה ולהקים ועדה לרפורמות.
ועדה זו הוקמה לבסוף רק בשנת 1945, תחת ראשותו של מוחמד טאהר בן עאשור, כשחברים בה מוחמד צלאח בן מראד ומלומדים אחרים ועוד חברים בתנועה הלאומית התוניסאית. ועדה זו המליצה להנהיג כמקצועות חובה את המדעים המודרניים המערביים ולימוד השפות הזרות, לשנות את השיטות הפדגוגיות על ידי השימוש ההוראה כתובה, שעות שבועות ומדויקות והפחתת מחזור הלימודים. בשנת 1947 נחתם חוזה בין האוניברסיטה והחוג "חלדוניה" שדרכו נוצרו בתוך א-זיתונה משרות הוראה למדעי הטבע, להיסטוריה וגאוגרפיה ולפילוסופיה. הרפורמיסטים עמדו על קבלת פטור מ"מג'בה" ומשירות צבאי. התהליך הטריד את הרשויות, כולל השלטונות הקולוניאליים הצרפתיים שחששו התנועות החתרניות של הסטודנטים מא-זיתונה בהשפעת תנועת "התוניסאים הצעירים".
אחרי הכרזת עצמאות תוניסיה
במרץ 1956 הנשיא חביב בורגיבה ניתק את הקשר בין האוניברסיטה ובין המסגד. ב-20 במרץ 1956 הוקמה האוניברסיטה בגרסתה המודרנית. היא הפכה ב-26 באפריל 1961 לפקולטה לשריעה ולתאולוגיה במסגרת אוניברסיטת תוניס. בשנת 1987 יורשו לשלטון של בורגיבה, זין אל-עאבדין בן עלי עשה מחווה לאנשי התנועה האסלאמית א-נהדה והחזיר לא-זיתונה את מעמדה כאוניברסיטה נפרדת, המורכבת משני מכונים וממרכז למחקר בקירואן.
הפעילות האקדמית
נכון לשנים 2009 - 2008 באוניברסיטה לומדים כ-1,500 סטודנטים במסגרת שני מוסדות שבתוכה: המכון הגבוה לתאולוגיה והמכון הגבוה לציוויליזציה אסלאמית. בנוסף יש לאוניברסיטה מרכז למחקרים אסלאמים הנמצא בקירואן.
האוניברסיטה מעניקה תיאר ראשון (בשריעה ומחשבת האסלאם), שני ושלישי במדעי האסלאם, תואר טכנאי בכיר במולטימדיה יישומית באמנויות אסלאמיות וטכנאי בכיר באמנויות המורדת האסלאמית. במכון הגבוה לציוויליזציה איסלאמית לומדים כ-300 סטודנטים ו-40 חוקרים. הוא מעניק דיפלומה לאומית למעגל הראשון של לימודים אסלאמים ודיפלומה לאומית של מאסטר בלימודים אסלאמים.
לקריאה נוספת
- Mahmud Abd al-Mawla, L’université zaytounienne et la société tunisienne, éd. Maison Tiers-Monde, Tunis, 1984.
- (מחמוד עבד אל-מאוולה - "אוניברסיטת א-זיתונה והחברה התוניסאית", 1984) (בצרפתית)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת א-זיתונה- אתר המכון הגבוה לתאולוגיה בתוניס
- אתר המכון הגבוה לציוויליזציה אסלאמית
- המרכז ללימודים אסלאמיים בקירואן
