אוביל הדבש

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוביל הדבש
Greater Honeyguide-1.jpg
מיון מדעי
סוג אוביל
מין אוביל הדבש

אוביל הדבש הוא מין של אוביל החי באפריקה שמדרום לסהרה. אוביל הדבש ידוע בעיקר בתזונתו הייחודית שנשענת בעיקר על חלות דבש, וכן בשיתוף הפעולה הייחודי שלו עם בני האדם. אוביל הדבש נמצא בסוגים רבים של סביבות מחיה שיש בהן עצים, במיוחד בחורשים פתוחים ויבשים; למרות זאת, אובילים לא חיים ביערות גשם.

תיאור

אורכו של האוביל כ-20 ס"מ ומשקלו כ-50 גרם. כמו לכל מיני האובילים, לאוביל הדבש ישנם כתמים לבנים בצידי זנבו. אצל הזכר, פלג-הגוף העליון הוא חום-אפור והחלק התחתון בצבע לבן, עם כתם שחור מסביב לגרון. על הכתף יש כתם צהוב. המקור ורוד. לנקבה אין את הכתם השחור מסביב לגרון, וצבעיה עמומים יותר. מקורה שחור. אצל צעירים ישנם צבעים מיוחדים: פלג-גוף עליון בצבע חום-זית, עכוז לבן, וכתם צהוב על הגרון ועל חלקה העליון של הבטן.

תזונה והתנהגות

תוצרי כוורת

אוביל הדבש ניזון בעיקר ממזונות שקשורים באופן ישיר לדבורי דבש: ביצי דבורים, פגיות וגלמים של דבורים, ושעוות דבורים (האוביל הוא אחד מהעופות היחידים שמסוגלים לעכל את שעוות הדבורים). אוביל הדבש בדרך כלל מצטרף לאובילים אחרים במהלך הפשיטות על כוורות הדבורים. כמו רוב מיני האובילים, האוביל נכנס לכוורות בבוקר, בזמן שהדבורים עוד רדומות, או ניזון מכוורות נטושות (דבורים אפריקאיות נוטות לנטוש קינים יותר מאשר דבורים החיות באזורים ממוזגים).

האוביל נוקט אסטרטגיה מתוחכמת למציאה יעילה של דבש, בעזרת יחסי גומלין עם גירית הדבש. האוביל מוביל את גירית הדבש, בעזרת קריאות "טיה", לקן דבורים שמצא. לאחר שהגיע לקן, האוביל משמיע קריאה נוספת. הגירית פושטת על הקן, ולאחר הנסת הדבורים (המתבצעת על ידי הפצת ריח) האוביל והגירית אוכלים שניהם את המזון שבתוך הכוורת[1].

ישנן שותפויות דומות גם בין האוביל לבין בני אדם, באותה דרך שבה הוא עושה זאת עם גירית הדבש[2], ומניסים את הדבורים מהכוורת בעזרת עשן. אנשי שבט הבוראן אף משמיעים קולות מיוחדים, המושכים את האובילים. רוב השבטים, כמו גם שבטי הבושמנים, נוהגים לתת מנת דבש לאוביל כהכרת-תודה, ולפי מסורתם, אי הבאת המתנה עלולה לגרום לגורל רע שיבוא על מי שעקב אחרי האוביל.

ישנן עדויות לקשרים דומים בין האובילים גם לבבונים.

מזונות אחרים

אוביל הדבש ניזון גם מחרקים מעופפים, בעיקר טרמיטים. האוביל לעיתים עוקב אחרי עופות אחרים או יונקים כדי למצוא את החרקים שהם שוטפים מהם במים, ומצטרפים ללהקות של עופות ממינים אחרים. אוביל הדבש ניזון גם מביצים של עופות קטנים.

זכר צעיר של אוביל הדבש, בגמביה.

רבייה

האוביל ידוע כטפיל קינון. הוא מטיל תטולות של 3-7 ביצים, עד לסך של 10-20 בשנה. כל ביצה מונחת בקן אחר של עוף ממין שונה, כולל מינים שונים של נקרים, ליביות, שלדגים, שרקרקים, דוכיפתיות-דבש, זרזירים ומינים של סיסים גדולים. לגוזל יש טופר קרומי על המקור, שמסייע לו לפצוע את הגוזל של העוף ה"מארח" עד מותו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. דייוויד אטנבורו, חיי הציפורים, מודן, 2003
  2. דייוויד אטנבורו, חיי הציפורים, מודן, 2003
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0