רבי אהרן לפפה
| לידה | ה'שס"ד |
|---|---|
| פטירה |
1667 (בגיל 63 בערך) כ"ו באייר ה'תכ"ז |
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית |
| תחומי עיסוק | מרבני טורקיה במאה ה-17 |
| תלמידיו | הרב יעקב בן נעים |
| חיבוריו | בני אהרן |
הרב אהרן בן יצחק לַפַּפָּה (ה'שס"ד, 1604 - כ"ו באייר ה'תכ"ז 1667), היה מרבני טורקיה במאה ה-17.
חייו
נולד במניסה[1] (נקראה בתקופתו גם: מגנסיאה או מגנציאה)[2] ולמד בנערותו בישיבתו של הרב יצחק אפומאדו. לאחר מכן נדד והיה תלמידו המובהק של רבי אברהם מוטאל בסלוניקי. למד גם בישיבתו של רבי יוסף מטראני בקושטא.[3] שב למניסה לפני שנת שצ"ב, אז העיד על פרעות שנערכו בעיר בשבת הגדול.[4] כיהן כרב וכדיין בעיר שנים רבות.[5]
באייר ה'תכ"ה, נדד לאזמיר משום ש"צרות רבות תכפוהו מנוחה הדריכוהו בעיר מולדתו".[1] שלוש שנים לאחר מותו של יוסף איסקפה, שנפטר בטבת ה'תכ"ב, התמנה כרבה המשותף של איזמיר, יחד עם חיים בנבנישתי, בשל החלטת פרנסי העיר כי מעתה יכהנו בעיר שני רבנים; האחד יעסוק בדיני אישות ואיסור והיתר, והאחר יפסוק בדיני ממונות.[3] אלא שזמן קצר לאחר מכן, אירעה בעיר פרשת שבתי צבי, וכחלק מהמהפך שחולל בעיר, הכתיר את בנבנישתי, שתמך בו, לרב העיר הבלעדי:
וביום ההוא פתע פתאום כרוזא קרא בחיל גזרת מלך הוא שכל החפץ בשלומו ורוצה בכבודו ילך לק"ק פורטוגאל יע"א וינשק ידי הרב מוהר"ר חיים נר"ו כי מיום ההוא והלאה הוא יהיה המוציא והמביא על כל ענייני העיר, ובשם הרב המוסמך מורינו יקרא...וכל הצמאים לראות את ישועת ה' בחשבם כי פקד ה' את עמו הלכו כולם במרוצה...ומהיום ההוא והלאה היה הרב מהר"ר אהרן נר"ו נרדף ונעלם יושב בתוך ביתו בקרן זוית כי ירא לצאת החוצה אפי' ללכת לבית הכנסת להתפלל בעשרה כי היו רודפין אותו מפני שלא היה מאמין, ומחרפין ומגדפין אותו והוא היה שומע חרפתו ואינו משיב...
— אברהם אזכור, אזמיר תרמ"ט דף לה ע"א
בעקבות רדיפות ההמון נאלץ רבי אהרן לעזוב את איזמיר. עם זאת, רבי חיים מתייחס בספרו "בעי חיי" בכבוד לרבי אהרן, וכותב "דבר אמת והדת נתנה מפום ממלל רברבן החכם השלם סיני ועוקר הרים רב ועצום כמוהר"ר [=כבוד מורנו הרב רבי] אהרן לפפא..."[6].
לאחר מאסרו והתאסלמותו של שבתי צבי והוקעתו על ידי הקהילות היהודיות, הסיר גם רבי חיים את תמיכתו בשבתי צבי, ופייס את רבי אהרן על עזיבתו את העיר. רבי אהרן שב לאיזמיר ונפטר שם בכ"ה באייר ה'תכ"ז.[3]
משפחתו ותלמידיו
נשא לאשה את בתו של רבי שלמה אלגאזי, מחבר ספר "גופי הלכות"[7]. בתו נישאה לתלמידו, רבי יעקב בן נעים, מחבר ספר "משכנות יעקב". יש מהחוקרים שכתבו כי בנו הוא רבי חיים לפפא, אך יש הסבורים כי היו לו רק בנות.[3] תלמידים נוספים של לפפה היו רבי חיים בן מנחם אלגאזי, רבה של רודוס, מחבר ספר "בני חיי", ר' יעקב אלבעלי, ומשה אלגראנטי.[3]
חיבוריו
ספר "בני אהרן", הכולל שני חלקים מרכזיים: שו"ת בנושאי חושן משפט (דיני ממונות ועוד), וחידושי סוגיות ופירושים לארבעה טורים ולבית יוסף, חלק חושן משפט בסימנים רמ-רצה. הספר נדפס לראשונה באיזמיר בשנת ה'תל"ד, כשבע שנים לאחר מותו של לפפא. יוזמי הדפסת הספר ומגיהיו היו יהודה לפפא ויעקב בן נעים.
כמו כן חיבר פירוש שאבד עם השנים על ספרו של רבנו ירוחם, וחידושים על כמה ממסכתות התלמוד. החיד"א כותב בספרו "שם הגדולים", שה"שיטה מקובצת" למסכת נזיר, מסכת ברכות, מסכת נדרים ומסכת ביצה, המיוחסים לרבי בצלאל אשכנזי, הם לאמיתו של דבר חיבור של רבי אהרן.
תשובות נוספות שלו נדפסו בספר משפטים ישרים לשלמה אבן חסון,[8] בספר אבק דרכים לברוך קאלומיטי[9], בספר בעי חיי[10] ועוד.[3]
לקריאה נוספת
- א' פריימאנן, ענייני שבתי צבי, ברלין תרע"ג, עמ' 142
- ש' רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, כרך ד, עמ' 88 ,38
- גרשום שלום, שבתי צבי, כרך א, תל אביב תשי"ז, עמ' 321 ,306-305
- דוד תמר, "מחלוקת רבי חיים בנבנישתי ורבי אהרן ליפא", תרביץ מ"א, עמ' 412
- מאיר בניהו, על יחוס ה"שיטה מקובצת" לרבי אהרן, ספר הזיכרון לרבי שאול ליברמן, ניו יורק וירושלים: בית המדרש לרבנים באמריקה, תשנ"ג, עמ' 331–335
- יעקב שמואל שפיגל, רבי אהרן ב"ר יצחק לפפא, ישורון מז, 2024, עמ' תתפ-תתקנא
קישורים חיצוניים
- "אהרן בן יצחק לפפא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 164–165, באתר HebrewBooks
- בני אהרן, איזמיר תל"ד, באתר היברובוקס
אהרן בן יצחק לפפא, דף שער בספרייה הלאומית
| תקופת חייו של רבי אהרן לפפה על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יעקב בן נעים, הקדמה לספר בני אהרן
- ^ בנימין פונטרימולי העיר תוך דיון בשם העיירה לעניין גיטין: "וגם בספר בני אהרן ז"ל שהיה רב המקום פעמים כתוב כך ופעמים כך לכמה גוונים..." (שבט בנימין, שאלוניקי תקפ"ח, אות רל"ב דף עו ע"ב)
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 יעקב שמואל שפיגל, רבי אהרן ב"ר יצחק לפפא, ישורון מז, 2024, עמ' תתפ-תתקנא
- ^ "יום שבת הגדול שנת שצ"ב בא הצורר העירה מנגאציא"ה ושלל שללה ובזז ביזה ויהודים איבדו רוב נכסיהם כלי כסף וכלי זהב והשוללים ישבו קצת ימי' בעיר..." (בני אהרן, שאלה לד)
- ^ דוד קונפורטי, קורא הדורות, ירושלים תש"ה, דף מה ע"ב
- ^ בעי חיי, חו"מ חלק א, סי' קכ"ב.
- ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שלמה אלגאזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1267-1265, באתר HebrewBooks
- ^ שאלוניקי תצ"ג, סימן כ' דפים לז ע"א - לט ע"א
- ^ שאלוניקי תקע"ד
- ^ יו"ד סימן קמ"ו
