אהוד שפירא (מדען מחשב)
 | |
| לידה | 1955 (גיל: 69 בערך) |
|---|---|
| ענף מדעי | מדעי המחשב, ביולוגיה, ביולוגיה סינתטית |
| הערות | מוסד בו פעל: מכון ויצמן למדע, המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית וכימיה ביולוגית |
אהוד שפירא (נולד ב-1955) הוא פרופסור במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית ובמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע. הוא ממציא המחשב הביולוגי,[1] איש השנה העולמי בביוטכנולוגיה (אנ') לשנת 2004, ונמצא ברשימת 50 המדענים המובילים בעולם של Scientific American.[2]
ביוגרפיה
שפירא נולד וגדל בירושלים עד גיל 13, שבו עבר להתגורר ברמת גן. בתיכון שמע שיעורים מפי הפילוסוף הסנסציוני משה קרוי. ב-1979 סיים בהצטיינות תואר ראשון במתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1982 סיים דוקטורט במדעי מחשב באוניברסיטת ייל שבארצות הברית. בעבודת הדוקטורט שלו ניסה לספק פרשנות אלגוריתמית לגישתו של פילוסוף המדע קרל פופר על תגליות מדעיות. המחקר הניב גם מערכת מחשב להסקה של תאוריות לוגיות, וגם מתודולוגיה לאיתור באגים (ניפוי שגיאות) בתוכניות, שפותחה באמצעות שפת התכנות פרולוג.
בחזרתו לארץ בשנת 1982, הצטרף כבתר-דוקטורנט למחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע. הפרויקט היפני של מחשב הדור החמישי (אנ') היווה בעבורו השראה להמצאת שפת תכנות עילית לחישוב מקבילי ומבוזר, שנקראת Concurrent Prolog. לעבודתו הייתה השפעה מכרעת על הכיוון האסטרטגי של הפרויקט הלאומי היפני, כשהוא מקיים שיתוף פעולה הדוק עם היפנים על הפרויקט הזה בכל משך עשר שנות קיומו.
בשנת 1993 לקח שפירא חופשה מתפקידו כחוקר במכון ויצמן על-מנת לייסד ולשמש כמנכ"ל של חברת יוביק (אנ'), חלוצת אינטרנט ישראלית. בהתבסס על Concurrent Prolog, חברת יוביק פיתחה את "Virtual Places", אבטיפוס למערכת הודעות מסרים מידיים הנפוצים של ימינו. יוביק נמכרה לחברת America Online בשנת 1995, ובשנת 1998 נמכרה שוב ל-IBM, שם היא ממשיכה לפתח את Sametime, מוצר מסרים מידיים המוביל של IBM המבוסס על הטכנולוגיה של יוביק. שפירא חזר למכון ויצמן באוגוסט 1998, שבו הוא מכהן עד היום כפרופ' במחלקה למדעי מחשב ומתמטיקה שימושית ובמחלקה לכימיה ביולוגית.
לקראת חזרתו לאקדמיה, באופן אוטודידקטי למד שפירא ביולוגיה מולקולרית, תחילה מתוך סקרנות לגבי מקור החיים (אנ'). בהמשך סטה מנושא זה לטובת הרצון לבנות מחשב הבנוי ממולקולות ביולוגיות, מונחה על ידי חזון ה "Doctor in a cell": מחשב ביו-מולקולרי הפועל בתוך הגוף החי, מתוכנת עם ידע רפואי על מנת לאבחן מחלות ובהתאם לייצר תרופות. על חזון ועבודה זו נבחר פרופ' שפירא לאיש הביוטכנולוגיה של שנת 2004 והיה חבר ברשימת 50 המדענים של Scientific American כ"מנהיג מחקר בננוטכנולוגיה". בפרויקטים אחרים, המציא שפירא ומימש שיטה יעילה של סינתזת מולקולות דנ"א ארוכות ובנוסף פיתח מודל ביולוגי שעשוי להסביר את השורש של הפרעות גנטיות הכוללות את מחלת הנטינגטון.[3]
כיום פרויקט הדגל של פרופ' שפירא הוא פרויקט שושלות התאים (Cell lineage project). כל אדם מתחיל את חייו כתא בודד – ביצית מופרית, וממשיך בתהליך של חלוקה, התמיינות ודעיכה של תאים. את ההיסטוריה התאית של כל אדם אפשר לתאר באמצעות מבנה נתונים מתמטי, הקרוי עץ שושלת תאים. עץ זה יוכל לסייע בפתרון שאלות יסוד כגון: האם נוצרות ביציות בגוף האשה הבוגרת,[4] והאם מקורו של הסרטן בתא יחיד.
שפירא מתגורר בנטף. הוא אב לשלושה בנים מנישואיו הראשונים. כיום נשוי לפסנתרנית רויטל חכמוב, ולהם בת. החיבור ביניהם מניב סדרות קונצרטים שמתקיימות באולם הקשתות שהותקן בתוך ביתם בנטף שבהרי ירושלים. ברמה המקצועית המוזיקלית, הקים שפירא הרכב בשם "בא-רוק[5] בו הוא חבר בתפקיד זמר בס-בריטון. ההרכב מתמקד במוזיקה מתחום הבארוק. הוא קיבץ סביבו מוזיקאים מובילים בתחום הבארוק בישראל ואיתם את הבמאית שירית לי וייס, ויחדיו הם יצרו סדרה של שלוש "אופרות בארוק" קלילות עם בימוי עכשווי ומבט אקטואלי סאטירי (יעלה אביטל: סופרן, אודי שפירא: בס-בריטון, יזהר קרשון: צ׳מבלו, גלעד הילדסהיים: כינור).
מספריו
קישורים חיצוניים
- אהוד שפירא, באתר של מכון ויצמן למדע (באנגלית)
- Uncovering The Human Cell Lineage Tree - The next grand scientific challenge, הרצאתו של פרופסור אהוד שפירא ב-TEDxTel-Aviv
- אהוד שפירא, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אהוד שפירא, באתר dblp
- אהוד שפירא, באתר גוגל סקולר
הערות שוליים
- ^ מחשב ביולוגי מולקולרי, באתר ynet, 22 ביוני 2004
מדעני מכון ויצמן פיתחו מחשבים ננו-ביולוגיים ש"חושבים בהיגיון", באתר של מכון ויצמן למדע, 3 באוגוסט 2009
שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים, באתר של מכון ויצמן למדע, 7 בפברואר 2013 - ^ The 2004 Scientific American 50 Award: Research Leaders
- ^ מדעני מכון ויצמן למדע יצרו מודל מתמטי החוזה את מועד התפרצותן של מחלות גנטיות תלת-נוקליאוטידיות, כמו מחלת הנטינגטון
- ^ מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה לשיחזור גנטי של שושלות יוחסין של תאים חיים, השתמשו בה למעקב אחר התפתחות סרטן, והראו כי התהליך הסרטני החל מתא בודד
- ^ עמוד הבית של להקת בא-רוק
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אהוד שפירא (מדען מחשב)26942386